Miquéias 4

SAGRADA BIBLIA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Acontecerá, no fim dos tempos, que a montanha da casa do Senhor será estabelecida no ápice das montanhas, e será mais elevada que todos os outeiros. Os povos afluirão para ela,	1 וְהָיָה ׀ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית־יְהוָה נָכֹון בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעֹות וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים
2 numerosas nações ali virão, dizendo: Vinde, subamos à montanha do Senhor, à casa do Deus de Jacó. Ele nos ensinará os seus caminhos, e andaremos por suas veredas. Porque de Sião sairá a doutrina, e de Jerusalém a palavra do Senhor.	2 וְהָלְכוּ גֹּויִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ ׀ וְנַעֲלֶה אֶל־הַר־יְהוָה וְאֶל־בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹורֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיֹּון תֵּצֵא תֹורָה וּדְבַר־יְהוָה מִירוּשָׁלִָם
3 Ele será árbitro de numerosas nações e juiz de povos longínquos e poderosos. De suas espadas forjarão arados, e de suas lanças, foices; uma nação não levantará mais a espada contra outra, e não se exercitará mais para a guerra.	3 וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהֹוכִיחַ לְגֹויִם עֲצֻמִים עַד־רָחֹוק וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרֹות לֹא־יִשְׂאוּ גֹּוי אֶל־גֹּוי חֶרֶב וְלֹא־יִלְמְדוּן עֹוד מִלְחָמָה
4 Mas cada um habitará debaixo de sua vinha e debaixo de sua figueira, sem que ninguém o moleste; porque assim o prometeu, por sua boca, o Senhor dos exércitos.	4 וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנֹו וְתַחַת תְּאֵנָתֹו וְאֵין מַחֲרִיד כִּי־פִי יְהוָה צְבָאֹות דִּבֵּר
5 Com efeito, todos os povos andam, cada um em nome de seu deus; nós, porém, andaremos para sempre em nome do Senhor nosso Deus.	5 כִּי כָּל־הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעֹולָם וָעֶד׃ פ
6 Naquele dia - oráculo do Senhor - recolherei os coxos, reunirei os dispersos e os que eu tinha afligido.	6 בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם־יְהוָה אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּצָה וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי
7 Dos estropiados farei um resto, dos afastados, uma nação robusta; e o Senhor será o seu rei sobre o monte Sião, desde agora e para sempre.	7 וְשַׂמְתִּי אֶת־הַצֹּלֵעָה לִשְׁאֵרִית וְהַנַּהֲלָאָה לְגֹוי עָצוּם וּמָלַךְ יְהוָה עֲלֵיהֶם בְּהַר צִיֹּון מֵעַתָּה וְעַד־עֹולָם׃ פ
8 E tu, torre do Rebanho, colina da filha de Sião: voltará a ti tua soberania de outrora, a realeza sobre a casa de Israel.	8 וְאַתָּה מִגְדַּל־עֵדֶר עֹפֶל בַּת־צִיֹּון עָדֶיךָ תֵּאתֶה וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה מַמְלֶכֶת לְבַת־יְרוּשָׁלִָם
9 E agora, por que gritas? Acaso não há rei em ti? Ou pereceu o teu conselheiro, para que se apoderem de ti dores como as de uma parturiente?	9 עַתָּה לָמָּה תָרִיעִי רֵעַ הֲמֶלֶךְ אֵין־בָּךְ אִם־יֹועֲצֵךְ אָבָד כִּי־הֶחֱזִיקֵךְ חִיל כַּיֹּולֵדָה
10 Convulsiona-te e geme, filha de Sião, como uma mulher que dá à luz. Vais ter que deixar a cidade e morar no campo; irás até Babilônia e ali serás salva; ali te resgatará o Senhor da mão de teus inimigos.	10 חוּלִי וָגֹחִי בַּת־צִיֹּון כַּיֹּולֵדָה כִּי־עַתָּה תֵצְאִי מִקִּרְיָה וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה וּבָאת עַד־בָּבֶל שָׁם תִּנָּצֵלִי ם יִגְאָלֵךְ יְהוָה מִכַּף אֹיְבָיִךְ
11 Agora se juntam contra ti numerosas nações que dizem: Seja profanada Sião! Possam nossos olhos ver {esta ruína}!	11 וְעַתָּה נֶאֶסְפוּ עָלַיִךְ גֹּויִם רַבִּים הָאֹמְרִים תֶּחֱנָף וְתַחַז בְּצִיֹּון עֵינֵינוּ
12 Todavia, elas desconhecem os planos do Senhor, não entendem o seu desígnio, que é de ajuntá-los como grãos na eira.	12 וְהֵמָּה לֹא יָדְעוּ מַחְשְׁבֹות יְהוָה וְלֹא הֵבִינוּ עֲצָתֹו כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה
13 Eia, filha de Sião! Tritura aos pés o grão! Pois te darei uma testa de ferro, dar-te-ei cascos de bronze, para que esmagues numerosos povos; votarás seus despojos ao Senhor e suas riquezas ao Senhor da terra.	13 קוּמִי וָדֹושִׁי בַת־צִיֹּון כִּי־קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה וַהֲדִקֹּות עַמִּים רַבִּים וְהַחֲרַמְתִּי לַיהוָה בִּצְעָם וְחֵילָם לַאֲדֹון כָּל־הָאָרֶץ
	14 עַתָּה תִּתְגֹּדְדִי בַת־גְּדוּד מָצֹור שָׂם עָלֵינוּ בַּשֵּׁבֶט יַכּוּ עַל־הַלְּחִי אֵת שֹׁפֵט יִשְׂרָאֵל׃ ס
	15 אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן גְּלִיל הַגּוֹיִם
	16 הָעָם הַהֹלְכִים בַּחשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל וְישְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם
	17 מִן־הָעֵת הַהִיא הֵחֵל יֵשׁוּעַ לִקְרֹא קָרוֹא וְאָמוֹר שׁוּבוּ כִּי הִגִּיעָה מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם
	18 וּבְהִתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ עַל־יַד יַם־הַגָּלִיל וַיַּרְא שְׁנֵי אֲנָשִׁים אַחִים אֶת־שִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא פֶטְרוֹס וְאֶת אַנְדְּרַי אָחִיו וְהֵמָּה מַשְׁלִיכִים מְצוֹדָה בַּיָּם כִּי דַיָּגִים הָיוּ
	19 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אַחֲרָי וַאֲשִׂימְכֶם לְדַיָּגֵי אֲנָשִׁים
	20 וַיַּעַזְבוּ מְהֵרָה אֵת הַמִּכְמֹרוֹת וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו
	21 וַיְהִי כְּעָבְרוֹ מִשָּׁם וַיַּרְא שְׁנֵי אֲנָשִׁים אַחִים אֲחֵרִים אֶת־יַעֲקֹב בֶּן־זַבְדַּי וְאֶת־יוֹחָנָן אָחִיו בָּאֳנִיָּה עִם־זַבְדַּי אֲבִיהֶם מְתַקְּנִים אֶת־מִכְמְרוֹתָם וַיִּקְרָא אֲלֵיהֶם
	22 וַיַּעַזְבוּ מִיָּד אֶת־הָאֳנִיָּה וְאֶת־אֲבִיהֶם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו
	23 וַיָּסָב יֵשׁוּעַ בְּכָל־הַגָּלִיל וַיְלַמֵּד בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹתֵיהֶם וַיְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרַת הַמַּלְכוּת וַיְרַפֵּא כָּל־מַחֲלָה וְכָל־מַדְוֶה בָּעָם
	24 וַיֵּצֵא שִׁמְעוֹ בְּכָל־אֶרֶץ סוּרְיָא וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אֵת כָּל־הַחוֹלִים הַמְעֻנִּים בְּכָל־חֳלָיִם וּמַכְאוֹבִים וַאֲחוּזֵי שֵׁדִים וּמֻכֵּי יָרֵחַ וּנְכֵי אֵבָרִים וַיִּרְפָּאֵם
	25 וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו הֲמֹנִים הֲמֹנִים מִן־הַגָּלִיל וּמִן־עֶשֶׂר הֶעָרִים וּמִירוּשָׁלַיִם וִיהוּדָה וּמֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן