| 1 Senhor falou a Moisés dizendo: | 1 וידבר יהוה אל משה לאמר |
| 2 Manda aos filhos de Israel que deitem fora do acampamento todo o leproso, todo o que padece gonorreia, todo o que está imundo por ter tocado num morto; | 2 צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש |
| 3 tanto homem como mulher lançai-os fora do campo, para que o não manchem, habitando eu convosco. | 3 מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם |
| 4 Os filhos de Israel fizeram assim, lançaram-nos fora do campo, como o Senhor tinha dito a Moisés. | 4 ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל |
| 5 O Senhor falou a Moisés, dizendo: | 5 וידבר יהוה אל משה לאמר |
| 6 Dize aos filhos de Israel: Se um homem ou uma mulher tiverem cometido algum dos pecados que prejudicam o próximo, prevaricando contra o Senhor, | 6 דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא |
| 7 confessará o seu pecado, restituirá o devido, com um quinto a mais, àquele contra quem tiver pecado. | 7 והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו |
| 8 Se, porém, não houver quem o receba, dá-lo-à ao Senhor, e pertencerá ao sacerdote, além do carneiro, que é oferecido por expiação pelo culpado. | 8 ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו |
| 9 Todas as primícias que os filhos de Israel oferecerem pertencem também ao sacerdote; | 9 וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה |
| 10 tudo o que é consagrado, ao sacerdote pertence; tudo o que se entrega nas mãos do sacerdote, será dele. | 10 ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה |
| 11 O Senhor falou a Moisés, dizendo: | 11 וידבר יהוה אל משה לאמר |
| 12 Fala aos filhos de Israel, e dize-lhes: O homem cuja mulher for infiel, | 12 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל |
| 13 dormindo com outro homem, se o marido não puder prová-lo, por o adultério estar oculto e sem testemunhas, porque ela não foi apanhada no crime, | 13 ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה |
| 14 se o espírito dos zelos excita o homem contra sua mulher, por estar manchada, ou por parecer que está, | 14 ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה |
| 15 ele a levará ao sacerdote, e oferecerá por ela a décima parte do efa de farinha de cevada: não derramará sobre ela azeite, nem porá incenso, porque é um sacrifício de zelos, e uma oblação para descobrir o adultério. | 15 והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון |
| 16 O sacerdote a mandará aproximar (do altar) e a fará estar de pé diante do Senhor. | 16 והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה |
| 17 Tomará água santa, num vaso de barro, e lançará nela um pouco de pó do pavimento do tabernáculo. | 17 ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים |
| 18 Estando a mulher de pé diante do Senhor, (o sacerdote) lhe descobrirá a cabeça, e lhe porá nas mãos a oblação de recordação: é uma oferta de zelos. O sacerdote terá (na mão) as águas amargas que levam maldição. | 18 והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים |
| 19 Esconjurará a mulher e lhe dirá: Se nenhum homem estranho dormiu contigo, e tu não te manchaste abandonando o leito de teu marido, não te farão mal estas águas amargas sobre que eu acumulei maldições. | 19 והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה |
| 20 Mas, se tu te apartaste de teu marido, e te manchaste, dormindo com outro homem, | 20 ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך |
| 21 cairão sobre ti estas maldições. O Senhor te faça um objecto de maldição e de execração para todos no teu povo; faça emagrecer os teus flancos e inchar o teu ventre. | 21 והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה |
| 22 Estas águas malditas entrem no teu ventre, fazendo-to inchar e emagrecer os teus flancos. A mulher responderá: Assim seja, assim seja. | 22 ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן |
| 23 O sacerdote escreverá num livro estas maldições, e depois as apagará com estas águas amargas que ele cumulou de maldições, | 23 וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים |
| 24 e lhe dará a beber (aquelas águas). Depois que ela as tiver bebido, | 24 והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים |
| 25 o sacerdote tomará da mão da mulher a oblação de zelos, levantá-la-á diante do Senhor, pô-la-á em cima do altar; antes | 25 ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח |
| 26 tomará um punhado desta oblação e o queimará sobre o altar; depois disto, dará a beber à mulher as águas amargas. | 26 וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים |
| 27 Depois que ela as tiver bebido, se está culpada, se, desprezado o marido, pecou por adultério, penetrá-la-ão as águas da maldição, farão inchar o seu ventre, emagrecerão os seus flancos, e aquela mulher será objecto de maldição no meio do seu povo. | 27 והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה |
| 28 Se, porém, não está manchada, não sofrerá mal algum, e terá filhos. | 28 ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע |
| 29 Esta é a lei dos zelos. Se uma mulher se retirar de seu marido, e se manchar, | 29 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה |
| 30 e o marido, possuído do espírito de zelos, a apresentar diante do Senhor, e o sacerdote fizer com ela tudo o que fica escrito. | 30 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת |
| 31 o marido será sem culpa, e a mulher pagará a sua maldade. | 31 ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה |
