| 1 Ora, tendo ouvido Jetro, sacerdote de Madian, sogro de Moisés, tudo o que Deus tinha feito a Moisés e a Israel, seu povo, tirando-o do Egipto, | 1 וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים |
| 2 tomou Séfora, mulher de Moisés, a qual ele lhe tinha deixado, | 2 ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה אחר שלוחיה |
| 3 e os dois filhos dela, um dos quais se chamava Gersão, por seu pai ter dito: "Eu fui peregrino numa terra estrangeira", | 3 ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה |
| 4 e o outro (se chamava) Elieser, por seu pai ter dito: "O Deus de meu pai foi o meu defensor, e me salvou da espada de Faraó". | 4 ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה |
| 5 Foi, pois, Jetro, sogro de Moisés, com seus filhos e sua mulher, ter com Moisés ao deserto, onde ele estava acampado junto ao monte de Deus, | 5 ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים |
| 6 e mandou dizer a Moisés: Eu, Jetro, teu sogro, venho ter contigo com tua mulher e os teus dois filhos com ela. | 6 ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה |
| 7 Moisés, saindo ao encontro de seu sogro, prostrou-se (diante dele) e o beijou, e saudaram-se mutuamente com palavras amigas. Tendo entrado na tenda, | 7 ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה |
| 8 Moisés contou a seu sogro tudo o que o Senhor tinha feito contra Faraó e os Egípcios, por causa de Israel, todo o trabalho que lhe sobreviera no caminho, e como o Senhor os tinha livrado. | 8 ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה |
| 9 Jetro alegrou-se por todos os bens que o Senhor tinha feito a Israel, e porque o tinha livrado da mão dos Egipcios, | 9 ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים |
| 10 e disse: Bendito (seja) o Senhor, que vos livrou da mão dos Egípcios e da mão de Faraó, e que livrou o seu povo da mão dos Egípcios. | 10 ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים |
| 11 Agora conheci que o Senhor é grande sobre todos os deuses, porque se mostrou grande quando os Egípcios oprimiam Israel. | 11 עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם |
| 12 Jetro, sogro de Moisés, ofereceu a Deus holocaustos e hóstias, e Aarão e todos os anciães de Israel vieram comer com ele diante do Senhor. | 12 ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים |
| 13 No dia seguinte, Moisés assentou-se para julgar o povo que esteve diante dele desde manhã até à tarde. | 13 ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב |
| 14 Seu sogro, tendo visto tudo o que ele fazia com o povo disse: Que é isto que fazes com o povo? Por que te sentas só tu (no tribunal), e todo o povo está esperando desde manhã até à tarde? | 14 וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב |
| 15 Moisés respondeu-lhe: O povo vem a mim para ouvir a sentença de Deus, | 15 ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלהים |
| 16 Quando entre eles nasce alguma contenda, vêm ter comigo, para que eu julgue entre eles, e lhes mostre os preceitos de Deus e as suas leis. | 16 כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו |
| 17 Mas Jetro disse: Não fazes bem. | 17 ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה |
| 18 Consomes-te com um trabalho vão, a ti e a este povo que está contigo: este trabalho é sobre as tuas forças, e tu só não o poderás aturar. | 18 נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך |
| 19 Ouve as minhas palavras e conselhos, e Deus será contigo. Sê mediador do povo naquelas coisas que dizem respeito a Deus, para lhe expores os pedidos que lhe são dirigidos, | 19 עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים |
| 20 e para ensinares ao povo as cerimônias e o modo de honrar a Deus, o caminho por onde devem andar e as obras que devem fazer. | 20 והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון |
| 21 Mas escolhe entre todo o povo homens capazes e tementes a Deus, nos quais haja verdade e que aborreçam a avareza: faz deles chefes de mil, de cem, de cinquenta e de dez homens, | 21 ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת |
| 22 os quais julguem o povo em todo o tempo, te dêem conta coisas mais graves, e eles julguem sòmente as coisas menos graves. Desta sorte o peso que te oprime será mais leve, sendo repartido com outros. | 22 ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך |
| 23 Se fizeres isto, cumprirás a ordem de Deus e poderás executar os seus preceitos: e todo este povo voltará em paz para as suas moradas. | 23 אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום |
| 24 Moisés, tendo ouvido isto, fez tudo o que seu sogro lhe sugerira. | 24 וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר |
| 25 Tendo escolhido entre todo o povo de Israel homens de valor, constituiu chefes de mil, de cem, de cinqüenta e de dez homens. | 25 ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת |
| 26 Eles faziam justiça ao povo em todo o tempo, e davam conta a Moisés de todas as coisas mais graves, julgando eles sòmente as mais fáceis. | 26 ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם |
| 27 Moisés despediu-se de seu sogro, o qual voltou para o seu país. | 27 וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו |
