Evangelho segundo São Marcos 6

SAGRADA BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Depois, ele partiu dali e foi para a sua pátria, seguido de seus discípulos.	1 ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו
2 Quando chegou o dia de sábado, começou a ensinar na sinagoga. Muitos o ouviam e, tomados de admiração, diziam: Donde lhe vem isso? Que sabedoria é essa que lhe foi dada, e como se operam por suas mãos tão grandes milagres?	2 וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו
3 Não é ele o carpinteiro, o filho de Maria, o irmão de Tiago, de José, de Judas e de Simão? Não vivem aqui entre nós também suas irmãs? E ficaram perplexos a seu respeito.	3 הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול
4 Mas Jesus disse-lhes: Um profeta só é desprezado na sua pátria, entre os seus parentes e na sua própria casa.	4 ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו
5 Não pôde fazer ali milagre algum. Curou apenas alguns poucos enfermos, impondo-lhes as mãos.	5 ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם
6 Admirava-se ele da desconfiança deles. E ensinando, percorria as aldeias circunvizinhas.	6 ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד
7 Então chamou os Doze e começou a enviá-los, dois a dois; e deu-lhes poder sobre os espíritos imundos.	7 ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה
8 Ordenou-lhes que não levassem coisa alguma para o caminho, senão somente um bordão; nem pão, nem mochila, nem dinheiro no cinto;	8 ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה
9 como calçado, unicamente sandálias, e que se não revestissem de duas túnicas.	9 רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו
10 E disse-lhes: Em qualquer casa em que entrardes, ficai nela, até vos retirardes dali.	10 ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם
11 Se em algum lugar não vos receberem nem vos escutarem, saí dali e sacudi o pó dos vossos pés em testemunho contra ele.	11 וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא
12 Eles partiram e pregaram a penitência.	12 ויצאו ויקראו לשוב בתשובה
13 Expeliam numerosos demônios, ungiam com óleo a muitos enfermos e os curavam.	13 ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום
14 O rei Herodes ouviu falar de Jesus, cujo nome se tornara célebre. Dizia-se: João Batista ressurgiu dos mortos e por isso o poder de fazer milagres opera nele.	14 וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות
15 Uns afirmavam: É Elias! Diziam outros: É um profeta como qualquer outro.	15 ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים
16 Ouvindo isto, Herodes repetia: É João, a quem mandei decapitar. Ele ressuscitou!	16 וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים
17 Pois o próprio Herodes mandara prender João e acorrentá-lo no cárcere, por causa de Herodíades, mulher de seu irmão Filipe, com a qual ele se tinha casado.	17 כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה
18 João tinha dito a Herodes: Não te é permitido ter a mulher de teu irmão.	18 יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך
19 Por isso Herodíades o odiava e queria matá-lo, não o conseguindo, porém.	19 ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה
20 Pois Herodes respeitava João, sabendo que era um homem justo e santo; protegia-o e, quando o ouvia, sentia-se embaraçado. Mas, mesmo assim, de boa mente o ouvia.	20 כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו
21 Chegou, porém, um dia favorável em que Herodes, por ocasião do seu natalício, deu um banquete aos grandes de sua corte, aos seus oficiais e aos principais da Galiléia.	21 ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל
22 A filha de Herodíades apresentou-se e pôs-se a dançar, com grande satisfação de Herodes e dos seus convivas. Disse o rei à moça: Pede-me o que quiseres, e eu to darei.	22 ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך
23 E jurou-lhe: Tudo o que me pedires te darei, ainda que seja a metade do meu reino.	23 וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי
24 Ela saiu e perguntou à sua mãe: Que hei de pedir? E a mãe respondeu: A cabeça de João Batista.	24 ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל
25 Tornando logo a entrar apressadamente à presença do rei, exprimiu-lhe seu desejo: Quero que sem demora me dês a cabeça de João Batista.	25 ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל
26 O rei entristeceu-se; todavia, por causa da sua promessa e dos convivas, não quis recusar.	26 ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה
27 Sem tardar, enviou um carrasco com a ordem de trazer a cabeça de João. Ele foi, decapitou João no cárcere,	27 ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו
28 trouxe a sua cabeça num prato e a deu à moça, e esta a entregou à sua mãe.	28 וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה
29 Ouvindo isto, os seus discípulos foram tomar o seu corpo e o depositaram num sepulcro.	29 וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר
30 Os apóstolos voltaram para junto de Jesus e contaram-lhe tudo o que haviam feito e ensinado.	30 ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו
31 Ele disse-lhes: Vinde à parte, para algum lugar deserto, e descansai um pouco. Porque eram muitos os que iam e vinham e nem tinham tempo para comer.	31 ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול
32 Partiram na barca para um lugar solitário, à parte.	32 וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד
33 Mas viram-nos partir. Por isso, muitos deles perceberam para onde iam, e de todas as cidades acorreram a pé para o lugar aonde se dirigiam, e chegaram primeiro que eles.	33 וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו
34 Ao desembarcar, Jesus viu uma grande multidão e compadeceu-se dela, porque era como ovelhas que não têm pastor. E começou a ensinar-lhes muitas coisas.	34 ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה
35 A hora já estava bem avançada quando se achegaram a ele os seus discípulos e disseram: Este lugar é deserto, e já é tarde.	35 ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד
36 Despede-os, para irem aos sítios e aldeias vizinhas a comprar algum alimento.	36 שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל
37 Mas ele respondeu-lhes: Dai-lhes vós mesmos de comer. Replicaram-lhe: Iremos comprar duzentos denários de pão para dar-lhes de comer?	37 ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה
38 Ele perguntou-lhes: Quantos pães tendes? Ide ver. Depois de se terem informado, disseram: Cinco, e dois peixes.	38 ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים
39 Ordenou-lhes que mandassem todos sentar-se, em grupos, na relva verde.	39 ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא
40 E assentaram-se em grupos de cem e de cinqüenta.	40 וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים
41 Então tomou os cinco pães e os dois peixes e, erguendo os olhos ao céu, abençoou-os, partiu-os e os deu a seus discípulos, para que lhos distribuíssem, e repartiu entre todos os dois peixes.	41 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם
42 Todos comeram e ficaram fartos.	42 ויאכלו כלם וישבעו
43 Recolheram do que sobrou doze cestos cheios de pedaços, e os restos dos peixes.	43 וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים
44 Foram cinco mil os homens que haviam comido daqueles pães.	44 והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש
45 Imediatamente ele obrigou os seus discípulos a subirem para a barca, para que chegassem antes dele à outra margem, em frente de Betsaida, enquanto ele mesmo despedia o povo.	45 ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם
46 E despedido que foi o povo, retirou-se ao monte para orar.	46 ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל
47 À noite, achava-se a barca no meio do lago e ele, a sós, em terra.	47 ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה
48 Vendo-os se fatigarem em remar, sendo-lhes o vento contrário, foi ter com eles pela quarta vigília da noite, andando por cima do mar, e fez como se fosse passar ao lado deles.	48 וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם
49 À vista de Jesus, caminhando sobre o mar, pensaram que fosse um fantasma e gritaram;	49 והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו
50 pois todos o viram e se assustaram. Mas ele logo lhes falou: Tranqüilizai-vos, sou eu; não vos assusteis!	50 כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו
51 E subiu para a barca, junto deles, e o vento cessou. Todos se achavam tomados de um extremo pavor,	51 וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו
52 pois ainda não tinham compreendido o caso dos pães; os seus corações estavam insensíveis.	52 כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם
53 Navegaram para o outro lado e chegaram à região de Genesaré, onde aportaram.	53 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה
54 Assim que saíram da barca, o povo o reconheceu.	54 ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו
55 Percorrendo toda aquela região, começaram a levar, em leitos, os que padeciam de algum mal, para o lugar onde ouviam dizer que ele se encontrava.	55 וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא
56 Onde quer que ele entrasse, fosse nas aldeias ou nos povoados, ou nas cidades, punham os enfermos nas ruas e pediam-lhe que os deixassem tocar ao menos na orla de suas vestes. E todos os que tocavam em Jesus ficavam sãos.	56 ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו