Isaiah (ישעיה) - Isaia 11
123456789101112131415161718192021222324252627282930313233343536373839404142434445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110111112113114115116117118119120121122123124125126127128129130131132133134135136137138139140141142143144145146147148149150
Confronta con un'altra Bibbia
Cambia Bibbia
STUTTGARTENSIA-DELITZSCH | BIBBIA VOLGARE |
---|---|
1 לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד בַּיהוָה ׀ חָסִיתִי אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי [נוּדוּ כ] (נוּדִי ק) הַרְכֶם צִפֹּור | 1 Nella fine, il salmo di David per la ottava |
2 כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כֹּונְנוּ חִצָּם עַל־יֶתֶר לִירֹות בְּמֹו־אֹפֶל לְיִשְׁרֵי־לֵב | 2 Fa me salvo, Signore, perciò che non si trova santo; però che sono diminuite le verità dai figliuoli degli uomini. |
3 כִּי הַשָּׁתֹות יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה־פָּעָל | 3 Loro hanno parlato cose vane, ciascuno al prossimo suo; li labbri d' inganno hanno nel cuore, e con il cuore hanno parlato. |
4 יְהוָה ׀ בְּהֵיכַל קָדְשֹׁו יְהוָה בַּשָּׁמַיִם כִּסְאֹו עֵינָיו יֶחֱזוּ עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם | 4 Distrugga Iddio tutti i labbri d'inganno, la lingua che molto parla. |
5 יְהוָה צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשֹׁו | 5 I quali dissono: noi magnificheremo la lingua nostra; li labbri nostri sono da noi; e chi è nostro signore? |
6 יַמְטֵר עַל־רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפֹות מְנָת כֹּוסָם | 6 Per la miseria del mendico, e lo pianto del povero, ora mi leverò, dice il Signore. Porrò (la vostra letizia) nel salvatore, e sicuramente opererò in lui. |
7 כִּי־צַדִּיק יְהוָה צְדָקֹות אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימֹו | 7 I parlamenti di Dio sono parlari casti, e come argento provato nel fuoco e purgato d?lla terra sette volte. |
8 וְשִׁעֲשַׁע יֹונֵק עַל־חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעֹונִי גָּמוּל יָדֹו הָדָה | 8 Tu, Signore, ne guarderai e conserverai da questa generazione in eterno. |
9 לֹא־יָרֵעוּ וְלֹא־יַשְׁחִיתוּ בְּכָל־הַר קָדְשִׁי כִּי־מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת־יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים׃ פ | 9 E i malvagi vanno pure dintorno; secondo l'altezza tua moltiplicasti i figliuoli degli uomini. |
10 וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גֹּויִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתֹו כָּבֹוד׃ פ | |
11 וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא יֹוסִיף אֲדֹנָי ׀ שֵׁנִית יָדֹו לִקְנֹות אֶת־שְׁאָר עַמֹּו אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרֹוס וּמִכּוּשׁ וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם | |
12 וְנָשָׂא נֵס לַגֹּויִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצֹות יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפֹות הָאָרֶץ | |
13 וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא־יְקַנֵּא אֶת־יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא־יָצֹר אֶת־אֶפְרָיִם | |
14 וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה יַחְדָּו יָבֹזּוּ אֶת־בְּנֵי־קֶדֶם אֱדֹום וּמֹואָב מִשְׁלֹוח יָדָם וּבְנֵי עַמֹּון מִשְׁמַעְתָּם | |
15 וְהֶחֱרִים יְהוָה אֵת לְשֹׁון יָם־מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדֹו עַל־הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחֹו וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים | |
16 וְהָיְתָה מְסִלָּה לִשְׁאָר עַמֹּו אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל בְּיֹום עֲלֹתֹו מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם |