Livre des Nombres 22

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Les Israélites partirent de là et campèrent dans les Steppes-de-Moab, de l’autre côté du Jourdain, à la hauteur de Jéricho.	1 ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו
2 Balak, fils de Sipor, vit tout ce qu’Israël avait fait aux Amorites.	2 וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי
3 Les Moabites furent pris d’une grande peur en voyant combien ce peuple était nombreux: c’était l’effroi en Moab à cause d’Israël.	3 ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל
4 Les Moabites dirent donc aux anciens de Madian: “Cette foule va brouter toute la région, comme le bœuf broute l’herbe des champs!” Le roi de Moab était en ce temps-là Balak, fils de Sipor.	4 ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא
5 Il envoya chercher Balaam fils de Béor, à Pétor sur le fleuve, au pays des Ammonites. Il l’invita à venir en lui disant: “Un peuple sorti d’Égypte vient de s’étendre sur tout le pays et s’est établi en face de moi.	5 וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי
6 Viens donc, je t’en prie, et maudis-moi ce peuple car il est plus puissant que moi. Peut-être alors pourrai-je le battre et le chasser du pays car, je le sais, celui que tu bénis est béni, et celui que tu maudis est maudit!”	6 ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר
7 Les anciens de Moab partirent avec ceux de Madian, les mains pleines de cadeaux pour le devin, et ils arrivèrent chez Balaam. Quand ils lui rapportèrent les paroles de Balak,	7 וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק
8 Balaam leur dit: “Installez-vous chez moi pour la nuit, et je vous donnerai une réponse selon ce que Yahvé me dira.” Les chefs de Moab restèrent donc chez Balaam.	8 ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם
9 Dieu vint vers Balaam et lui dit: “Qui sont ces hommes installés chez toi?”	9 ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך
10 Balaam répondit à Dieu: “Balak, fils de Sipor, roi de Moab, me fait dire ceci:	10 ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי
11 Ce peuple sorti d’Égypte couvre tout le pays. Viens donc et maudis-le moi, peut-être pourrai-je lui résister et le chasser.”	11 הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו
12 Mais Dieu dit à Balaam: “Tu n’iras pas avec eux et tu ne maudiras pas ce peuple, car il est béni.”	12 ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא
13 Balaam se leva de bon matin et dit aux chefs envoyés par Balak: “Retournez dans votre pays, car Yahvé a refusé de me laisser aller avec vous.”	13 ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם
14 Les chefs de Moab se levèrent donc et retournèrent vers Balak: “Balaam, dirent-ils, a refusé de venir avec nous!”	14 ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו
15 Balak envoya de nouveau des chefs plus nombreux et plus considérés que les premiers.	15 ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה
16 Ils arrivèrent chez Balaam et lui dirent: “Voici ce que dit Balak, fils de Sipor: Je t’en prie, ne refuse pas de venir chez moi,	16 ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי
17 je te traiterai royalement et je ferai tout ce que tu me diras; viens et maudis-moi ce peuple!”	17 כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה
18 Balaam répondit aux serviteurs de Balak: “Même si Balak me donnait plein sa maison d’argent et d’or, je ne désobéirais pas à l’ordre de Yahvé, mon Dieu, que ce soit pour une petite ou pour une grande chose.	18 ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה
19 Cependant, restez ici cette nuit, s’il vous plaît, pour que je sache ce que Yahvé veut me dire encore!”	19 ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי
20 Cette nuit-là Dieu vint vers Balaam et lui dit: “Ces hommes sont venus pour t’inviter? Eh bien, pars avec eux, mais tu ne feras que ce que je te dirai!”	20 ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה
21 Balaam se leva de bon matin, sella son ânesse et partit avec les chefs de Moab.	21 ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב
22 La colère de Dieu s’enflamma contre Balaam alors qu’il était en chemin. L’ange de Yahvé se posta sur le chemin pour lui barrer la route, tandis qu’il venait sur son ânesse accompagné de deux serviteurs.	22 ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו
23 L’ânesse vit l’ange de Yahvé qui lui barrait la route, avec son épée dégainée à la main. L’ânesse fit un crochet par les champs et Balaam frappa son ânesse pour la ramener sur le chemin.	23 ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך
24 Alors l’ange de Yahvé vint se poster dans un chemin creux au milieu des vignes: il y avait une clôture de chaque côté.	24 ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה
25 L’ânesse vit l’ange de Yahvé; elle rasa le mur, écrasant le pied de Balaam contre la clôture, et Balaam la frappa de nouveau.	25 ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה
26 L’ange de Yahvé revint se poster plus en avant et s’arrêta à un endroit si étroit que l’on ne pouvait lui échapper ni à droite ni à gauche.	26 ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול
27 Quand l’ânesse vit l’ange de Yahvé, elle s’accroupit sous Balaam. Balaam, furieux, la frappa de son bâton.	27 ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל
28 Cette fois Yahvé ouvrit la bouche de l’ânesse et elle dit à Balaam: “Que t’ai-je fait pour que tu me frappes par trois fois?”	28 ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים
29 Balaam répondit à son ânesse: “Mais tu te moques de moi! Si j’avais une épée à la main, je te tuerais sur-le-champ!”	29 ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך
30 L’ânesse dit à Balaam: “Ne suis-je pas ton ânesse, que tu montes depuis que tu es au monde jusqu’à ce jour? Est-ce que j’ai l’habitude d’agir de la sorte avec toi?” “Certes non!” répondit-il.	30 ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא
31 Alors Yahvé ouvrit les yeux de Balaam: il vit l’ange de Yahvé debout en travers du chemin, son épée dégainée à la main. Il s’agenouilla et se prosterna le nez contre terre.	31 ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו
32 L’ange de Yahvé lui dit: “Pourquoi as-tu frappé ton ânesse à trois reprises? Je suis venu pour te barrer la route, car ce voyage ne me plaît pas.	32 ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי
33 L’ânesse m’a vu et à trois reprises s’est détournée de moi. Si elle ne s’était pas détournée, je t’aurais tué sur-le-champ, et elle, je l’aurais laissée en vie.”	33 ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי
34 Balaam dit à l’ange de Yahvé: “J’ai peut-être péché, mais je ne savais pas que tu étais en travers de ma route. Si cela ne te plaît pas, je retourne chez moi.”	34 ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי
35 L’ange de Yahvé dit alors à Balaam: “Va avec ces messieurs! Mais tu ne diras que les paroles que je te dirai.” Balaam fit donc le chemin avec les chefs envoyés par Balak.	35 ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק
36 Lorsque Balak apprit l’arrivée de Balaam, il sortit à sa rencontre à Ar-Moab, sur la frontière de l’Arnon à l’extrémité de son pays.	36 וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול
37 Balak dit à Balaam: “Ne t’avais-je pas envoyé des gens pour t’inviter? Pourquoi n’es-tu pas venu? Tu pensais sans doute que je n’allais pas bien te payer?”	37 ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך
38 Balaam répondit à Balak: “Tu vois que j’arrive chez toi, mais que puis-je dire maintenant? Seulement les paroles que Dieu mettra dans ma bouche!”	38 ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר
39 Balaam s’en alla donc avec Balak et ils arrivèrent à Kiryat-Housot.	39 וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות
40 Balak sacrifia du gros et du petit bétail et en fit porter à Balaam et aux chefs venus avec lui.	40 ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו
41 Dès le matin Balak vint chercher Balaam et le fit monter à Bamot-Baal, car de là il pouvait voir une partie du peuple.	41 ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם