| 1 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים |
| 2 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו |
| 3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו |
| 4 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו |
| 5 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים |
| 6 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו |
| 7 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני |
| 8 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה |
| 9 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו |
| 10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ |
| 11 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים |
| 12 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם |
| 13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים |
| 14 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה |
| 15 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו |
| 16 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים |
| 17 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם |
| 18 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו |
| 19 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך |
| 20 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם |
| 21 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים |
| 22 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו |
| 23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה |
| 24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו |
| 25 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה |
| 26 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד |
| 27 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו |
| 28 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע |
| 29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה |
| 30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי |
| 31 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי |
| 32 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת |
| 33 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה |
| 34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך |
| 35 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה |
| 36 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה |
| 37 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב |
| 38 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה |
| 39 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא |
| 40 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה |
| 41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא |
| 42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה |
| 43 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול |
