1 ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר | 1 וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר |
2 בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלם האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה | 2 בֶּן־אָדָם יַעַן אֲשֶׁר־אָמְרָה צֹּר עַל־יְרוּשָׁלִַם הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתֹות הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה |
3 לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך צר והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו | 3 לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גֹּויִם רַבִּים כְּהַעֲלֹות הַיָּם לְגַלָּיו |
4 ושחתו חמות צר והרסו מגדליה וסחיתי עפרה ממנה ונתתי אותה לצחיח סלע | 4 וְשִׁחֲתוּ חֹמֹות צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה וְנָתַתִּי אֹותָהּ לִצְחִיחַ סָלַע |
5 משטח חרמים תהיה בתוך הים כי אני דברתי נאם אדני יהוה והיתה לבז לגוים | 5 מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה בְּתֹוךְ הַיָּם כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְהָיְתָה לְבַז לַגֹּויִם |
6 ובנותיה אשר בשדה בחרב תהרגנה וידעו כי אני יהוה | 6 וּבְנֹותֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ פ |
7 כי כה אמר אדני יהוה הנני מביא אל צר נבוכדראצר מלך בבל מצפון מלך מלכים בסוס וברכב ובפרשים וקהל ועם רב | 7 כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי מֵבִיא אֶל־צֹר נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל מִצָּפֹון מֶלֶךְ מְלָכִים בְּסוּס וּבְרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וְקָהָל וְעַם־רָב |
8 בנותיך בשדה בחרב יהרג ונתן עליך דיק ושפך עליך סללה והקים עליך צנה | 8 בְּנֹותַיִךְ בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יַהֲרֹג וְנָתַן עָלַיִךְ דָּיֵק וְשָׁפַךְ עָלַיִךְ סֹלְלָה וְהֵקִים עָלַיִךְ צִנָּה |
9 ומחי קבלו יתן בחמותיך ומגדלתיך יתץ בחרבותיו | 9 וּמְחִי קָבָלֹּו יִתֵּן בְּחֹמֹותָיִךְ וּמִגְדְּלֹתַיִךְ יִתֹּץ בְּחַרְבֹותָיו |
10 משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה | 10 מִשִּׁפְעַת סוּסָיו יְכַסֵּךְ אֲבָקָם מִקֹּול פָּרַשׁ וְגַלְגַּל וָרֶכֶב תִּרְעַשְׁנָה חֹומֹותַיִךְ בְּבֹאֹו בִּשְׁעָרַיִךְ כִּמְבֹואֵי עִיר מְבֻקָּעָה |
11 בפרסות סוסיו ירמס את כל חוצותיך עמך בחרב יהרג ומצבות עזך לארץ תרד | 11 בְּפַרְסֹות סוּסָיו יִרְמֹס אֶת־כָּל־חוּצֹותָיִךְ עַמֵּךְ בַּחֶרֶב יַהֲרֹג וּמַצְּבֹות עֻזֵּךְ לָאָרֶץ תֵּרֵד |
12 ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו | 12 וְשָׁלְלוּ חֵילֵךְ וּבָזְזוּ רְכֻלָּתֵךְ וְהָרְסוּ חֹומֹותַיִךְ וּבָתֵּי חֶמְדָּתֵךְ יִתֹּצוּ וַאֲבָנַיִךְ וְעֵצַיִךְ וַעֲפָרֵךְ בְּתֹוךְ מַיִם יָשִׂימוּ |
13 והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד | 13 וְהִשְׁבַּתִּי הֲמֹון שִׁירָיִךְ וְקֹול כִּנֹּורַיִךְ לֹא יִשָּׁמַע עֹוד |
14 ונתתיך לצחיח סלע משטח חרמים תהיה לא תבנה עוד כי אני יהוה דברתי נאם אדני יהוה | 14 וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה עֹוד כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ ס |
15 כה אמר אדני יהוה לצור הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים | 15 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לְצֹור הֲלֹא ׀ מִקֹּול מַפַּלְתֵּךְ בֶּאֱנֹק חָלָל בֵּהָרֵג הֶרֶג בְּתֹוכֵךְ יִרְעֲשׁוּ הָאִיִּים |
16 וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את מעיליהם ואת בגדי רקמתם יפשטו חרדות ילבשו על הארץ ישבו וחרדו לרגעים ושממו עליך | 16 וְיָרְדוּ מֵעַל כִּסְאֹותָם כֹּל נְשִׂיאֵי הַיָּם וְהֵסִירוּ אֶת־מְעִילֵיהֶם וְאֶת־בִּגְדֵי רִקְמָתָם יִפְשֹׁטוּ חֲרָדֹות ׀ יִלְבָּשׁוּ עַל־הָאָרֶץ יֵשֵׁבוּ וְחָרְדוּ לִרְגָעִים וְשָׁמְמוּ עָלָיִךְ |
17 ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה | 17 וְנָשְׂאוּ עָלַיִךְ קִינָה וְאָמְרוּ לָךְ אֵיךְ אָבַדְתְּ נֹושֶׁבֶת מִיַּמִּים הָעִיר הַהֻלָּלָה אֲשֶׁר הָיְתָה חֲזָקָה בַיָּם הִיא וְיֹשְׁבֶיהָ אֲשֶׁר־נָתְנוּ חִתִּיתָם לְכָל־יֹושְׁבֶיהָ |
18 עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך | 18 עַתָּה יֶחְרְדוּ הָאִיִּן יֹום מַפַּלְתֵּךְ וְנִבְהֲלוּ הָאִיִּים אֲשֶׁר־בַּיָּם מִצֵּאתֵךְ׃ ס |
19 כי כה אמר אדני יהוה בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים | 19 כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה בְּתִתִּי אֹתָךְ עִיר נֶחֱרֶבֶת כֶּעָרִים אֲשֶׁר לֹא־נֹושָׁבוּ בְּהַעֲלֹות עָלַיִךְ אֶת־תְּהֹום וְכִסּוּךְ הַמַּיִם הָרַבִּים |
20 והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את יורדי בור למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים | 20 וְהֹורַדְתִּיךְ אֶת־יֹורְדֵי בֹור אֶל־עַם עֹולָם וְהֹושַׁבְתִּיךְ בְּאֶרֶץ תַּחְתִּיֹּות כָּחֳרָבֹות מֵעֹולָם אֶת־יֹורְדֵי בֹור לְמַעַן לֹא תֵשֵׁבִי וְנָתַתִּי צְבִי בְּאֶרֶץ חַיִּים |
21 בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא תמצאי עוד לעולם נאם אדני יהוה | 21 בַּלָּהֹות אֶתְּנֵךְ וְאֵינֵךְ וּתְבֻקְשִׁי וְלֹא־תִמָּצְאִי עֹוד לְעֹולָם נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה׃ ס |