| 1 Os filhos de Israel tinham jurado em Masfa, dizendo: “Ninguém dentre nós dará sua filha em casamento a um benjaminita”. | 1 ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה |
| 2 Dirigiu-se o povo a Betel, onde ficou até a tarde, em presença do Senhor, levantando grande clamor a voz com grandes lamentações: | 2 ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול |
| 3 “Por que – diziam eles –, ó Senhor Deus de Israel, aconteceu essa desgraça que nos falte hoje uma tribo de Israel?”. | 3 ויאמרו למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד |
| 4 No dia seguinte pela manhã, o povo levantou naquele lugar um altar, sobre o qual ofereceu holocaustos e sacrifícios pacíficos. | 4 ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו שם מזבח ויעלו עלות ושלמים |
| 5 E disseram: “Haverá alguém dentre todas as tribos de Israel que não tenha comparecido à assembleia em presença do Eterno?”. Com efeito, fora pronunciado o seguinte juramento solene contra aquele que não subisse a Masfa, diante do Senhor: “Será punido de morte”. | 5 ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל יהוה המצפה לאמר מות יומת |
| 6 Os filhos de Israel tiveram pena de Benjamim, seu irmão: “Assim – diziam eles – “foi hoje uma tribo cortada de Israel? | 6 וינחמו בני ישראל אל בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל |
| 7 Onde vamos buscar mulheres para os que restam, pois que juramos pelo Senhor não lhes dar nossas filhas em casamento?”. | 7 מה נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת להם מבנותינו לנשים |
| 8 Por isso, perguntavam se não havia alguma tribo de Israel que não tivesse subido para o Senhor, em Masfa. Ora, ninguém de Jabes em Galaad tinha vindo ao acampamento ou comparecido à assembleia. | 8 ויאמרו מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד אל הקהל |
| 9 Fez-se o recenseamento do povo e não se encontrou, com efeito, homem algum de Jabes em Galaad. | 9 ויתפקד העם והנה אין שם איש מיושבי יבש גלעד |
| 10 Então, a assembleia enviou para lá doze mil guerreiros valentes com a ordem seguinte: “Ide e passai a fio de espada todos os habitantes de Jabes em Galaad com as mulheres e as crianças. | 10 וישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב והנשים והטף |
| 11 Eis como deveis fazer: votareis ao interdito todo homem, bem como toda mulher que se houver deitado com homem”. | 11 וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר תחרימו |
| 12 Encontraram entre os habitantes de Jabes em Galaad quatrocentas moças virgens, que não tinham conhecido varão e as levaram ao acampamento de Silo, na terra de Canaã. | 12 וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר ויביאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען |
| 13 Toda a assembleia enviou mensagens de paz aos benjaminitas que tinham se refugiado no rochedo de Remon. | 13 וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום |
| 14 Voltaram eles para as suas casas e foram-lhes dadas por mulheres as filhas de Jabes em Galaad que tinham sido poupadas. Mas isso não lhes foi suficiente chegaram para todos. | 14 וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא מצאו להם כן |
| 15 O povo teve pena de Benjamim, porque o Senhor tinha feito uma brecha nas tribos de Israel. | 15 והעם נחם לבנימן כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל |
| 16 Os anciãos da assembleia disseram: “Que faremos para dar mulheres aos que restam. Pois todas as mulheres de Benjamim foram exterminadas”. | 16 ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מבנימן אשה |
| 17 E acrescentaram: “Fique para Benjamim a herança dos que sobreviveram, para que não seja cortada uma tribo de Israel. | 17 ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא ימחה שבט מישראל |
| 18 Mas, não podemos dar-lhes nossas filhas em casamento, pois os filhos de Israel lançaram a maldição a todo aquele que desse a sua filha por mulher a um benjaminita”. | 18 ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן |
| 19 E disseram: “Eis que se celebra a festa anual do Senhor em Silo” (Silo está situada ao norte de Betel, ao oriente do caminho que vai de Betel a Siquém e ao sul de Lebona). | 19 ויאמרו הנה חג יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה |
| 20 Depois deram este conselho aos filhos de Benjamim: “Ide e escondei-vos nas vinhas. | 20 ויצו את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים |
| 21 Quando virdes as filhas de Silo saírem para dançar em coro, saí de repente das vinhas e cada um tome uma para mulher entre as filhas de Silo. Em seguida, voltai para a terra de Benjamim. | 21 וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן |
| 22 Quando seus pais ou seus irmãos vierem queixar-se junto de nós, lhes diremos: ‘Deixai-as vir conosco, pois durante a guerra não pudemos tomar uma mulher para cada um. Aliás, não sois vós quem lhas destes e nem tendes culpa nisso’.” | 22 והיה כי יבאו אבותם או אחיהם לרוב אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו |
| 23 Assim fizeram os benjaminitas: tomaram entre as dançarinas mulheres segundo o seu número; tomaram-nas e voltaram para a sua casa. Depois construíram cidades e habitaram nelas. | 23 ויעשו כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם |
| 24 Voltaram também os israelitas, cada um para a sua tribo e sua família e para a terra de sua herança. | 24 ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו |
| 25 Naquele tempo, não havia rei em Israel e cada um fazia o que lhe parecia melhor. | 25 בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה |
