Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 15

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס	1 En cuanto amaneció, los sumos sacerdotes se reunieron en Consejo con los ancianos, los escribas y todo el Sanedrín. Y después de atar a Jesús, lo llevaron y lo entregaron a Pilato.
2 וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת	2 Este lo interrogó: «¿Tú eres el rey de los judíos?». Jesús le respondió: «Tú lo dices».
3 וראשי הכהנים הרבו לשטנו	3 Los sumos sacerdotes multiplicaban las acusaciones contra él.
4 ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך	4 Pilato lo interrogó nuevamente: «¿No respondes nada? ¡Mira de todo lo que te acusan!».
5 וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס	5 Pero Jesús ya no respondió a nada más, y esto dejó muy admirado a Pilato.
6 ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו	6 En cada Fiesta, Pilato ponía en libertad a un preso, a elección del pueblo.
7 ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד	7 Había en la cárcel uno llamado Barrabás, arrestado con otros revoltosos que habían cometido un homicidio durante la sedición.
8 וישא ההמון את קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם	8 La multitud subió y comenzó a pedir el indulto acostumbrado.
9 ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים	9 Pilato les dijo: «¿Quieren que les ponga en libertad al rey de los judíos?».
10 כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים	10 El sabía, en efecto, que los sumos sacerdotes lo habían entregado por envidia.
11 וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא	11 Pero los sumos sacerdotes incitaron a la multitud a pedir la libertad de Barrabás.
12 ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים	12 Pilato continuó diciendo: «¿Qué debo hacer, entonces, con el que ustedes llaman rey de los judíos?».
13 ויוסיפו לצעק הצלב אותו	13 Ellos gritaron de nuevo: «¡Crucifícalo!».
14 ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו	14 Pilato les dijo: ¿Qué mal ha hecho? Pero ellos gritaban cada vez más fuerte: ¡Crucifícalo!
15 ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב	15 Pilato, para contentar a la multitud, les puso en libertad a Barrabás; y a Jesús, después de haberlo hecho azotar, lo entregó para que fuera crucificado.
16 ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד	16 Los soldados lo llevaron dentro del palacio, al pretorio, y convocaron a toda la guardia.
17 וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו	17 lo vistieron con un manto de púrpura, hicieron una corona de espinas y se la colocaron.
18 ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים	18 Y comenzaron a saludarlo: «¡Salud, rey de los judíos!».
19 ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו	19 Y le golpeaban la cabeza con una caña, le escupían y, doblando la rodilla, le rendían homenaje.
20 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו	20 Después de haberse burlado de él, le quitaron el manto de púrpura y le pusieron de nuevo sus vestiduras. Luego lo hicieron salir para crucificarlo.
21 ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו	21 Como pasaba por allí Simón de Cirene, padre de Alejandro y de Rufo, que regresaba del campo, lo obligaron a llevar la cruz de Jesús.
22 ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת	22 Y condujeron a Jesús a un lugar llamado Gólgota, que significa: «lugar del Cráneo».
23 ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל	23 Le ofrecieron vino mezclado con mirra, pero él no lo tomó.
24 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש	24 Después lo crucificaron. Los soldados se repartieron sus vestiduras, sorteándolas para ver qué le tocaba a cada uno.
25 ותהי השעה השלישית ויצלבהו	25 Ya mediaba la mañana cuando lo crucificaron.
26 ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים	26 La inscripción que indicaba la causa de su condena decía: «El rey de los judíos».
27 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו	27 Con él crucificaron a dos ladrones, uno a su derecha y el otro a su izquierda.
28 וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה	28 (Y se cumplió la Escritura que dice: «Fue contado entre los malhechores»)
29 והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים	29 Los que pasaban lo insultaban, movían la cabeza y decían: ¡«Eh, tú, que destruyes el Templo y en tres días lo vuelves a edificar,
30 הושע את עצמך ורדה מן הצלב	30 sálvate a ti mismo y baja de la cruz!».
31 וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע	31 De la misma manera, los sumos sacerdotes y los escribas se burlaban y decían entre sí: «¡Ha salvado a otros y no puede salvarse a sí mismo!
32 המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו	32 Es el Mesías, el rey de Israel, ¡que baje ahora de la cruz, para que veamos y creamos!». También lo insultaban los que habían sido crucificados con él.
33 ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית	33 Al mediodía, se oscureció toda la tierra hasta las tres de la tarde;
34 ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני	34 y a esa hora, Jesús exclamó en alta voz: «Eloi, Eloi, lamá sabactani», que significa: «Dios mío, Dios mío, ¿por qué me has abandonado?».
35 ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא	35 Algunos de los que se encontraban allí, al oírlo, dijeron: «Está llamando a Elías».
36 וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו	36 Uno corrió a mojar una esponja en vinagre y, poniéndola en la punta de una caña le dio de beber, diciendo: «Vamos a ver si Elías viene a bajarlo».
37 וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו	37 Entonces Jesús, dando un grito, expiró.
38 ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה	38 El velo del Templo se rasgó en dos, de arriba abajo.
39 וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים	39 Al verlo expirar así, el centurión que estaba frente a él, exclamó: «¡Verdaderamente, este hombre era Hijo de Dios!».
40 וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית	40 Había también allí algunas mujeres que miraban de lejos. Entre ellas estaban María Magdalena, María, la madre de Santiago el menor y de José, y Salomé,
41 אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים	41 que seguían a Jesús y lo habían servido cuando estaba en Galilea; y muchas otras que habían subido con él a Jerusalén.
42 ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת	42 Era día de Preparación, es decir, vísperas de sábado. Por eso, al atardecer,
43 ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע	43 José de Arimatea –miembro notable del Sanedrín, que también esperaba el Reino de Dios– tuvo la audacia de presentarse ante Pilato para pedirle el cuerpo de Jesús.
44 ויתמה פילטוס על אשר הוא כבר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הגוע כבר	44 Pilato se asombró de que ya hubiera muerto; hizo llamar al centurión y le preguntó si hacía mucho que había muerto.
45 וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף	45 Informado por el centurión, entregó el cadáver a José.
46 והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר	46 Este compró una sábana, bajó el cuerpo de Jesús, lo envolvió en ella y lo depositó en un sepulcro cavado en la roca. Después hizo rodar una piedra a la entrada del sepulcro.
47 ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את המקום אשר הושם שמה	47 María Magdalena y María, la madre de José, miraban dónde lo habían puesto.