Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 6

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו	1 וַיְהִי בַּשַּׁבָּת הַשֵּׁנִית לִסְפִירַת הָעֹמֶר עָבַר בֵּין הַקָּמָה וַיִּקְטְפוּ תַלְמִידָיו מְלִילֹת וַיִּפְרְכוּ אֹתָן בִּידֵיהֶם וַיֹּאכֵלוּ
2 ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת	2 וְיֵשׁ מִן־הַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲלֵיהֶם לָמָה אַתֶּם עֹשִׂים אֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בַּשַּׁבָּת
3 ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו	3 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלֹא קְרָאתֶם אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד בִּהְיוֹתוֹ רָעֵב הוּא וַאֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ
4 כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם	4 כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶת־לֶחֶם הַפָּנִים וַיֹּאכַל וְגַם־נָתַן לַאֲשֶׁר אִתּוֹ אֵת אֲשֶׁר לֹא נָכוֹן לְאָכְלוֹ כִּי אִם־לַכֹּהֲנִים לְבַדָּם
5 ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא	5 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֶּן־הָאָדָם גַּם־אֲדוֹן הַשַּׁבָּת הוּא
6 ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית	6 וַיְהִי בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת בָּא אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וַיְלַמֵּד וְשָׁם אִישׁ אֲשֶׁר יָבְשָׁה יָדוֹ הַיְמָנִית
7 ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה	7 וַיֶּאֶרְבוּ־לוֹ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לִרְאוֹת אִם־יִרְפָּא בַּשַּׁבָּת לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו שִׂטְנָה
8 והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד	8 וְהוּא יָדַע אֶת־מַחְשְׁבוֹתָם וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יְבֵשָׁה קוּם וַעֲמוֹד בַּתָּוֶךְ וַיָּקָם וַיַּעֲמֹד
9 ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד	9 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֶשְׁאֲלָה אֶתְכֶם דָּבָר הֲנָכוֹן בַּשַּׁבָּת לְהֵיטִיב אִם לְהָרֵעַ לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אִם־לְאַבֵּד
10 ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת	10 וַיַּבֵּט סָבִיב אֶל־כֻּלָּם וַיֹּאמֶר לָאִישׁ פְּשֹׁט אֶת־יָדֶךָ וַיַּעַשׂ כֵּן וַתֵּרָפֵא יָדוֹ וַתָּשָׁב כָּאַחֶרֶת
11 והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע	11 וְהֵמָּה נִמְלְאוּ חֵמָה וַיִּוָּסְדוּ יַחַד מַה־לַּעֲשׂוֹת לְיֵשׁוּעַ
12 ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים	12 וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיֵּצֵא הָהָרָה לְהִתְפַּלֵּל וַיַּעֲמֹד כָּל־הַלַּיְלָה בִּתְפִלָּה לֵאלֹהִים
13 ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים	13 וּבִהְיוֹת הַבֹּקֶר אָסַף אֵלָיו אֶת־תַּלְמִידָיו וַיִּבְחַר מֵהֶם שְׁנֵים עָשָׂר אֲשֶׁר גַּם קָרָא לָהֶם שְׁלִיחִים
14 את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי	14 אֶת־שִׁמְעוֹן אֲשֶׁר גַּם־קְרָאוֹ פֶּטְרוֹס וְאֶת־אַנְדְּרַי אָחִיו אֶת־יַעֲקֹב וְאֵת יוֹחָנָן אֵת פִילִפּוֹס וְאֵת בַּר־תַּלְמָי
15 את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא	15 אֵת מַתַּי וְאֶת־תּוֹמָא וְאֶת־יַעֲקֹב בֶּן־חַלְפַי וְאֶת־שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה הַקַּנָּא
16 את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר	16 אֶת־יְהוּדָה בֶּן־יַעֲקֹב וְאֶת־יְהוּדָה אִישׁ־קְרִיּוֹת אֲשֶׁר גַּם־הָיָה לְמוֹסֵר
17 וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם	17 וַיֵּרֶד אִתָּם וַיַּעֲמֹד בִּמְקוֹם מִישׁוֹר וַהֲמוֹן תַּלְמִידָיו וּקְהַל עַם רָב מִכָּל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם וּמֵחוֹף יַם־צוֹר וְצִידוֹן אֲשֶׁר בָּאוּ לִשְׁמֹעַ אֹתוֹ וּלְהֵרָפֵא מֵחָלְיֵיהֶם
18 וגם הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו	18 וְגַם־הַנִּלְחָצִים בְּרוּחוֹת טְמֵאוֹת וַיֵּרָפֵאוּ
19 וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם	19 וְכָל־הֶהָמוֹן מְבַקְשִׁים לָגַעַת בּוֹ כִּי גְבוּרָה יָצְאָה מֵאִתּוֹ וְרָפְאָה אֶת־כֻּלָּם
20 והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים	20 וְהוּא נָשָׂא אֶת־עֵינָיו אֶל־תַּלְמִידָיו וַיֹּאמַר אַשְׁרֵיכֶם הָעֲנִיִּים כִּי־לָכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים
21 אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו	21 אַשְׁרֵיכֶם הָרְעֵבִים כָּעֵת כִּי תִשְׂבָּעוּ אַשְׁרֵיכֶם הַבֹּכִים כָּעֵת כִּי תִשְׂחָקוּ
22 אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם	22 אַשְׁרֵיכֶם אִם־יִשְׂנְאוּ אֶתְכֶם הָאֲנָשִׁים וְאִם־יְנַדּוּ אֶתְכֶם וְחֵרְפוּ וְהִדִּיחוּ אֶת־שִׁמְכֶם כְּשֵׁם רָע בַּעֲבוּר בֶּן־הָאָדָם
23 שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים	23 שִׂמְחוּ בַּיּוֹם הַהוּא וּרְקֹדוּ כִּי הִנֵּה שְׂכַרְכֶם רַב בַּשָּׁמַיִם כִּי כָזֹאת עָשֹוּ אֲבוֹתֵיהֶם לַנְּבִיאִים
24 אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם	24 אַךְ־אוֹי לָכֶם הָעֲשִׁירִים כִּי־כְבָר לְקַחְתֶּם אֵת נֶחָמַתְכֶם
25 אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו	25 אוֹי לָכֶם הַשְּׂבֵעִים כִּי תִרְעָבוּ אוֹי לָכֶם הַשּׂחֲקִים כָּעֵת כִּי תִתְאַבְּלוּ וְתִבְכּוּ
26 אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר	26 אוֹי לָכֶם אִם כָּל־הָאֲנָשִׁים מְשַׁבְּחִים אֶתְכֶם כִּי־כָזֹאת עָשֹוּ אֲבוֹתֵיהֶם לִנְבִיאֵי הַשָּׁקֶר
27 אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם	27 אֲבָל אֲלֵיכֶם הַשֹּׁמְעִים אֲנִי אֹמֵר אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם
28 ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם	28 בָּרְכוּ אֶת־מְקַלְלֵיכֶם וְהִתְפַּלְלוּ בְּעַד מַכְלִימֵיכֶם
29 המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך	29 הַמַּכֶּה אֹתְךָ עַל־הַלְּחִי הַטֵּה־לוֹ גַּם אֶת־הָאַחֶרֶת וְהַלֹּקֵחַ אֶת־מְעִילְךָ אַל־תִּמְנַע מִמֶּנּוּ גַּם אֶת־כֻּתָּנְתֶּךָ
30 וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו	30 וְכָל־הַשֹּׁאֵל מִמְּךָ תֶּן־לוֹ וְהַלֹּקֵחַ אֵת אֲשֶׁר לָךְ אַל־תִּשְׁאַל מֵאִתּוֹ
31 וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם	31 וְכַאֲשֶׁר תַּחְפְּצוּ כִּי־יַעֲשֹוּ לָכֶם בְּנֵי הָאָדָם כֵּן תַּעֲשֹוּ־לָהֶם גַּם־אַתֶּם
32 ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם	32 וְאִם תְּאֵהֲבוּ אֶת־אֹהֲבֵיכֶם מַה־הוּא חַסְדְּכֶם כִּי גַם־הַחַטָּאִים אֹהֲבִים אֶת־אֹהֲבֵיהֶם
33 ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן	33 וְאִם־תֵּיטִיבוּ לְמֵטִיבֵיכֶם מַה־הוּא חַסְדְּכֶם גַּם־הַחַטָּאִים יַעֲשֹוּ־כֵן
34 ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה	34 וְאִם־תַּלְווּ אֶת־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר תְּקַוּוּ לְקַבֵּל מֵהֶם מַה־הוּא חַסְדְּכֶם גַּם הַחַטָּאִים מַלְוִים אֶת־הַחַטָּאִים לְמַעַן יוּשַׁב לָהֶם בְּשָׁוֶה
35 אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים	35 אֲבָל אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ וְהַלְווּ מִבְּלִי תוֹחֶלֶת וִיהִי שְׂכַרְכֶם רַב וִהְיִיתֶם בְּנֵי עֶלְיוֹן כִּי טוֹב הוּא גַּם־לְשֹׁכְחֵי טוֹבָה וְלָרָעִים
36 לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא	36 לָכֵן הֱיוּ רַחֲמָנִים כַּאֲשֶׁר גַּם־אֲבִיכֶם רַחוּם הוּא
37 ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו	37 וְאַל־תִּשְׁפְּטוּ וְלֹא תִשָּׁפֵטוּ אַל־תְּחַיְּבוּ וְלֹא תְחֻיָּבוּ נַקּוּ וְתִנָּקוּ
38 תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם	38 תְּנוּ וְתִנָּתֵן לָכֶם מִדָּה טוֹבָה דְּחוּקָה וּגְדוּשָׁה וּמֻשְׁפָּעָה יִתְּנוּ אֶל־חֵיקְכֶם כִּי בַמִּדָּה אֲשֶׁר אַתֶּם מוֹדְדִים בָּהּ יִמַּד לָכֶם
39 וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת	39 וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲיוּכַל עִוֵּר לְנַהֵל אֶת־הָעִוֵּר הֲלֹא יִפְּלוּ שְׁנֵיהֶם אֶל־הַפָּחַת
40 אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו	40 אֵין תַּלְמִיד נַעֲלֶה עַל־רַבּוֹ וְדַי לְכָל־תַּלְמִיד שָׁלֵם לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ
41 ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט	41 וְלָמָּה זֶּה אַתָּה רֹאֶה אֶת־הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ וְאֶת־הַקּוֹרָה בְּעֵינְךָ לֹא תַבִּיט
42 ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסירה את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך	42 וְאֵיךְ תֹּאמַר אֶל־אָחִיךָ אָחִי הַנִּיחָה לִּי וְאָסִירָה אֶת־הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵינֶךָ וְאֵינְךָ רֹאֶה אֶת־הַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּעֵינֶךָ הֶחָנֵף הָסֵר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־הַקּוֹרָה מֵעֵינְךָ וְאַחַר רָאֹה תִרְאֶה לְהָסִיר אֶת־הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ
43 כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב	43 כִּי־עֵץ טוֹב אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה פְּרִי מָשְׁחָת וְגַם־עֵץ מָשְׁחָת אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה פְּרִי טוֹב
44 כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה	44 כִּי כָל־עֵץ נִכַּר בְּפִרְיוֹ כִּי אֵין אֹסְפִים תְּאֵנִים מִן־הַקֹּצִים אַף אֵין־בֹּצְרִים עֵנָב מִן־הַסְּנֶה
45 האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו	45 הָאִישׁ הַטּוֹב מֵאוֹצַר לְבָבוֹ הַטּוֹב מֵפִיק אֶת־הַטּוֹב וְהָאִישׁ הָרַע מֵאוֹצַר לְבָבוֹ הָרַע מֵפִיק אֶת־הָרָע כִּי־מִשִּׁפְעַת הַלֵּב יְמַלֵּל פִּיהוּ
46 ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר	46 וְלָמָּה זֶּה אַתֶּם קֹרְאִים לִי אֲדֹנִי אֲדֹנִי וְאֵינְכֶם עֹשִׂים אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי אֹמֵר
47 כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה	47 כָּל־הַבָּא אֵלַי וְשׁוֹמֵעַ אֶת־דְּבָרַי וְעֹשֶׂה אֹתָם אוֹרֶה אֶתְכֶם לְמִי הוּא דוֹמֶה
48 דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו	48 דּוֹמֶה הוּא לְאִישׁ בֹּנֶה־בַּיִת אֲשֶׁר הֶעְמִיק לַחְפֹּר וַיְיַסְּדוֹ עַל־הַסָּלַע וּכְבוֹא הַשֶּׁטֶף פָּרַץ הַנָּהָר בַּבַּיִת הַהוּא וְלֹא יָכֹל לַהֲנִיעוֹ כִּי עַל־הַסֶּלַע יְסוֹדוֹ וְטוֹב מִבְנֵהוּ
49 ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא	49 וַאֲשֶׁר שָׁמַע וְלֹא עָשָׂה דּוֹמֶה לְאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת עַל־הַקַּרְקַע בְּלִי יְסוֹד וַיִּפְרָץ־בּוֹ הַנָּהָר וַיִּפֹּל פִּתְאֹם וַיִּגְדַּל שֶׁבֶר הַבַּיִת הַהוּא