1 John - Prima lettera di Giovanni 1

LXX	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Ὃ ἦν ἀπ’ ἀρχῆς, ὃ ἀκηκόαμεν, ὃ ἑωράκαμεν τοῖς ὀφθαλμοῖς ἡμῶν, ὃ ἐθεασάμεθα καὶ αἱ χεῖρες ἡμῶν ἐψηλάφησαν περὶ τοῦ λόγου τῆς ζωῆς –	1 אֵת אֲשֶׁר הָיָה מֵרֹאשׁ אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וּבְעֵינֵינוּ רָאִינוּ אֲשֶׁר הִבַּטְנוּ וַאֲשֶׁר מִשְׁשׁוּ יָדֵינוּ עַל־דְּבַר הַחַיִּים
2 καὶ ἡ ζωὴ ἐφανερώθη, καὶ ἑωράκαμεν καὶ μαρτυροῦμεν καὶ ἀπαγγέλλομεν ὑμῖν τὴν ζωὴν τὴν αἰώνιον ἥτις ἦν πρὸς τὸν πατέρα καὶ ἐφανερώθη ἡμῖν –	2 וְהַחַיִּים נִגְלוּ וַנֵּרֵא וּמְעִידִים אֲנַחְנוּ וּמוֹדִיעִים לָכֶם אֶת־חַיֵּי הָעוֹלָם אֲשֶׁר הָיוּ עִם־הָאָב וְנִגְלוּ לָנוּ
3 ὃ ἑωράκαμεν καὶ ἀκηκόαμεν, ἀπαγγέλλομεν καὶ ὑμῖν, ἵνα καὶ ὑμεῖς κοινωνίαν ἔχητε μεθ’ ἡμῶν. καὶ ἡ κοινωνία δὲ ἡ ἡμετέρα μετὰ τοῦ πατρὸς καὶ μετὰ τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ Ἰησοῦ Χριστοῦ.	3 אֵת אֲשֶׁר רָאִינוּ וְשָׁמַעְנוּ נוֹדִיעָה לָכֶם לְמַעַן תִּתְחַבְּרוּ לָנוּ גַּם־אַתֶּם וְהִתְחַבְּרוּתֵנוּ הִיא עִם־הָאָב וְעִם־בְּנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
4 καὶ ταῦτα γράφομεν ἡμεῖς, ἵνα ἡ χαρὰ ἡμῶν ᾖ πεπληρωμένη.	4 וְאֶת־זֹאת כֹּתְבִים אֲנַחְנוּ לָכֶם לְמַעַן תִּהְיֶה שִׂמְחַתְכֶם שְׁלֵמָה
5 Καὶ ἔστιν αὕτη ἡ ἀγγελία ἣν ἀκηκόαμεν ἀπ’ αὐτοῦ καὶ ἀναγγέλλομεν ὑμῖν, ὅτι ὁ θεὸς φῶς ἐστιν καὶ σκοτία ἐν αὐτῷ οὐκ ἔστιν οὐδεμία.	5 וְזֹאת הִיא הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ וַנַּגֵּד לָכֶם כִּי הָאֱלֹהִים אוֹר הוּא וְכָל־חשֶׁךְ אֵין בּוֹ
6 ἐὰν εἴπωμεν ὅτι κοινωνίαν ἔχομεν μετ’ αὐτοῦ καὶ ἐν τῷ σκότει περιπατῶμεν, ψευδόμεθα καὶ οὐ ποιοῦμεν τὴν ἀλήθειαν·	6 אִם־נֹאמַר כִּי יֶשׁ־לָנוּ הִתְחַבְּרוּת עִמּוֹ וְנִתְהַלֵּךְ בַּחשֶׁךְ הִנְנוּ כֹזְבִים וּפְעֻלָּתֵנוּ אֵינֶנָּה אֱמֶת
7 ἐὰν ἐν τῷ φωτὶ περιπατῶμεν, ὡς αὐτός ἐστιν ἐν τῷ φωτί, κοινωνίαν ἔχομεν μετ’ ἀλλήλων, καὶ τὸ αἷμα Ἰησοῦ τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καθαρίζει ἡμᾶς ἀπὸ πάσης ἁμαρτίας.	7 אַךְ אִם־בָּאוֹר נֵלֵךְ כַּאֲשֶׁר הוּא בָאוֹר הִנֵּה נִתְחַבַּרְנוּ יָחַד וְדַם־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּנוֹ יְטַהֲרֵנוּ מִכָּל־חֵטְא
8 ἐὰν εἴπωμεν ὅτι ἁμαρτίαν οὐκ ἔχομεν, ἑαυτοὺς πλανῶμεν καὶ ἡ ἀλήθεια οὐκ ἔστιν ἐν ἡμῖν.	8 אִם־נֹאמַר כִּי אֵין־בָּנוּ חֵטְא הִנְנוּ מַתְעִים אֶת־נַפְשֹׁתֵינוּ וְהָאֱמֶת אֵין בָּנוּ
9 ἐὰν ὁμολογῶμεν τὰς ἁμαρτίας ἡμῶν, πιστός ἐστιν καὶ δίκαιος, ἵνα ἀφῇ ἡμῖν τὰς ἁμαρτίας καὶ καθαρίσῃ ἡμᾶς ἀπὸ πάσης ἀδικίας.	9 וְאִם־נִתְוַדֶּה אֶת־חַטֹּאתֵינוּ נֶאֱמָן הוּא וְצַדִּיק לִסְלֹחַ לָנוּ אֶת־חַטֹּאתֵינוּ וּלְטַהֲרֵנוּ מִכָּל־עָוֺן
10 ἐὰν εἴπωμεν ὅτι οὐχ ἡμαρτήκαμεν, ψεύστην ποιοῦμεν αὐτόν, καὶ ὁ λόγος αὐτοῦ οὐκ ἔστιν ἐν ἡμῖν.	10 וְאִם־נֹאמַר כִּי לֹא חָטָאנוּ לְכֹזֵב נְשִׂימֶנּוּ וּדְבָרוֹ אֵין בָּנוּ