Deuxième livre de Samuel 13

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Voici ce qui arriva ensuite. Absalom, fils de David, avait une soeur qui était belle et qui senommait Tamar, et Amnon, fils de David, s'éprit d'elle.	1 ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות יפה ושמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד
2 Amnon était tourmenté au point de se rendre malade à cause de sa soeur Tamar, car elle étaitvierge et Amnon ne voyait pas la possibilité de lui rien faire.	2 ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה
3 Mais Amnon avait un ami nommé Yonadab, fils de Shiméa, frère de David, et Yonadab était unhomme très avisé.	3 ולאמנון רע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד
4 Il lui dit: "D'où vient, fils du roi, que tu sois si languissant chaque matin? Ne m'expliqueras-tupas?" Amnon lui répondit: "C'est que j'aime Tamar, la soeur de mon frère Absalom."	4 ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשלם אחי אני אהב
5 Alors Yonadab lui dit: "Mets-toi au lit, fais le malade et quand ton père viendra te voir, tu luidiras: Permets que ma soeur Tamar vienne me donner à manger; elle apprêtera le plat sous mes yeux pour que jele voie et je mangerai de sa main."	5 ויאמר לו יהונדב שכב על משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה
6 Donc, Amnon se coucha et fit le malade. Le roi vint le voir et Amnon dit au roi: "Permets que masoeur Tamar vienne et que, sous mes yeux, elle prépare une paire de beignets, et je me restaurerai de sa main."	6 וישכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראתו ויאמר אמנון אל המלך תבוא נא תמר אחתי ותלבב לעיני שתי לבבות ואברה מידה
7 David envoya dire à Tamar au palais: "Va donc chez ton frère Amnon et prépare-lui un plat."	7 וישלח דוד אל תמר הביתה לאמר לכי נא בית אמנון אחיך ועשי לו הבריה
8 Tamar se rendit à la maison de son frère Amnon. Il était couché. Elle prit de la pâte, la pétrit,façonna des beignets sous ses yeux et fit cuire les beignets.	8 ותלך תמר בית אמנון אחיה והוא שכב ותקח את הבצק ותלוש ותלבב לעיניו ותבשל את הלבבות
9 Puis elle prit la poêle et la vida devant lui, mais il refusa de manger. Amnon dit: "Faites sortirtout le monde d'auprès de moi." Et tout le monde sortit d'auprès de lui.	9 ותקח את המשרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל איש מעלי ויצאו כל איש מעליו
10 Alors Amnon dit à Tamar: "Apporte le plat dans l'alcôve, que je me restaure de ta main." EtTamar prit les beignets qu'elle avait faits et les apporta à son frère Amnon dans l'alcôve.	10 ויאמר אמנון אל תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את הלבבות אשר עשתה ותבא לאמנון אחיה החדרה
11 Comme elle lui présentait à manger, il la saisit et lui dit: "Viens, couche avec moi, ma soeur!"	11 ותגש אליו לאכל ויחזק בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי
12 Mais elle lui répondit: "Non, mon frère! Ne me violente pas, car on n'agit pas ainsi en Israël, necommets pas cette infamie.	12 ותאמר לו אל אחי אל תענני כי לא יעשה כן בישראל אל תעשה את הנבלה הזאת
13 Moi, où irais-je porter ma honte? Et toi, tu serais comme un infâme en Israël! Maintenant parledonc au roi: il ne refusera pas de me donner à toi."	13 ואני אנה אוליך את חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך
14 Mais il ne voulut pas l'entendre, il la maîtrisa et, lui faisant violence, il coucha avec elle.	14 ולא אבה לשמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה
15 Alors Amnon se prit à la haïr très fort -- la haine qu'il lui voua surpassait l'amour dont il l'avaitaimée -- et Amnon lui dit: "Lève-toi! Va-t-en!"	15 וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר לה אמנון קומי לכי
16 Elle lui dit: "Non, mon frère, me chasser serait pire que l'autre mal que tu m'as fait." Mais il nevoulut pas l'écouter.	16 ותאמר לו אל אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשית עמי לשלחני ולא אבה לשמע לה
17 Il appela le garçon qui le servait et lui dit: "Débarrasse-moi de cette fille, jette-la dehors etverrouille la porte derrière elle!"	17 ויקרא את נערו משרתו ויאמר שלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה
18 (Elle portait une tunique de luxe qui était autrefois le vêtement des filles qui n'étaient pasmariées.) Le serviteur la mit dehors et verrouilla la porte derrière elle.	18 ועליה כתנת פסים כי כן תלבשן בנות המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה
19 Tamar, prenant de la poussière, la jeta sur sa tête, elle déchira la tunique de luxe qu'elle portait,mit la main sur sa tête et s'en alla, poussant des cris en marchant.	19 ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה
20 Son frère Absalom lui dit: "Serait-ce que ton frère Amnon a été avec toi? Maintenant, ma soeur,tais-toi; c'est ton frère: ne prends pas cette affaire à coeur." Tamar demeura abandonnée, dans la maison de sonfrère Absalom.	20 ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל תשיתי את לבך לדבר הזה ותשב תמר ושממה בית אבשלום אחיה
21 Lorsque le roi David apprit toute cette histoire, il en fut très irrité, mais il ne voulut pas faire depeine à son fils Amnon, qu'il aimait parce que c'était son premier-né.	21 והמלך דוד שמע את כל הדברים האלה ויחר לו מאד
22 Quant à Absalom, il n'adressa plus la parole à Amnon, car Absalom s'était pris de haine pourAmnon à cause de la violence qu'il avait faite à sa soeur Tamar.	22 ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון על דבר אשר ענה את תמר אחתו
23 Deux ans plus tard, comme Absalom avait les tondeurs à Baal-Haçor, qui est près d'Ephraïm, ilinvita tous les fils du roi.	23 ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם אפרים ויקרא אבשלום לכל בני המלך
24 Absalom se rendit auprès du roi et dit: "Voici que ton serviteur a les tondeurs. Que le roi et sesofficiers daignent venir avec ton serviteur."	24 ויבא אבשלום אל המלך ויאמר הנה נא גזזים לעבדך ילך נא המלך ועבדיו עם עבדך
25 Le roi répondit à Absalom: "Non, mon fils, il ne faut pas que nous allions tous et te soyons àcharge." Absalom insista, mais il ne voulut pas venir et lui donna congé.	25 ויאמר המלך אל אבשלום אל בני אל נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ בו ולא אבה ללכת ויברכהו
26 Absalom reprit: "Permets-tu du moins que mon frère Amnon vienne avec nous." Et le roi dit:"Pourquoi irait-il avec toi?"	26 ויאמר אבשלום ולא ילך נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך
27 Mais Absalom insista et il laissa partir avec lui Amnon et tous les fils du roi. Absalom préparaun festin de roi	27 ויפרץ בו אבשלום וישלח אתו את אמנון ואת כל בני המלך
28 et il donna cet ordre aux serviteurs: "Faites attention! Lorsque le coeur d'Amnon sera mis engaîté par le vin et que je vous dirai: Frappez Amnon!, vous le mettrez à mort. N'ayez pas peur; n'est-ce pas moiqui vous l'ai ordonné? Prenez courage et montrez-vous vaillants."	28 ויצו אבשלום את נעריו לאמר ראו נא כטוב לב אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את אמנון והמתם אתו אל תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם חזקו והיו לבני חיל
29 Les serviteurs d'Absalom agirent à l'égard d'Amnon comme Absalom l'avait ordonné. Alorstous les fils du roi se levèrent, enfourchèrent chacun son mulet et s'enfuirent.	29 ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר צוה אבשלום ויקמו כל בני המלך וירכבו איש על פרדו וינסו
30 Comme ils étaient en chemin, cette rumeur parvint à David: "Absalom a tué tous les fils du roi,il n'en reste pas un seul!"	30 ויהי המה בדרך והשמעה באה אל דוד לאמר הכה אבשלום את כל בני המלך ולא נותר מהם אחד
31 Le roi se leva, déchira ses vêtements et se coucha par terre; tous ses officiers se tenaient debout,les vêtements déchirés.	31 ויקם המלך ויקרע את בגדיו וישכב ארצה וכל עבדיו נצבים קרעי בגדים
32 Mais Yonadab, le fils de Shiméa, frère de David, prit ainsi la parole: "Que Monseigneur ne disepas qu'on a fait périr tous les jeunes gens, les fils du roi, car seul Amnon est mort: Absalom s'était promis celadepuis le jour où Amnon avait outragé sa soeur Tamar.	32 ויען יונדב בן שמעה אחי דוד ויאמר אל יאמר אדני את כל הנערים בני המלך המיתו כי אמנון לבדו מת כי על פי אבשלום היתה שימה מיום ענתו את תמר אחתו
33 Que maintenant Monseigneur le roi ne se mette pas dans l'idée que tous les fils du roi ont péri.Non, Amnon seul est mort	33 ועתה אל ישם אדני המלך אל לבו דבר לאמר כל בני המלך מתו כי אם אמנון לבדו מת
34 et Absalom s'est enfui." Le cadet qui était en sentinelle, levant les yeux, aperçut une troupenombreuse qui s'avançait sur le chemin de Bahurim. La sentinelle vint annoncer au roi: "J'ai vu des hommesdescendant par le chemin de Bahurim au flanc de la montagne."	34 ויברח אבשלום וישא הנער הצפה את עינו וירא והנה עם רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר
35 Alors Yonadab dit au roi: "Ce sont les fils du roi qui arrivent: il en a été comme ton serviteurl'avait dit."	35 ויאמר יונדב אל המלך הנה בני המלך באו כדבר עבדך כן היה
36 Il achevait à peine de parler que les fils du roi entrèrent, et ils se mirent à crier et à pleurer; leroi aussi et tous ses officiers pleurèrent très fort.	36 ויהי ככלתו לדבר והנה בני המלך באו וישאו קולם ויבכו וגם המלך וכל עבדיו בכו בכי גדול מאד
37 Absalom s'était enfui et s'était rendu chez Talmaï, fils d'Ammihud, roi de Geshur; le roi gardatout le temps le deuil de son fils.	37 ואבשלום ברח וילך אל תלמי בן עמיחור מלך גשור ויתאבל על בנו כל הימים
38 Absalom s'était enfui et s'était rendu à Geshur; il y resta trois ans.	38 ואבשלום ברח וילך גשור ויהי שם שלש שנים
39 L'esprit du roi cessa de s'emporter contre Absalom, car il s'était consolé de la mort d'Amnon.	39 ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום כי נחם על אמנון כי מת