Livre de l'Exode 8

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Yahvé dit à Moïse: “Tu diras à Aaron: Étends la main avec ton bâton sur les rivières, les canaux et les étangs. Fais monter les grenouilles sur le pays d’Égypte.”	1 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני
2 Aaron étendit la main sur les eaux d’Égypte et les grenouilles montèrent et couvrirent tout le pays d’Égypte.	2 ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים
3 Les magiciens firent la même chose avec leurs sortilèges et ils firent aussi monter des grenouilles sur le pays d’Égypte.	3 ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך
4 Le Pharaon fit appeler Moïse et Aaron: “Priez Yahvé, leur dit-il, que les grenouilles s’en aillent loin de moi et de mon peuple, et je permettrai que votre peuple aille offrir un sacrifice à Yahvé.”	4 ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים
5 Moïse répondit au Pharaon: “Peux-tu me dire quand je devrai prier Yahvé pour toi, pour tes serviteurs et pour ton peuple, pour que les grenouilles disparaissent de chez toi et de tes maisons et qu’elles retournent dans le Nil?”	5 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים
6 Pharaon lui dit: “Demain!” Alors Moïse répondit: “D’accord! Tu vas voir qu’il n’y a personne comme Yahvé notre Dieu.	6 ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים
7 Les grenouilles s’éloigneront de toi et de tes maisons, de tes serviteurs et de ton peuple, et retourneront dans le Nil.”	7 ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים
8 Après que Moïse et Aaron furent sortis de chez le Pharaon, Moïse pria Yahvé au sujet des grenouilles qu’il avait envoyées contre le Pharaon.	8 ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה
9 Yahvé exauça Moïse et les grenouilles crevèrent dans les maisons, dans les parcs et dans les champs.	9 ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה
10 On en fit de très grands tas et la terre en fut infestée.	10 ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו
11 Mais quand le Pharaon vit que les choses s’arrangeaient, il s’endurcit et ne voulut pas les écouter: Yahvé l’avait bien prédit.	11 וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה
12 Yahvé dit à Moïse: “Tu diras à Aaron: Étends ton bâton et frappe la poussière de la terre, elle se changera en moustiques sur toute la terre d’Égypte.”	12 ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה
13 C’est ce qu’ils firent: Aaron étendit la main et frappa de son bâton la poussière de la terre qui se changea en moustiques sur les hommes et sur les bêtes. Toute la poussière de la terre était devenue moustiques dans toute l’Égypte.	13 ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת
14 Les magiciens aussi firent usage de leurs sortilèges pour chasser les moustiques, mais ils ne réussirent pas, et les moustiques restèrent sur les hommes et sur les bêtes.	14 ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ
15 Alors les magiciens dirent au Pharaon: “Le doigt de Dieu est là!” Mais le Pharaon s’entêta et ne voulut pas les écouter: Yahvé l’avait bien prédit.	15 וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה
16 Yahvé dit à Moïse: “Lève-toi de bon matin et présente-toi devant le Pharaon lorsqu’il ira au fleuve. Tu lui diras: Voici ce que dit Yahvé: Laisse partir mon peuple pour qu’il me serve!	16 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים
17 Si tu ne renvoies pas mon peuple, je t’enverrai des taons, à toi, à tes serviteurs, à ton peuple, plein leurs maisons. Les maisons des Égyptiens seront pleines de taons et le sol en sera couvert.	17 ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים
18 Mais ce jour-là il n’y aura pas de taons dans le pays de Gossen, là où mon peuple est installé, pour que tu saches bien que moi, Yahvé, je suis là dans le pays,	18 ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה
19 et que je fais une différence entre mon peuple et ton peuple. Dès demain tu verras ce signe.”	19 ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה
20 C’est ce que fit Yahvé. Un énorme nuage de taons se répandit dans la maison du Pharaon, dans les maisons de ses serviteurs et dans tout le pays d’Égypte. La terre était dévorée par les taons.	20 ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני
21 Le Pharaon appela alors Moïse et Aaron. Il leur dit: “Allez offrir un sacrifice à votre Dieu, mais dans le pays.”	21 כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה
22 Moïse répondit: “Nous ne pouvons pas faire cela, car pour les Égyptiens c’est une chose horrible de sacrifier les animaux que nous offrons en sacrifice à Yahvé, notre Dieu! Si nous faisons ce que les Égyptiens regardent comme une chose abominable, ils vont nous lapider.	22 והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ
23 Nous irons donc dans le désert, à trois jours de marche, et là, nous offrirons un sacrifice à Yahvé notre Dieu, selon ce qu’il nous dira.”	23 ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה
24 Alors Pharaon dit: “Je vais vous laisser partir: allez offrir un sacrifice à Yahvé, votre Dieu, dans le désert, mais ne partez pas trop loin et priez pour moi.”	24 ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב
25 Moïse dit: “Regarde: aussitôt sorti de chez toi, je vais prier Yahvé, et dès demain les taons s’éloigneront du Pharaon, de ses serviteurs et de son peuple. Mais que le Pharaon ne continue pas de se moquer, qu’il n’empêche pas le peuple d’aller offrir un sacrifice à Yahvé.”	25 ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ
26 Donc, aussitôt sorti de chez le Pharaon, Moïse pria Yahvé,	26 ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו
27 et Yahvé fit ce que Moïse avait dit: il chassa les taons loin du Pharaon, de ses serviteurs et de son peuple, il n’en resta pas un seul.	27 דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו
28 Mais le Pharaon s’entêta cette fois encore, et il ne laissa pas partir le peuple.	28 ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי
	29 ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה
	30 ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה
	31 ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד
	32 ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם