1 ויהי כאשר נשמע לסנבלט וטוביה ולגשם הערבי וליתר איבינו כי בניתי את החומה ולא נותר בה פרץ גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשערים | 1 וַיְהִי כַאֲשֶׁר נִשְׁמַע לְסַנְבַלַּט וְטֹובִיָּה וּלְגֶשֶׁם הָעַרְבִי וּלְיֶתֶר אֹיְבֵינוּ כִּי בָנִיתִי אֶת־הַחֹומָה וְלֹא־נֹותַר בָּהּ פָּרֶץ גַּם עַד־הָעֵת הַהִיא דְּלָתֹות לֹא־הֶעֱמַדְתִּי בַשְּׁעָרִים |
2 וישלח סנבלט וגשם אלי לאמר לכה ונועדה יחדו בכפירים בבקעת אונו והמה חשבים לעשות לי רעה | 2 וַיִּשְׁלַח סַנְבַלַּט וְגֶשֶׁם אֵלַי לֵאמֹר לְכָה וְנִוָּעֲדָה יַחְדָּו בַּכְּפִירִים בְּבִקְעַת אֹונֹו וְהֵמָּה חֹשְׁבִים לַעֲשֹׂות לִי רָעָה |
3 ואשלחה עליהם מלאכים לאמר מלאכה גדולה אני עשה ולא אוכל לרדת למה תשבת המלאכה כאשר ארפה וירדתי אליכם | 3 וָאֶשְׁלְחָה עֲלֵיהֶם מַלְאָכִים לֵאמֹר מְלָאכָה גְדֹולָה אֲנִי עֹשֶׂה וְלֹא אוּכַל לָרֶדֶת לָמָּה תִשְׁבַּת הַמְּלָאכָה כַּאֲשֶׁר אַרְפֶּהָ וְיָרַדְתִּי אֲלֵיכֶם |
4 וישלחו אלי כדבר הזה ארבע פעמים ואשיב אותם כדבר הזה | 4 וַיִּשְׁלְחוּ אֵלַי כַּדָּבָר הַזֶּה אַרְבַּע פְּעָמִים וָאָשִׁיב אֹותָם כַּדָּבָר הַזֶּה׃ ס |
5 וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חמישית את נערו ואגרת פתוחה בידו | 5 וַיִּשְׁלַח אֵלַי סַנְבַלַּט כַּדָּבָר הַזֶּה פַּעַם חֲמִישִׁית אֶת־נַעֲרֹו וְאִגֶּרֶת פְּתוּחָה בְּיָדֹו |
6 כתוב בה בגוים נשמע וגשמו אמר אתה והיהודים חשבים למרוד על כן אתה בונה החומה ואתה הוה להם למלך כדברים האלה | 6 כָּתוּב בָּהּ בַּגֹּויִם נִשְׁמָע וְגַשְׁמוּ אֹמֵר אַתָּה וְהַיְּהוּדִים חֹשְׁבִים לִמְרֹוד עַל־כֵּן אַתָּה בֹונֶה הַחֹומָה וְאַתָּה הֹוֶה לָהֶם לְמֶלֶךְ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה |
7 וגם נביאים העמדת לקרא עליך בירושלם לאמר מלך ביהודה ועתה ישמע למלך כדברים האלה ועתה לכה ונועצה יחדו | 7 וְגַם־נְבִיאִים הֶעֱמַדְתָּ לִקְרֹא עָלֶיךָ בִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר מֶלֶךְ בִּיהוּדָה וְעַתָּה יִשָּׁמַע לַמֶּלֶךְ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְעַתָּה לְכָה וְנִוָּעֲצָה יַחְדָּו׃ ס |
8 ואשלחה אליו לאמר לא נהיה כדברים האלה אשר אתה אומר כי מלבך אתה בודאם | 8 וָאֶשְׁלְחָה אֵלָיו לֵאמֹר לֹא נִהְיָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה אֹומֵר כִּי מִלִּבְּךָ אַתָּה בֹודָאם |
9 כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את ידי | 9 כִּי כֻלָּם מְיָרְאִים אֹותָנוּ לֵאמֹר יִרְפּוּ יְדֵיהֶם מִן־הַמְּלָאכָה וְלֹא תֵעָשֶׂה וְעַתָּה חַזֵּק אֶת־יָדָי |
10 ואני באתי בית שמעיה בן דליה בן מהיטבאל והוא עצור ויאמר נועד אל בית האלהים אל תוך ההיכל ונסגרה דלתות ההיכל כי באים להרגך ולילה באים להרגך | 10 וַאֲנִי־בָאתִי בֵּית שְׁמַעְיָה בֶן־דְּלָיָה בֶּן־מְהֵיטַבְאֵל וְהוּא עָצוּר וַיֹּאמֶר נִוָּעֵד אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים אֶל־תֹּוךְ הַהֵיכָל וְנִסְגְּרָה דַּלְתֹות הַהֵיכָל כִּי בָּאִים לְהָרְגֶךָ וְלַיְלָה בָּאִים לְהָרְגֶךָ |
11 ואמרה האיש כמוני יברח ומי כמוני אשר יבוא אל ההיכל וחי לא אבוא | 11 וָאֹמְרָה הַאִישׁ כָּמֹונִי יִבְרָח וּמִי כָמֹונִי אֲשֶׁר־יָבֹוא אֶל־הַהֵיכָל וָחָי לֹא אָבֹוא |
12 ואכירה והנה לא אלהים שלחו כי הנבואה דבר עלי וטוביה וסנבלט שכרו | 12 וָאַכִּירָה וְהִנֵּה לֹא־אֱלֹהִים שְׁלָחֹו כִּי הַנְּבוּאָה דִּבֶּר עָלַי וְטֹובִיָּה וְסַנְבַלַּט שְׂכָרֹו |
13 למען שכור הוא למען אירא ואעשה כן וחטאתי והיה להם לשם רע למען יחרפוני | 13 לְמַעַן שָׂכוּר הוּא לְמַעַן־אִירָא וְאֶעֱשֶׂה־כֵּן וְחָטָאתִי וְהָיָה לָהֶם לְשֵׁם רָע לְמַעַן יְחָרְפוּנִי׃ פ |
14 זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי | 14 זָכְרָה אֱלֹהַי לְטֹובִיָּה וּלְסַנְבַלַּט כְּמַעֲשָׂיו אֵלֶּה וְגַם לְנֹועַדְיָה הַנְּבִיאָה וּלְיֶתֶר הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ מְיָרְאִים אֹותִי |
15 ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול לחמשים ושנים יום | 15 וַתִּשְׁלַם הַחֹומָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לֶאֱלוּל לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם יֹום׃ פ |
16 ויהי כאשר שמעו כל אויבינו ויראו כל הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת | 16 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ כָּל־אֹויְבֵינוּ וַיִּרְאוּ כָּל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵינוּ וַיִּפְּלוּ מְאֹד בְּעֵינֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי מֵאֵת אֱלֹהֵינוּ נֶעֶשְׂתָה הַמְּלָאכָה הַזֹּאת |
17 גם בימים ההם מרבים חרי יהודה אגרתיהם הולכות על טוביה ואשר לטוביה באות אליהם | 17 גַּם ׀ בַּיָּמִים הָהֵם מַרְבִּים חֹרֵי יְהוּדָה אִגְּרֹתֵיהֶם הֹולְכֹות עַל־טֹובִיָּה וַאֲשֶׁר לְטֹובִיָּה בָּאֹות אֲלֵיהֶם |
18 כי רבים ביהודה בעלי שבועה לו כי חתן הוא לשכניה בן ארח ויהוחנן בנו לקח את בת משלם בן ברכיה | 18 כִּי־רַבִּים בִּיהוּדָה בַּעֲלֵי שְׁבוּעָה לֹו כִּי־חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן־אָרַח וִיהֹוחָנָן בְּנֹו לָקַח אֶת־בַּת־מְשֻׁלָּם בֶּן בֶּרֶכְיָה |
19 גם טובתיו היו אמרים לפני ודברי היו מוציאים לו אגרות שלח טוביה ליראני | 19 גַּם טֹובֹתָיו הָיוּ אֹמְרִים לְפָנַי וּדְבָרַי הָיוּ מֹוצִיאִים לֹו אִגְּרֹות שָׁלַח טֹובִיָּה לְיָרְאֵנִי |