Évangile selon Luc 15

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 On voyait tous les collecteurs de l’impôt et les pécheurs s’approcher de Jésus pour l’écouter.	1 ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו
2 Les Pharisiens et les maîtres de la Loi s’en plaignaient: "Cet homme, disaient-ils, fait bon accueil aux pécheurs et mange avec eux!”	2 וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם
3 Aussi Jésus dit-il à leur intention cette parabole:	3 וידבר אליהם את המשל הזה לאמר
4 "Imaginez que l’un d’entre vous possède 100 brebis, et il en a perdu une. Est-ce qu’il ne va pas laisser les 99 autres dans le désert, et courir après celle qui s’est perdue jusqu’à ce qu’il la retrouve?	4 מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו
5 Quand il l’a retrouvée, il la met tout joyeux sur ses épaules et,	5 והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה
6 rentré chez lui, il rassemble amis et voisins et leur dit: ‘Partagez ma joie, car j’ai retrouvé ma brebis perdue!’	6 ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד
7 “Je vous le dis: Il y aura plus de joie dans le ciel pour un pécheur qui se repent que pour 99 justes qui n’ont pas besoin de se repentir.	7 אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה
8 “Si une femme a dix pièces d’argent, et qu’elle en perd une, ne va-t-elle pas allumer une lampe, balayer la maison et chercher soigneusement jusqu’à ce qu’elle la trouve?	8 או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו
9 Et quand elle l’a retrouvée, elle rassemble ses amies et voisines et leur dit: ‘Partagez ma joie, car j’ai retrouvé la pièce que j’avais perdue!’	9 והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי
10 De même, je vous le dis, on est tout joyeux chez les anges de Dieu pour un seul pécheur qui se repent.”	10 כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו
11 Jésus dit encore: "Un homme avait deux fils.	11 ויאמר איש אחד היו לו שני בנים
12 Le plus jeune dit à son père: ‘Père, donne-moi la part du domaine qui me revient.’ Et le père leur partagea son bien.	12 ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה
13 Le plus jeune fils ramassa tout et partit peu après pour un pays lointain où il dépensa son héritage dans une vie de désordres.	13 ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים
14 “Quand il eut tout dépensé, une grande famine s’abattit sur ce pays et il commença à manquer de tout.	14 ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם
15 Il alla donc se mettre au service d’un des habitants du pays qui l’envoya dans ses champs pour garder les cochons.	15 וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים
16 Là il aurait bien voulu se remplir le ventre des caroubes que mangeaient les cochons, mais à lui, personne ne lui donnait rien.	16 ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו
17 “Il rentra alors en lui-même: ‘Combien d’ouvriers de mon père, se dit-il, ont du pain plus qu’il n’en faut, et moi ici je meurs de faim.	17 וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב
18 Je vais me lever, retourner vers mon père, et je lui dirai: Père, j’ai péché contre le Ciel et devant toi.	18 אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך
19 Je ne suis plus digne d’être appelé ton fils, mais prends-moi comme l’un de tes ouvriers.’	19 ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך
20 Il se mit donc en route et retourna chez son père. “Quand il était encore loin, son père l’aperçut et fut pris de pitié; il courut se jeter à son cou et l’embrassa tendrement.	20 ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו
21 Le fils alors lui dit: ‘Père, j’ai péché contre le Ciel et devant toi, je ne suis plus digne d’être appelé ton fils.’	21 ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך
22 “Mais le père dit à ses serviteurs: ‘Apportez vite la plus belle tunique et habillez-le, mettez-lui un anneau au doigt et des chaussures aux pieds.	22 ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו
23 Allez chercher le veau gras et tuez-le, car il nous faut manger et faire la fête:	23 והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח
24 mon fils que voici était mort et il est revenu à la vie, il était perdu et il est retrouvé.’ Et ils commencèrent à faire la fête.	24 כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח
25 “Le fils aîné était aux champs, mais il finit par rentrer. Comme il approchait de la maison, il entendit la musique et les danses.	25 ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות
26 Il appela l’un des garçons et lui demanda ce qui se passait.	26 ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת
27 L’autre lui répondit: ‘C’est ton frère qui est arrivé et ton père a tué le veau gras car il l’a retrouvé en bonne santé.’	27 ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם
28 “Il se mit en colère. Comme il refusait d’entrer, son père sortit pour l’en prier.	28 ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו
29 Mais il répondit à son père: ‘Voilà tant d’années que je te sers sans avoir jamais désobéi à un seul de tes ordres, et à moi tu ne m’as jamais donné un chevreau pour faire la fête avec mes amis.	29 ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי
30 Mais lorsque revient ton fils que voilà, celui qui a mangé toute ta fortune avec les prostituées, tu fais tuer pour lui le veau gras!’	30 ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק
31 “Le père lui dit: ‘Toi, mon enfant, tu es toujours avec moi et tout ce qui est à moi est à toi.	31 ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא
32 C’est maintenant qu’il fallait faire la fête et se réjouir, car ton frère que voilà était mort et il est revenu à la vie; il était perdu et il est retrouvé!’ ”	32 אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא