Apocalisse - אַפּוֹקָלִיפּסָה 4

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם	1 ¿De dónde provienen las luchas y las querellas que hay entre ustedes? ¿No es precisamente de las pasiones que combaten en sus mismos miembros?
2 אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם	2 Ustedes ambicionan, y si no consiguen lo que desean, matan; envidian, y al no alcanzar lo que pretenden, combaten y se hacen la guerra. Ustedes no tienen, porque no piden.
3 הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם	3 O bien, piden y no reciben, porque piden mal, con el único fin de satisfacer sus pasiones.
4 הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים	4 ¡Corazones adúlteros! ¿No saben acaso que haciéndose amigos del mundo se hacen enemigos de Dios? Porque el que quiere ser amigo del mundo se hace enemigo de Dios.
5 או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו	5 No piensen que la Escritura afirma en vano: El alma que Dios puso en nosotros está llena de deseos envidiosos.
6 וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן	6 Pero él nos da una gracia más grande todavía, según la palabra de la Escritura que dice: Dios resiste a los soberbios y da su gracia a los humildes.
7 לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם	7 Sométanse a Dios; resistan al demonio, y él se alejará de ustedes.
8 קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב	8 Acérquense a Dios y él se acercará a ustedes. Que los pecadores purifiquen sus manos; que se santifiquen los que tienen el corazón dividido.
9 התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון	9 Reconozcan su miseria con dolor y con lágrimas. Que la alegría de ustedes se transforme en llanto, y el gozo, en tristeza.
10 הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם	10 Humíllense delante del Señor, y él los exaltará.
11 אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה	11 Hermanos, no hablen mal los unos de los otros. El que habla en contra de un hermano o lo condena, habla en contra de la Ley y la condena. Ahora bien, si tú condenas la Ley, no eres cumplidor de la Ley, sino juez de la misma.
12 אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך	12 Y no hay más que un solo legislador y juez, aquel que tiene el poder de salvar o de condenar. ¿Quién eres tú para condenar al prójimo?
13 הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח	13 Y ustedes, los que ahora dicen: «Hoy o mañana iremos a tal ciudad y nos quedaremos allí todo el año, haremos negocio y ganaremos dinero»,
14 ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך	14 ¿saben acaso qué les pasará mañana? Por su vida es como el humo, que aparece un momento y luego se disipa.
15 תחת אשר תאמרו אם ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה	15 Digan más bien: «Si Dios quiere, viviremos y haremos esto o aquello».
16 עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא	16 Ustedes, en cambio, se glorían presuntuosamente, y esa jactancia es mala.
17 לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא	17 El que sabe hacer el bien y no lo hace, comete pecado.