Livre de la Genèse 43

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 La famine s’était aggravée dans le pays;	1 והרעב כבד בארץ
2 quand on eut fini de manger le blé qu’ils avaient ramené d’Égypte, le père leur dit: “Retournez acheter un peu de nourriture pour nous.”	2 ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל
3 Mais Juda lui dit: “L’homme nous l’a dit clairement: Il est inutile de vous présenter devant moi sans votre frère!	3 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם
4 Si tu envoies notre frère avec nous, nous descendrons et nous t’achèterons de la nourriture.	4 אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל
5 Mais si tu ne l’envoies pas, nous ne descendrons pas, car l’homme nous a bien dit: Inutile de vous présenter devant moi sans votre frère!”	5 ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם
6 Alors Israël leur dit: “Pourquoi avez-vous dit à cet homme que vous aviez encore un frère? Vous avez fait mon malheur.”	6 ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח
7 Ils répondirent: “L’homme nous a tellement questionné sur nous, sur notre famille! Il nous a dit: Est-ce que votre père est encore vivant? Avez-vous un frère? Alors nous avons répondu à ses questions et nous l’avons renseigné. Pouvions-nous deviner qu’il nous dirait: Amenez-moi votre frère?”	7 ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם
8 Juda dit alors à son père Israël: “Envoie le jeune homme avec moi, que nous puissions prendre le départ: c’est une question de vie ou de mort pour toi et pour nos petits enfants.	8 ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו
9 Je répondrai pour lui, c’est à moi que tu demanderas compte de lui. Si je ne te le ramène pas, si je ne te le rends pas, je serai coupable à jamais devant toi.	9 אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים
10 Mais si nous n’avions pas tant tardé, nous serions déjà revenus deux fois.”	10 כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים
11 Leur père Israël leur dit: “S’il en est ainsi, faites donc ce que je vous dis. Prenez dans vos sacs des produits du pays, et emportez-les pour faire un cadeau à cet homme: un peu de résine pour le brûle-parfum, un peu de miel, de la gomme parfumée, des pistaches et des amandes.	11 ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים
12 Puis emportez le double d’argent, ainsi vous rendrez l’argent qu’on a remis dans vos sacs: peut-être est-ce une erreur.	12 וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא
13 Prenez donc votre frère, et allez retrouver cet homme.	13 ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש
14 Que le Dieu de la Steppe vous accorde de trouver grâce à ses yeux, pour qu’il vous laisse repartir avec votre frère et avec Benjamin. Quant à moi, si je dois être privé de mes enfants, que j’en sois privé!”	14 ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי
15 Les hommes chargèrent donc ces cadeaux et prirent le double d’argent, ils emmenèrent aussi Benjamin. Ils descendirent en Égypte et se présentèrent devant Joseph.	15 ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף
16 Lorsque Joseph vit que Benjamin était avec eux, il dit à son intendant: “Fais entrer ces hommes chez moi, fais tuer une bête et préparer la viande, car ces hommes mangeront avec moi à midi.”	16 וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים
17 L’intendant fit ce que Joseph avait commandé; il conduisit les hommes dans la maison de Joseph.	17 ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף
18 Quand on les fit entrer dans la maison de Joseph, les hommes eurent peur. Ils se disaient: “C’est à cause de l’argent qu’on a remis dans nos sacs la fois précédente, qu’ils nous font entrer. Ils vont se jeter sur nous tout-à-coup et ils nous prendront comme esclaves avec nos ânes!”	18 וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו
19 Aussi, dès leur arrivée à la maison, ils se dirigèrent vers l’intendant de Joseph. Ils lui dirent:	19 ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית
20 “De grâce, mon seigneur, nous sommes déjà venus il y a quelque temps pour acheter de la nourriture.	20 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל
21 Il s’est trouvé qu’à la halte du soir, lorsque nous avons ouvert nos sacs, l’argent de chacun d’entre nous, avec le compte exact, était à l’entrée de son sac. Aussi l’avons-nous rapporté.	21 ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו
22 Nous ne savons pas qui avait mis notre argent dans nos sacs, mais nous avons pris une nouvelle somme d’argent pour acheter de la nourriture.”	22 וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו
23 Il leur répondit: “Soyez en paix, soyez sans crainte: votre Dieu, le Dieu de votre père a mis pour vous un trésor dans vos sacs, car votre argent m’était bien parvenu.” Puis il fit délier Siméon devant eux.	23 ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון
24 L’homme fit entrer les frères dans la maison de Joseph. Il leur donna de l’eau et ils se lavèrent les pieds. On donna aussi du fourrage à leurs ânes.	24 ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם
25 Alors ils préparèrent leur cadeau en attendant l’arrivée de Joseph, car on leur avait dit qu’ils prendraient là leur repas de midi.	25 ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם
26 Quand Joseph rentra à la maison, ils lui offrirent le cadeau qu’ils avaient dans les mains, puis ils se prosternèrent jusqu’à terre devant lui.	26 ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה
27 Il leur demanda comment ils allaient: “Votre père, dit-il, ce vieillard dont vous m’avez parlé, est-il en bonne santé? Est-il toujours en vie?”	27 וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי
28 Ils lui répondirent: “Ton serviteur, notre père, est en bonne santé, il est encore vivant.” Puis ils s’agenouillèrent et se prosternèrent.	28 ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו
29 Joseph leva les yeux et vit son frère Benjamin, le fils de sa mère: “Est-ce bien là votre plus jeune frère dont vous m’avez parlé?” Se tournant vers lui, il lui dit: “Que Dieu te bénisse, mon fils!”	29 וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני
30 Alors, soudain, Joseph eut envie de pleurer car il était bouleversé à la vue de son frère. Il entra donc dans ses appartements et pleura.	30 וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה
31 Puis il se lava le visage et sortit. Il se reprit et dit: “Servez le repas!”	31 וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם
32 On servit Joseph à part, on servit à part ses frères, à part encore les Égyptiens invités; car les Égyptiens ne peuvent pas prendre un repas avec des Hébreux: ce serait une honte pour l’Égypte.	32 וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים
33 Ils s’assirent donc en face de lui, chacun selon son rang, de l’aîné jusqu’au plus jeune. Ils se regardaient l’un l’autre, stupéfaits.	33 וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו
34 Alors Joseph prit dans les plats qui étaient devant lui des portions pour chacun d’eux, mais la portion de Benjamin était cinq fois plus grande que la portion des autres. Avec lui ils burent du vin au point d’être plutôt gais.	34 וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו