Livre de l'Exode 32

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Le peuple vit que Moïse tardait à descendre de la montagne. Alors le peuple se rassembla autour d’Aaron et lui dit: “Tu vas nous faire un dieu qui marche devant nous, car ce Moïse, l’homme qui nous a fait sortir du pays d’Égypte, nous ne savons pas ce qu’il est devenu!”	1 וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו
2 Aaron leur dit: “Enlevez les boucles d’or que vos femmes, vos fils et vos filles portent à leurs oreilles, et apportez-les moi.”	2 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי
3 Ils enlevèrent tous les boucles d’or qu’ils avaient à leurs oreilles et ils les apportèrent à Aaron.	3 ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן
4 Lui reçut tout cela de leurs mains, on le façonna avec un burin et on en fit un veau de métal fondu. Ils s’écrièrent alors: “Israël! Voici ton Dieu qui t’a fait sortir du pays d’Égypte!”	4 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים
5 Voyant ce veau, Aaron construisit un autel devant lui; puis il cria d’une voix forte: “Demain sera une fête pour Yahvé!”	5 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר
6 Le lendemain matin ils se levèrent, offrirent des sacrifices par le feu et présentèrent des offrandes. Le peuple s’assit pour manger et pour boire, puis on se leva pour se divertir.	6 וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק
7 Yahvé dit alors à Moïse: “Va, redescends! Car ton peuple s’est corrompu, ce peuple que tu as fait sortir du pays d’Égypte!	7 וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים
8 Ils n’ont pas été longs à se détourner de la voie que je leur avais enseignée: ils se sont fait un veau de métal fondu, ils se sont prosternés devant lui et lui ont présenté des sacrifices. Ils ont même dit: Israël, voici tes dieux qui t’ont fait sortir du pays d’Égypte!”	8 סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים
9 Yahvé dit encore à Moïse: “J’ai bien compris que ce peuple a la nuque raide.	9 ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא
10 Laisse-moi donc déchaîner contre eux ma colère: je vais les faire disparaître, mais je ferai sortir de toi une grande nation.”	10 ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול
11 Moïse voulut calmer Yahvé son Dieu, il lui dit: “Yahvé! Pourquoi te fâcher contre ton peuple que tu as fait sortir d’Égypte en déployant toute ta puissance?	11 ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה
12 Veux-tu que les Égyptiens disent: Il avait une arrière-pensée quand il les a fait sortir; il voulait les tuer dans les montagnes et les faire disparaître de la surface de la terre? Remets-toi de ta colère et renonce au mal que tu veux faire à ton peuple.	12 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך
13 Souviens-toi d’Abraham, d’Isaac et de Jacob, tes serviteurs. Tu leur as juré par toi-même: Je rendrai votre descendance aussi nombreuse que les étoiles du ciel, et tout le pays dont j’ai parlé, je le donnerai à tes descendants afin qu’ils le possèdent pour toujours.”	13 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם
14 Ainsi donc Yahvé renonça au mal qu’il voulait faire à son peuple.	14 וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו
15 Moïse redescendit de la montagne, tenant dans sa main les deux tables du Témoignage: elles étaient écrites des deux côtés, sur les deux faces.	15 ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים
16 Les tables étaient l’œuvre de Dieu et l’écriture gravée sur les tables était l’écriture de Dieu.	16 והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת
17 Josué entendit le vacarme du peuple en fête et dit à Moïse: “Mais c’est un bruit de guerre dans le camp!”	17 וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה
18 Moïse répondit: “Ce n’est ni un chant de victoire, ni un chant de défaite, ce que j’entends, ce sont des chœurs alternés.”	18 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע
19 Quand Moïse approcha du camp, il vit le veau et les danses. Alors, au comble de la colère, il jeta les tables et les brisa au pied de la montagne.	19 ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר
20 Moïse s’empara du veau qu’ils avaient fabriqué, il le brûla au feu, il le broya et le réduisit en poudre; puis il jeta la poudre dans de l’eau qu’il fit boire aux Israélites.	20 ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל
21 Moïse dit à Aaron: “Que t’a fait ce peuple pour que tu lui fasses commettre un si grand péché?”	21 ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה
22 Aaron lui répondit: “Ne te mets pas en colère contre moi, mon seigneur! Tu sais toi-même combien ce peuple est porté au mal.	22 ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא
23 Ils m’ont dit: Fais-nous un Dieu qui marche devant nous, car ce Moïse, l’homme qui nous a fait monter du pays d’Égypte, nous ne savons pas ce qu’il est devenu.	23 ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו
24 Alors je leur ai dit: Qui a de l’or parmi vous? Ils l’ont aussitôt enlevé de leurs oreilles et me l’ont donné; je l’ai jeté dans le feu et il en est sorti ce veau.”	24 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה
25 Moïse se rendit compte que le peuple était déchaîné par la faute d’Aaron, et ses ennemis auraient bien eu de quoi le mépriser.	25 וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם
26 Alors Moïse, debout à la porte du camp, s’écria: “Que ceux qui sont pour Yahvé viennent à moi!” Et tous les fils de Lévi se rassemblèrent autour de lui.	26 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי
27 Il leur dit: “Voici ce que dit Yahvé, le Dieu d’Israël: Prenez chacun votre épée, et passez et repassez dans le camp, d’une porte à l’autre! Exterminez frères, compagnons ou amis!”	27 ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו
28 Les fils de Lévi firent ce que Moïse leur avait dit, et ce jour-là il y eut environ 3 000 victimes dans le peuple.	28 ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש
29 Alors Moïse leur dit: “Aujourd’hui vous vous êtes consacrés à Yahvé par le sang, peut-être le sang d’un fils ou d’un frère, c’est pourquoi il vous donne aujourd’hui la bénédiction.”	29 ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה
30 Le lendemain Moïse dit au peuple: “Vous avez commis un grand péché, mais je vais monter vers Yahvé, peut-être obtiendrai-je le pardon de votre péché.”	30 ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם
31 Moïse revint donc vers Yahvé et lui dit: “Ce peuple a commis un grand péché, ils se sont fait un dieu en or;	31 וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב
32 veux-tu pourtant leur pardonner?… Sinon, efface-moi du livre que tu as écrit.”	32 ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת
33 Yahvé dit à Moïse: “Celui qui a péché contre moi, c’est lui que j’effacerai de mon livre.	33 ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי
34 Pour l’instant, va et conduis ce peuple où je t’ai dit! Mon ange marchera devant toi mais, au jour du châtiment, je les punirai pour leur péché.”	34 ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם
35 Yahvé frappa donc le peuple pour le veau qu’ils avaient fait, pour le veau qu’avait fabriqué Aaron.	35 ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן