Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 6

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה	1 After these things Jesus went over the sea of Galilee, which is that of Tiberias.
2 וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים	2 And a great multitude followed him, because they saw the miracles which he did on them that were diseased.
3 ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו	3 Jesus therefore went up into a mountain, and there he sat with his disciples.
4 וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא	4 Now the pasch, the festival day of the Jews, was near at hand.
5 וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל	5 When Jesus therefore had lifted up his eyes, and seen that a very great multitude cometh to him, he said to Philip: Whence shall we buy bread, that these may eat?
6 ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה	6 And this he said to try him; for he himself knew what he would do.
7 ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט	7 Philip answered him: Two hundred pennyworth of bread is not sufficient for them, that every one may take a little.
8 ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס	8 One of his disciples, Andrew, the brother of Simon Peter, saith to him:
9 יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה	9 There is a boy here that hath five barley loaves, and two fishes; but what are these among so many?
10 ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר	10 Then Jesus said: Make the men sit down. Now there was much grass in the place. The men therefore sat down, in number about five thousand.
11 ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם	11 And Jesus took the loaves: and when he had given thanks, he distributed to them that were set down. In like manner also of the fishes, as much as they would.
12 ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה	12 And when they were filled, he said to his disciples: Gather up the fragments that remain, lest they be lost.
13 ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם	13 They gathered up therefore, and filled twelve baskets with the fragments of the five barley loaves, which remained over and above to them that had eaten.
14 ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם	14 Now those men, when they had seen what a miracle Jesus had done, said: This is of a truth the prophet, that is to come into the world.
15 וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו	15 Jesus therefore, when he knew that they would come to take him by force, and make him king, fled again into the mountain himself alone.
16 ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום	16 And when evening was come, his disciples went down to the sea.
17 ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם	17 And when they had gone up into a ship, they went over the sea to Capharnaum; and it was now dark, and Jesus was not come unto them.
18 ויסער הים כי רוח גדולה נושבת	18 And the sea arose, by reason of a great wind that blew.
19 והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו	19 When they had rowed therefore about five and twenty or thirty furlongs, they see Jesus walking upon the sea, and drawing nigh to the ship, and they were afraid.
20 ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו	20 But he saith to them: It is I; be not afraid.
21 ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה	21 They were willing therefore to take him into the ship; and presently the ship was at the land to which they were going.
22 ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה	22 The next day, the multitude that stood on the other side of the sea, saw that there was no other ship there but one, and that Jesus had not entered into the ship with his disciples, but that his disciples were gone away alone.
23 ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון	23 But other ships came in from Tiberias; nigh unto the place where they had eaten the bread, the Lord giving thanks.
24 ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע	24 When therefore the multitude saw that Jesus was not there, nor his disciples, they took shipping, and came to Capharnaum, seeking for Jesus.
25 וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם	25 And when they had found him on the other side of the sea, they said to him: Rabbi, when camest thou hither?
26 ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו	26 Jesus answered them, and said: Amen, amen I say to you, you seek me, not because you have seen miracles, but because you did eat of the loaves, and were filled.
27 אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים	27 Labour not for the meat which perisheth, but for that which endureth unto life everlasting, which the Son of man will give you. For him hath God, the Father, sealed.
28 ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים	28 They said therefore unto him: What shall we do, that we may work the works of God?
29 ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו	29 Jesus answered, and said to them: This is the work of God, that you believe in him whom he hath sent.
30 ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל	30 They said therefore to him: What sign therefore dost thou shew, that we may see, and may believe thee? What dost thou work?
31 אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל	31 Our fathers did eat manna in the desert, as it is written: He gave them bread from heaven to eat.
32 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי	32 Then Jesus said to them: Amen, amen I say to you; Moses gave you not bread from heaven, but my Father giveth you the true bread from heaven.
33 כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם	33 For the bread of God is that which cometh down from heaven, and giveth life to the world.
34 ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה	34 They said therefore unto him: Lord, give us always this bread.
35 ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד	35 And Jesus said to them: I am the bread of life: he that cometh to me shall not hunger: and he that believeth in me shall never thirst.
36 ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו	36 But I said unto you, that you also have seen me, and you believe not.
37 כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה	37 All that the Father giveth to me shall come to me; and him that cometh to me, I will not cast out.
38 כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי	38 Because I came down from heaven, not to do my own will, but the will of him that sent me.
39 וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון	39 Now this is the will of the Father who sent me: that of all that he hath given me, I should lose nothing; but should raise it up again in the last day.
40 וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון	40 And this is the will of my Father that sent me: that every one who seeth the Son, and believeth in him, may have life everlasting, and I will raise him up in the last day.
41 וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים	41 The Jews therefore murmured at him, because he had said: I am the living bread which came down from heaven.
42 ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי	42 And they said: Is not this Jesus, the son of Joseph, whose father and mother we know? How then saith he, I came down from heaven?
43 ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו	43 Jesus therefore answered, and said to them: Murmur not among yourselves.
44 לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון	44 No man can come to me, except the Father, who hath sent me, draw him; and I will raise him up in the last day.
45 הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי	45 It is written in the prophets: And they shall all be taught of God. Every one that hath heard of the Father, and hath learned, cometh to me.
46 לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים	46 Not that any man hath seen the Father; but he who is of God, he hath seen the Father.
47 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים	47 Amen, amen I say unto you: He that believeth in me, hath everlasting life.
48 אנכי הוא לחם החיים	48 I am the bread of life.
49 אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו	49 Your fathers did eat manna in the desert, and are dead.
50 זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות	50 This is the bread which cometh down from heaven; that if any man eat of it, he may not die.
51 אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם	51 I am the living bread which came down from heaven.
52 ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל	52 If any man eat of this bread, he shall live for ever; and the bread that I will give, is my flesh, for the life of the world.
53 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם	53 The Jews therefore strove among themselves, saying: How can this man give us his flesh to eat?
54 האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון	54 Then Jesus said to them: Amen, amen I say unto you: Except you eat the flesh of the Son of man, and drink his blood, you shall not have life in you.
55 כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה	55 He that eateth my flesh, and drinketh my blood, hath everlasting life: and I will raise him up in the last day.
56 האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו	56 For my flesh is meat indeed: and my blood is drink indeed.
57 כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי	57 He that eateth my flesh, and drinketh my blood, abideth in me, and I in him.
58 זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם	58 As the living Father hath sent me, and I live by the Father; so he that eateth me, the same also shall live by me.
59 כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום	59 This is the bread that came down from heaven. Not as your fathers did eat manna, and are dead. He that eateth this bread, shall live for ever.
60 ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו	60 These things he said, teaching in the synagogue, in Capharnaum.
61 ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול	61 Many therefore of his disciples, hearing it, said: This saying is hard, and who can hear it?
62 מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים	62 But Jesus, knowing in himself, that his disciples murmured at this, said to them: Doth this scandalize you?
63 הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה	63 If then you shall see the Son of man ascend up where he was before?
64 אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו	64 It is the spirit that quickeneth: the flesh profiteth nothing. The words that I have spoken to you, are spirit and life.
65 ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי	65 But there are some of you that believe not. For Jesus knew from the beginning, who they were that did not believe, and who he was, that would betray him.
66 מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו	66 And he said: Therefore did I say to you, that no man can come to me, unless it be given him by my Father.
67 ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני	67 After this many of his disciples went back; and walked no more with him.
68 ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך	68 Then Jesus said to the twelve: Will you also go away?
69 ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי	69 And Simon Peter answered him: Lord, to whom shall we go? thou hast the words of eternal life.
70 ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא	70 And we have believed and have known, that thou art the Christ, the Son of God.
71 זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר	71 Jesus answered them: Have not I chosen you twelve; and one of you is a devil?
	72 Now he meant Judas Iscariot, the son of Simon: for this same was about to betray him, whereas he was one of the twelve.