Bereshìt (בראשית) - Genesi 49

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל־בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר־יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים	1 Vocavit autem Iacob filios suos et ait eis: “ Congrega mini, ut annuntiem, quae ventura sunt vobis in diebus novissimis.
2 הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל־יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם	2 Congregamini et audite, filii Iacob, audite Israel patrem vestrum!
3 רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אֹונִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז	3 Ruben primogenitus meus, tu fortitudo mea et principium roboris mei; prior in dignitate, maior in robore!
4 פַּחַז כַּמַּיִם אַל־תֹּותַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה׃ פ	4 Ebulliens sicut aqua non excellas, quia ascendisti cubile patris tui et maculasti stratum meum.
5 שִׁמְעֹון וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם	5 Simeon et Levi fratres, vasa violentiae arma eorum.
6 בְּסֹדָם אַל־תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל־תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ־שֹׁור	6 In consilium eorum ne veniat anima mea, et in coetu illorum non sit gloria mea; quia in furore suo occiderunt virum et in voluntate sua subnervaverunt tauros.
7 אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל׃ ס	7 Maledictus furor eorum, quia pertinax, et indignatio eorum, quia dura! Dividam eos in Iacob et dispergam eos in Israel.
8 יְהוּדָה אַתָּה יֹודוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ	8 Iuda, te laudabunt fratres tui; manus tua in cervicibus inimicorum tuorum; adorabunt te filii patris tui.
9 גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ	9 Catulus leonis Iuda: a praeda, fili mi, ascendisti; requiescens accubuit ut leo et quasi leaena; quis suscitabit eum?
10 לֹא־יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי־יָבֹא [שִׁילֹה כ] (שִׁילֹו ק) וְלֹו יִקְּהַת עַמִּים	10 Non auferetur sceptrum de Iuda et baculus ducis de pedibus eius, donec veniat ille, cuius est, et cui erit oboedientia gentium;
11 אֹסְרִי לַגֶּפֶן [עִירֹה כ] (עִירֹו ק) וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנֹו כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשֹׁו וּבְדַם־עֲנָבִים [סוּתֹה כ] (סוּתֹו׃ ק)	11 ligans ad vineam pullum suum et ad vitem filium asinae suae, lavabit in vino stolam suam et in sanguine uvae pallium suum;
12 חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן־שִׁנַּיִם מֵחָלָב׃ פ	12 nigriores sunt oculi eius vino et dentes eius lacte candidiores.
13 זְבוּלֻן לְחֹוף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחֹוף אֳנִיֹּות וְיַרְכָתֹו עַל־צִידֹן׃ ס	13 Zabulon in litore maris habitabit et in statione navium, pertingens usque ad Sidonem.
14 יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם	14 Issachar asinus fortis, accubans inter caulas
15 וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טֹוב וְאֶת־הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמֹו לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס־עֹבֵד׃ ס	15 vidit requiem quod esset bona, et terram quod optima; et supposuit umerum suum ad portandum factusque est tributis serviens.
16 דָּן יָדִין עַמֹּו כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל	16 Dan iudicabit populum suum sicut una tribuum Israel.
17 יְהִי־דָן נָחָשׁ עֲלֵי־דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי־אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי־סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבֹו אָחֹור	17 Fiat Dan coluber in via, cerastes in semita, mordens calcanea equi, ut cadat ascensor eius retro.
18 לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָה	18 Salutare tuum exspectabo, Domine!
19 גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב׃ ס	19 Gad, latrones aggredientur eum, ipse autem aggredietur calcaneum eorum.
20 מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמֹו וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי־מֶלֶךְ׃ ס	20 Aser, pinguis panis eius, et praebebit delicias regales.
21 נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי־שָׁפֶר׃ ס	21 Nephthali cerva emissa, dans cornua pulchra.
22 בֵּן פֹּרָת יֹוסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי־עָיִן בָּנֹות צָעֲדָה עֲלֵי־שׁוּר	22 Arbor fructifera Ioseph, arbor fructifera super fontem: rami transcendunt murum.
23 וַיְמָרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים	23 Sed exasperaverunt eum et iurgati sunt, et adversati sunt illi habentes iacula.
24 וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתֹּו וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל	24 Et confractus est arcus eorum, et dissoluti sunt nervi brachiorum eorum per manus Potentis Iacob, per nomen Pastoris, Lapidis Israel.
25 מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהֹום רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם	25 Deus patris tui erit adiutor tuus, et Omnipotens benedicet tibi benedictionibus caeli desuper, benedictionibus abyssi iacentis deorsum, benedictionibus uberum et vulvae.
26 בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל־בִּרְכֹת הֹורַי עַד־תַּאֲוַת גִּבְעֹת עֹולָם תִּהְיֶין לְרֹאשׁ יֹוסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו׃ פ	26 Benedictiones patris tui confortatae sunt super benedictiones montium aeternorum, desiderium collium antiquorum; fiant in capite Ioseph et in vertice nazaraei inter fratres suos.
27 בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל	27 Beniamin lupus rapax; mane comedet praedam et vespere dividet spolia ”.
28 כָּל־אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר־דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אֹותָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתֹו בֵּרַךְ אֹתָם	28 Omnes hi in tribubus Israel duodecim. Haec locutus est eis pater suus benedixitque singulis benedictionibus propriis.
29 וַיְצַו אֹותָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל־עַמִּי קִבְרוּ אֹתִי אֶל־אֲבֹתָי אֶל־הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה עֶפְרֹון הַחִתִּי	29 Et praecepit eis dicens: “ Ego congregor ad populum meum; sepelite me cum patribus meis in spelunca Machpela, quae est in agro Ephron Hetthaei
30 בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי־מַמְרֵא בְּאֶרֶץ כְּנָעַן אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת־הַשָּׂדֶה מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי לַאֲחֻזַּת־קָבֶר	30 contra Mambre in terra Chanaan, quam emit Abraham cum agro ab Ephron Hetthaeo in possessionem sepulcri;
31 שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת־אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתֹּו מָּה קָבְרוּ אֶת־יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתֹּו וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת־לֵאָה	31 ibi sepelierunt eum et Saram uxorem eius, ibi sepultus est Isaac cum Rebecca coniuge sua, ibi et Lia condita iacet ”.
32 מִקְנֵה הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר־בֹּו מֵאֵת בְּנֵי־חֵת	32 Finitisque mandatis, quibus filios instruebat, collegit pedes suos super lectulum et obiit; appositusque est ad populum suum.
33 וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת־בָּנָיו וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל־הַמִּטָּה וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו