Isaiah (ישעיה) - Isaia 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA CEI 1974
1 לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד בַּיהוָה ׀ חָסִיתִי אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי [נוּדוּ כ] (נוּדִי ק) הַרְכֶם צִפֹּור	1 'Al maestro del coro. Di Davide.' Nel Signore mi sono rifugiato, come potete dirmi: "Fuggi come un passero verso il monte"?
2 כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כֹּונְנוּ חִצָּם עַל־יֶתֶר לִירֹות בְּמֹו־אֹפֶל לְיִשְׁרֵי־לֵב	2 Ecco, gli empi tendono l'arco, aggiustano la freccia sulla corda per colpire nel buio i retti di cuore.
3 כִּי הַשָּׁתֹות יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה־פָּעָל	3 Quando sono scosse le fondamenta, il giusto che cosa può fare?
4 יְהוָה ׀ בְּהֵיכַל קָדְשֹׁו יְהוָה בַּשָּׁמַיִם כִּסְאֹו עֵינָיו יֶחֱזוּ עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם	4 Ma il Signore nel tempio santo, il Signore ha il trono nei cieli. I suoi occhi sono aperti sul mondo, le sue pupille scrutano ogni uomo.
5 יְהוָה צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשֹׁו	5 Il Signore scruta giusti ed empi, egli odia chi ama la violenza.
6 יַמְטֵר עַל־רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפֹות מְנָת כֹּוסָם	6 Farà piovere sugli empi brace, fuoco e zolfo, vento bruciante toccherà loro in sorte;
7 כִּי־צַדִּיק יְהוָה צְדָקֹות אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימֹו	7 Giusto è il Signore, ama le cose giuste; gli uomini retti vedranno il suo volto.
8 וְשִׁעֲשַׁע יֹונֵק עַל־חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעֹונִי גָּמוּל יָדֹו הָדָה
9 לֹא־יָרֵעוּ וְלֹא־יַשְׁחִיתוּ בְּכָל־הַר קָדְשִׁי כִּי־מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת־יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים׃ פ
10 וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גֹּויִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתֹו כָּבֹוד׃ פ
11 וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא יֹוסִיף אֲדֹנָי ׀ שֵׁנִית יָדֹו לִקְנֹות אֶת־שְׁאָר עַמֹּו אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרֹוס וּמִכּוּשׁ וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם
12 וְנָשָׂא נֵס לַגֹּויִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצֹות יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפֹות הָאָרֶץ
13 וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא־יְקַנֵּא אֶת־יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא־יָצֹר אֶת־אֶפְרָיִם
14 וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה יַחְדָּו יָבֹזּוּ אֶת־בְּנֵי־קֶדֶם אֱדֹום וּמֹואָב מִשְׁלֹוח יָדָם וּבְנֵי עַמֹּון מִשְׁמַעְתָּם
15 וְהֶחֱרִים יְהוָה אֵת לְשֹׁון יָם־מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדֹו עַל־הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחֹו וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים
16 וְהָיְתָה מְסִלָּה לִשְׁאָר עַמֹּו אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל בְּיֹום עֲלֹתֹו מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם