Ezra v'Nechemia (עזרא ונחמיה) - Neemia 6

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי כאשר נשמע לסנבלט וטוביה ולגשם הערבי וליתר איבינו כי בניתי את החומה ולא נותר בה פרץ גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשערים	1 Samballat, Tobiyas, Guéchem l’Arabe, et les autres ennemis, apprirent que j’avais reconstruit le rempart et qu’il n’y avait plus une seule brèche; cependant, je n’avais pas encore posé les battants des portes.
2 וישלח סנבלט וגשם אלי לאמר לכה ונועדה יחדו בכפירים בבקעת אונו והמה חשבים לעשות לי רעה	2 Alors Samballat et Guéchem m’envoyèrent ce message: - “Viens nous retrouver à Ha-Kéfirim, dans la vallée d’Ono.” En fait, ils avaient prévu de me faire du mal.
3 ואשלחה עליהם מלאכים לאמר מלאכה גדולה אני עשה ולא אוכל לרדת למה תשבת המלאכה כאשר ארפה וירדתי אליכם	3 Je leur ai envoyé des messagers avec cette réponse: - “Je suis occupé à un travail important et je ne peux venir. Je ne vais tout de même pas l’interrompre pour venir à votre rencontre.”
4 וישלחו אלי כדבר הזה ארבע פעמים ואשיב אותם כדבר הזה	4 Ils me l’ont fait dire quatre fois, et je leur ai donné la même réponse.
5 וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חמישית את נערו ואגרת פתוחה בידו	5 Alors, à la cinquième fois, Samballat m’envoya son serviteur avec une lettre
6 כתוב בה בגוים נשמע וגשמו אמר אתה והיהודים חשבים למרוד על כן אתה בונה החומה ואתה הוה להם למלך כדברים האלה	6 où il disait: - “Le bruit court chez les étrangers, c’est Gachmou qui me l’a dit, que toi et les Juifs vous préparez une révolte; c’est pour cela que tu as reconstruit le rempart, et c’est toi qui veux devenir le roi.
7 וגם נביאים העמדת לקרא עליך בירושלם לאמר מלך ביהודה ועתה ישמע למלך כדברים האלה ועתה לכה ונועצה יחדו	7 Tu as même prévu des prophètes pour te soutenir et proclamer dans Jérusalem: ‘Juda a maintenant un roi.’ “Le roi va sûrement être informé de tout cela, viens donc et discutons ensemble.”
8 ואשלחה אליו לאמר לא נהיה כדברים האלה אשר אתה אומר כי מלבך אתה בודאם	8 Je lui ai retourné cette réponse: - “Il n’y a rien de vrai dans tout ce que tu dis, c’est toi qui as tout inventé.”
9 כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את ידי	9 Tous en effet, voulaient nous faire peur, ils se disaient: - “Ils vont se lasser du travail et la chose ne se fera pas.” Moi, au contraire, je m’accrochais davantage.
10 ואני באתי בית שמעיה בן דליה בן מהיטבאל והוא עצור ויאמר נועד אל בית האלהים אל תוך ההיכל ונסגרה דלתות ההיכל כי באים להרגך ולילה באים להרגך	10 Alors je me suis rendu à la maison de Chémayas fils de Délayas, fils de Méhétabéel, car il ne pouvait venir. Il me dit: - “Retrouvons-nous au Temple de Dieu, à l’intérieur du Sanctuaire, et fermons les portes du Sanctuaire: voici qu’ils arrivent pour te tuer et c’est de nuit qu’ils vont te tuer.”
11 ואמרה האיש כמוני יברח ומי כמוני אשר יבוא אל ההיכל וחי לא אבוא	11 Je lui répondis: -“Un homme comme moi irait se réfugier? Un homme comme moi ne peut pas entrer dans le Sanctuaire et demeurer en vie. Je n’y entrerai pas.”
12 ואכירה והנה לא אלהים שלחו כי הנבואה דבר עלי וטוביה וסנבלט שכרו	12 J’avais reconnu que ce n’était pas Dieu qui l’avait envoyé. Sa prophétie à mon sujet, c’était simplement Tobiyas qui l’avait payé.
13 למען שכור הוא למען אירא ואעשה כן וחטאתי והיה להם לשם רע למען יחרפוני	13 C’était pour que j’aie peur et que je commette un péché en faisant ce qu’il me disait. Il m’aurait couvert de honte et cela m’aurait fait très mauvaise réputation.
14 זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי	14 Ô mon Dieu! Souviens-toi de Tobiyas et de ce qu’il a fait là. Souviens-toi aussi de Noadyas, la prophétesse, et des autres prophètes qui voulaient me faire peur.
15 ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול לחמשים ושנים יום	15 On termina le rempart le 25 du mois d’Éloul; on l’avait fait en 52 jours.
16 ויהי כאשר שמעו כל אויבינו ויראו כל הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת	16 Lorsque tous nos ennemis apprirent cela, toutes les nations qui sont autour de nous furent remplies de peur, elles se sentirent humiliées à leurs propres yeux et elles reconnurent que c’était grâce à notre Dieu que ce travail s’était réalisé.
17 גם בימים ההם מרבים חרי יהודה אגרתיהם הולכות על טוביה ואשר לטוביה באות אליהם	17 C’est encore en ce temps-là que se multiplia la correspondance entre les nobles de Juda et Tobiyas.
18 כי רבים ביהודה בעלי שבועה לו כי חתן הוא לשכניה בן ארח ויהוחנן בנו לקח את בת משלם בן ברכיה	18 En effet, beaucoup de gens en Juda étaient liés par le serment qu’ils avaient fait à Tobiyas: il était le gendre de Chekanyas, fils d’Ara et son fils Yohanan avait épousé la fille de Méchoullam, fils de Bérékya. 19 Ils chantaient même devant moi ses bonnes actions et lui rapportaient tout ce que je disais, c’est pourquoi Tobiyas envoyait des lettres pour me faire peur.
19 גם טובתיו היו אמרים לפני ודברי היו מוציאים לו אגרות שלח טוביה ליראני