Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 21

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 1974
1 ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים	1 Quando furono vicini a Gerusalemme e giunsero presso Bètfage, verso il monte degli Ulivi, Gesù mandò due dei suoi discepoli
2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי	2 dicendo loro: "Andate nel villaggio che vi sta di fronte: subito troverete un'asina legata e con essa un puledro. Scioglieteli e conduceteli a me.
3 וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם	3 Se qualcuno poi vi dirà qualche cosa, risponderete: Il Signore ne ha bisogno, ma li rimanderà subito".
4 וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר	4 Ora questo avvenne perché si adempisse ciò che era stato annunziato dal profeta:
5 אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות	5 'Dite alla figlia di Sion: Ecco, il tuo re viene a te mite, seduto su un'asina, con un puledro figlio di bestia da soma.'
6 וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע	6 I discepoli andarono e fecero quello che aveva ordinato loro Gesù:
7 ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם	7 condussero l'asina e il puledro, misero su di essi i mantelli ed egli vi si pose a sedere.
8 ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך	8 La folla numerosissima stese i suoi mantelli sulla strada mentre altri tagliavano rami dagli alberi e li stendevano sulla via.
9 והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים	9 La folla che andava innanzi e quella che veniva dietro, gridava: 'Osanna' al figlio di Davide! 'Benedetto colui che viene nel nome del Signore! Osanna' nel più alto dei cieli!
10 ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה	10 Entrato Gesù in Gerusalemme, tutta la città fu in agitazione e la gente si chiedeva: "Chi è costui?".
11 ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל	11 E la folla rispondeva: "Questi è il profeta Gesù, da Nàzaret di Galilea".
12 ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים	12 Gesù entrò poi nel tempio e scacciò tutti quelli che vi trovò a comprare e a vendere; rovesciò i tavoli dei cambiavalute e le sedie dei venditori di colombe
13 ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים	13 e disse loro: "La Scrittura dice: 'La mia casa sarà chiamata casa di preghiera' ma voi ne fate 'una spelonca di ladri'".
14 ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם	14 Gli si avvicinarono ciechi e storpi nel tempio ed egli li guarì.
15 ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם	15 Ma i sommi sacerdoti e gli scribi, vedendo le meraviglie che faceva e i fanciulli che acclamavano nel tempio: "Osanna al figlio di Davide", si sdegnarono
16 ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז	16 e gli dissero: "Non senti quello che dicono?". Gesù rispose loro: "Sì, non avete mai letto: 'Dalla bocca dei bambini e dei lattanti ti sei procurata una lode?'".
17 ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם	17 E, lasciatili, uscì fuori dalla città, verso Betània, e là trascorse la notte.
18 ובבקר שב אל העיר והוא רעב	18 La mattina dopo, mentre rientrava in città, ebbe fame.
19 וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם	19 Vedendo un fico sulla strada, gli si avvicinò, ma non vi trovò altro che foglie, e gli disse: "Non nasca mai più frutto da te". E subito quel fico si seccò.
20 ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם	20 Vedendo ciò i discepoli rimasero stupiti e dissero: "Come mai il fico si è seccato immediatamente?".
21 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה	21 Rispose Gesù: "In verità vi dico: Se avrete fede e non dubiterete, non solo potrete fare ciò che è accaduto a questo fico, ma anche se direte a questo monte: Levati di lì e gettati nel mare, ciò avverrà.
22 וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו	22 E tutto quello che chiederete con fede nella preghiera, lo otterrete".
23 ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת	23 Entrato nel tempio, mentre insegnava gli si avvicinarono i sommi sacerdoti e gli anziani del popolo e gli dissero: "Con quale autorità fai questo? Chi ti ha dato questa autorità?".
24 ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה	24 Gesù rispose: "Vi farò anch'io una domanda e se voi mi rispondete, vi dirò anche con quale autorità faccio questo.
25 טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר	25 Il battesimo di Giovanni da dove veniva? Dal cielo o dagli uomini?". Ed essi riflettevano tra sé dicendo: "Se diciamo: "dal Cielo", ci risponderà: "perché dunque non gli avete creduto?";
26 אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא	26 se diciamo "dagli uomin", abbiamo timore della folla, perché tutti considerano Giovanni un profeta".
27 ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה	27 Rispondendo perciò a Gesù, dissero: "Non lo sappiamo". Allora anch'egli disse loro: "Neanch'io vi dico con quale autorità faccio queste cose".
28 אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי	28 "Che ve ne pare? Un uomo aveva due figli; rivoltosi al primo disse: Figlio, va' oggi a lavorare nella vigna.
29 ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך	29 Ed egli rispose: Sì, signore; ma non andò.
30 ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך	30 Rivoltosi al secondo, gli disse lo stesso. Ed egli rispose: Non ne ho voglia; ma poi, pentitosi, ci andò.
31 מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים	31 Chi dei due ha compiuto la volontà del padre?". Dicono: "L'ultimo". E Gesù disse loro: "In verità vi dico: I pubblicani e le prostitute vi passano avanti nel regno di Dio.
32 כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו	32 È venuto a voi Giovanni nella via della giustizia e non gli avete creduto; i pubblicani e le prostitute invece gli hanno creduto. Voi, al contrario, pur avendo visto queste cose, non vi siete nemmeno pentiti per credergli.
33 משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק	33 Ascoltate un'altra parabola: C'era un padrone che 'piantò una vigna e la circondò con una siepe, vi scavò un frantoio, vi costruì una torre', poi l'affidò a dei vignaioli e se ne andò.
34 ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו	34 Quando fu il tempo dei frutti, mandò i suoi servi da quei vignaioli a ritirare il raccolto.
35 ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו	35 Ma quei vignaioli presero i servi e uno lo bastonarono, l'altro lo uccisero, l'altro lo lapidarono.
36 ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם	36 Di nuovo mandò altri servi più numerosi dei primi, ma quelli si comportarono nello stesso modo.
37 ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו	37 Da ultimo mandò loro il proprio figlio dicendo: Avranno rispetto di mio figlio!
38 ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו	38 Ma quei vignaioli, visto il figlio, dissero tra sé: Costui è l'erede; venite, uccidiamolo, e avremo noi l'eredità.
39 ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו	39 E, presolo, lo cacciarono fuori della vigna e l'uccisero.
40 והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם	40 Quando dunque verrà il padrone della vigna che farà a quei vignaioli?".
41 ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו	41 Gli rispondono: "Farà morire miseramente quei malvagi e darà la vigna ad altri vignaioli che gli consegneranno i frutti a suo tempo".
42 ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו	42 E Gesù disse loro: "Non avete mai letto nelle Scritture: 'La pietra che i costruttori hanno scartata è diventata testata d'angolo; dal Signore è stato fatto questo ed è mirabile agli occhi nostri?'
43 על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה	43 Perciò io vi dico: vi sarà tolto il regno di Dio e sarà dato a un popolo che lo farà fruttificare.
44 והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו	44 Chi cadrà sopra questa pietra sarà sfracellato; e qualora essa cada su qualcuno, lo stritolerà".
45 ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר	45 Udite queste parabole, i sommi sacerdoti e i farisei capirono che parlava di loro e cercavano di catturarlo; ma avevano paura della folla che lo considerava un profeta.
46 ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו