Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 6

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו	1 Un sábado, en que Jesús atravesaba unos sembrados, sus discípulos arrancaban espigas y, frotándolas entre las manos, las comían.
2 ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת	2 Algunos fariseos les dijeron: «¿Por qué ustedes hacen lo que no está permitido en sábado?».
3 ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו	3 Jesús les respondió: «¿Ni siquiera han leído lo que hizo David cuando él y sus compañeros tuvieron hambre,
4 כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם	4 cómo entró en la Casa de Dios y, tomando los panes de la ofrenda, que sólo pueden comer los sacerdotes, comió él y dio de comer a sus compañeros?».
5 ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא	5 Después les dijo: «El hijo del hombre es dueño del sábado».
6 ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית	6 Otro sábado, entró en la sinagoga y comenzó a enseñar. Había allí un hombre que tenía la mano derecha paralizada.
7 ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה	7 Los escribas y los fariseos observaban atentamente a Jesús para ver si curaba en sábado, porque querían encontrar algo de qué acusarlo.
8 והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד	8 Pero Jesús, conociendo sus intenciones, dijo al hombre que tenía la mano paralizada: «Levántate y quédate de pie delante de todos». el se levantó y permaneció de pie.
9 ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד	9 Luego les dijo: «Yo les pregunto: ¿Está permitido en sábado, hacer el bien o el mal, salvar una vida o perderla?».
10 ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת	10 Y dirigiendo una mirada a todos, dijo al hombre: «Extiende tu mano». El la extendió y su mano quedó curada.
11 והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע	11 Pero ellos se enfurecieron, y deliberaban entre sí para ver qué podían hacer contra Jesús.
12 ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים	12 En esos días, Jesús se retiró a una montaña para orar, y pasó toda la noche en oración con Dios.
13 ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים	13 Cuando se hizo de día, llamó a sus discípulos y eligió a doce de ellos, a los que dio el nombre de Apóstoles:
14 את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי	14 Simón, a quien puso el sobrenombre de Pedro, Andrés, su hermano, Santiago, Juan, Felipe, Bartolomé,
15 את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא	15 Mateo, Tomás, Santiago, hijo de Alfeo, Simón, llamado el Zelote,
16 את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר	16 Judas, hijo de Santiago y Judas Iscariote, que fue el traidor.
17 וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם	17 Al bajar con ellos se detuvo en una llanura. Estaban allí muchos de sus discípulos y una gran muchedumbre que había llegado de toda la Judea, de Jerusalén y de la región costera de Tiro y Sidón,
18 וגם הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו	18 para escucharlo y hacerse curar de sus enfermedades. Los que estaban atormentados por espíritus impuros quedaban curados;
19 וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם	19 y toda la gente quería tocarlo, porque salía de él una fuerza que sanaba a todos.
20 והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים	20 Entonces Jesús, fijando la mirada en sus discípulos, dijo: «¡Felices ustedes, los pobres, porque el Reino de Dios les pertenece!
21 אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו	21 ¡Felices ustedes, los que ahora tienen hambre, porque serán saciados! ¡Felices ustedes, los que ahora lloran, porque reirán!
22 אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם	22 ¡Felices ustedes, cuando los hombres los odien, los excluyan, los insulten y los proscriban, considerándolos infames y los proscriban, considerándolos infames a causa del Hijo del hombre!
23 שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים	23 ¡Alégrense y llénense de gozo en ese día, porque la recompensa de ustedes será grande en el cielo. De la misma manera los padres de ellos trataban a los profetas!
24 אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם	24 Pero ¡ay de ustedes los ricos, porque ya tienen su consuelo!
25 אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו	25 ¡Ay de ustedes, los que ahora están satisfechos, porque tendrán hambre! ¡Ay de ustedes, los que ahora ríen, porque conocerán la aflicción y las lágrimas!
26 אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר	26 ¡Ay de ustedes cuando todos los elogien! ¡De la misma manera los padres de ellos traban a los falsos profetas!
27 אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם	27 Pero yo les digo a ustedes que me escuchan: Amen a sus enemigos, hagan el bien a los que los odian.
28 ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם	28 Bendigan a los que los maldicen, rueguen por lo que los difaman.
29 המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך	29 Al que te pegue en una mejilla, preséntale también la otra; al que te quite el manto, no le niegues la túnica.
30 וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו	30 Dale a todo el que te pida, y al que tome lo tuyo no se lo reclames.
31 וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם	31 Hagan por lo demás lo que quieren que los hombres hagan por ustedes.
32 ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם	32 Si aman a aquellos que los aman, ¿qué mérito tienen? Porque hasta los pecadores aman a aquellos que los aman.
33 ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן	33 Si hacen el bien a aquellos que se lo hacen a ustedes, ¿qué mérito tienen? Eso lo hacen también los pecadores.
34 ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה	34 Y si prestan a aquellos de quienes esperan recibir, ¿qué mérito tienen? También los pecadores prestan a los pecadores, para recibir de ellos lo mismo.
35 אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים	35 Amen a sus enemigos, hagan el bien y presten sin esperar nada en cambio. Entonces la recompensa de ustedes será grande y serán hijos del Altísimo, porque él es bueno con los desagradecidos y los malos.
36 לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא	36 Sean misericordiosos, como el Padre de ustedes es misericordioso.
37 ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו	37 No juzguen y no serán juzgados; no condenen y no serán condenados; perdonen y serán perdonados.
38 תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם	38 Den, y se les dará. Les volcarán sobre el regazo una buena medida, apretada, sacudida y desbordante. Porque la medida con que ustedes midan también se usará para ustedes».
39 וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת	39 Les hizo también esta comparación: «¿Puede un ciego guiar a otro ciego? ¿No caerán los dos en un pozo?
40 אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו	40 El discípulo no es superior al maestro; cuando el discípulo llegue a ser perfecto, será como su maestro.
41 ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט	41 ¿Por qué miras la paja que hay en el ojo de tu hermano y no ves la viga que está en el tuyo?
42 ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסירה את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך	42 ¿Cómo puedes decir a tu hermano: «Hermano, deja que te saque la paja de tu ojo», tú, que no ves la viga que tienes en el tuyo? ¡Hipócrita, saca primero la viga de tu ojo, y entonces verás claro para sacar la paja del ojo de tu hermano.
43 כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב	43 No hay árbol bueno que dé frutos malos, ni árbol malo que dé frutos buenos:
44 כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה	44 cada árbol se reconoce por su fruto. No se recogen higos de los espinos ni se cosechan uvas de las zarzas.
45 האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו	45 El hombre bueno saca el bien del tesoro de bondad que tiene en su corazón. El malo saca el mal de maldad, porque de la abundancia del corazón habla la boca.
46 ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר	46 ¿Por qué ustedes me llaman: "Señor, Señor", y no hacen lo que les digo?
47 כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה	47 Yo les diré a quién se parece todo aquel que viene a mí, escucha mis palabras y las practica.
48 דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו	48 Se parece a un hombre que, queriendo construir una casa, cavó profundamente y puso los cimientos sobre la roca. Cuando vino la creciente, las aguas se precipitaron con fuerza contra esa casa, pero no pudieron derribarla, porque estaba bien construida.
49 ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא	49 En cambio, el que escucha la Palabra y no la pone en práctica, se parece a un hombre que construyó su casa sobre tierra, sin cimientos. Cuando las aguas se precipitaron contra ella, en seguida se derrumbó, y el desastre que sobrevino a esa casa fue grande».