Sh'muel (שמואל) - 1 Samuele 18

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וַיְהִי כְּכַלֹּתֹו לְדַבֵּר אֶל־שָׁאוּל וְנֶפֶשׁ יְהֹונָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד [וַיֶּאֱהָבֹו כ] (וַיֶּאֱהָבֵהוּ ק) יְהֹונָתָן כְּנַפְשֹׁו	1 ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו יהונתן כנפשו
2 וַיִּקָּחֵהוּ שָׁאוּל בַּיֹּום הַהוּא וְלֹא נְתָנֹו לָשׁוּב בֵּית אָבִיו	2 ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו
3 וַיִּכְרֹת יְהֹונָתָן וְדָוִד בְּרִית בְּאַהֲבָתֹו אֹתֹו כְּנַפְשֹׁו	3 ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו
4 וַיִּתְפַּשֵּׁט יְהֹונָתָן אֶת־הַמְּעִיל אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתְּנֵהוּ לְדָוִד וּמַדָּיו וְעַד־חַרְבֹּו וְעַד־קַשְׁתֹּו וְעַד־חֲגֹרֹו	4 ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו
5 וַיֵּצֵא דָוִד בְּכֹל אֲשֶׁר יִשְׁלָחֶנּוּ שָׁאוּל יַשְׂכִּיל וַיְשִׂמֵהוּ שָׁאוּל עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַיִּיטַב בְּעֵינֵי כָל־הָעָם וְגַם בְּעֵינֵי עַבְדֵי שָׁאוּל׃ פ	5 ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול
6 וַיְהִי בְּבֹואָם בְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכֹּות אֶת־הַפְּלִשְׁתִּי וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל־עָרֵי יִשְׂרָאֵל [לָשֹׁור כ] (לָשִׁיר ק) וְהַמְּחֹלֹות לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִשִׁים	6 ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים
7 וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקֹות וַתֹּאמַרְןָ הִכָּה שָׁאוּל [בַּאֱלְפֹו כ] (בַּאֲלָפָיו ק) וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו	7 ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו
8 וַיִּחַר לְשָׁאוּל מְאֹד וַיֵּרַע בְּעֵינָיו הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבֹות וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים וְעֹוד לֹו אַךְ הַמְּלוּכָה	8 ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה
9 וַיְהִי שָׁאוּל [עָוֹן כ] (עֹויֵן ק) אֶת־דָּוִד מֵהַיֹּום הַהוּא וָהָלְאָה׃ ס	9 ויהי שאול עון את דוד מהיום ההוא והלאה
10 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַתִּצְלַח רוּחַ אֱלֹהִים ׀ רָעָה ׀ אֶל־שָׁאוּל וַיִּתְנַבֵּא בְתֹוךְ־הַבַּיִת וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָדֹו כְּיֹום ׀ בְּיֹום וְהַחֲנִית בְּיַד־שָׁאוּל	10 ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול
11 וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת־הַחֲנִית וַיֹּאמֶר אַכֶּה בְדָוִד וּבַקִּיר וַיִּסֹּב דָּוִד מִפָּנָיו פַּעֲמָיִם	11 ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים
12 וַיִּרָא שָׁאוּל מִלִּפְנֵי דָוִד כִּי־הָיָה יְהוָה עִמֹּו וּמֵעִם שָׁאוּל סָר	12 וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר
13 וַיְסִרֵהוּ שָׁאוּל מֵעִמֹּו וַיְשִׂמֵהוּ לֹו שַׂר־אָלֶף וַיֵּצֵא וַיָּבֹא לִפְנֵי הָעָם׃ פ	13 ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם
14 וַיְהִי דָוִד לְכָל־דָּרְכָו מַשְׂכִּיל וַיהוָה עִמֹּו	14 ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו
15 וַיַּרְא שָׁאוּל אֲשֶׁר־הוּא מַשְׂכִּיל מְאֹד וַיָּגָר מִפָּנָיו	15 וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו
16 וְכָל־יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת־דָּוִד כִּי־הוּא יֹוצֵא וָבָא לִפְנֵיהֶם׃ פ	16 וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם
17 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־דָּוִד הִנֵּה בִתִּי הַגְּדֹולָה מֵרַב אֹתָהּ אֶתֶּן־לְךָ לְאִשָּׁה אַךְ הֱיֵה־לִּי לְבֶן־חַיִל וְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹות יְהוָה וְשָׁאוּל אָמַר אַל־תְּהִי יָדִי בֹּו וּתְהִי־בֹו יַד־פְּלִשְׁתִּים׃ ס	17 ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים
18 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־שָׁאוּל מִי אָנֹכִי וּמִי חַיַּי מִשְׁפַּחַת אָבִי בְּיִשְׂרָאֵל כִּי־אֶהְיֶה חָתָן לַמֶּלֶךְ	18 ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך
19 וַיְהִי בְּעֵת תֵּת אֶת־מֵרַב בַּת־שָׁאוּל לְדָוִד וְהִיא נִתְּנָה לְעַדְרִיאֵל הַמְּחֹלָתִי לְאִשָּׁה	19 ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה
20 וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת־שָׁאוּל אֶת־דָּוִד וַיַּגִּדוּ לְשָׁאוּל וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינָיו	20 ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו
21 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶתְּנֶנָּה לֹּו וּתְהִי־לֹו לְמֹוקֵשׁ וּתְהִי־בֹו יַד־פְּלִשְׁתִּים וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־דָּוִד בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיֹּום	21 ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום
22 וַיְצַו שָׁאוּל אֶת־עֲבָדָו דַּבְּרוּ אֶל־דָּוִד בַּלָּט לֵאמֹר הִנֵּה חָפֵץ בְּךָ הַמֶּלֶךְ וְכָל־עֲבָדָיו אֲהֵבוּךָ וְעַתָּה הִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ	22 ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך
23 וַיְדַבְּרוּ עַבְדֵי שָׁאוּל בְּאָזְנֵי דָוִד אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר דָּוִד הַנְקַלָּה בְעֵינֵיכֶם הִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ וְאָנֹכִי אִישׁ־רָשׁ וְנִקְלֶה	23 וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה
24 וַיַּגִּדוּ עַבְדֵי שָׁאוּל לֹו לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר דָּוִד׃ פ	24 ויגדו עבדי שאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד
25 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה־תֹאמְרוּ לְדָוִד אֵין־חֵפֶץ לַמֶּלֶךְ בְּמֹהַר כִּי בְּמֵאָה עָרְלֹות פְּלִשְׁתִּים לְהִנָּקֵם בְּאֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ וְשָׁאוּל חָשַׁב לְהַפִּיל אֶת־דָּוִד בְּיַד־פְּלִשְׁתִּים	25 ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים
26 וַיַּגִּדוּ עֲבָדָיו לְדָוִד אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי דָוִד לְהִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ וְלֹא מָלְאוּ הַיָּמִים	26 ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים
27 וַיָּקָם דָּוִד וַיֵּלֶךְ ׀ הוּא וַאֲנָשָׁיו וַיַּךְ בַּפְּלִשְׁתִּים מָאתַיִם אִישׁ וַיָּבֵא דָוִד אֶת־עָרְלֹתֵיהֶם וַיְמַלְאוּם לַמֶּלֶךְ לְהִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ וַיִּתֶּן־לֹו שָׁאוּל אֶת־מִיכַל בִּתֹּו לְאִשָּׁה׃ ס	27 ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה
28 וַיַּרְא שָׁאוּל וַיֵּדַע כִּי יְהוָה עִם־דָּוִד וּמִיכַל בַּת־שָׁאוּל אֲהֵבַתְהוּ	28 וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו
29 וַיֹּאסֶף שָׁאוּל לֵרֹא מִפְּנֵי דָוִד עֹוד וַיְהִי שָׁאוּל אֹיֵב אֶת־דָּוִד כָּל־הַיָּמִים׃ ס	29 ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים
30 וַיֵּצְאוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים וַיְהִי ׀ מִדֵּי צֵאתָם שָׂכַל דָּוִד מִכֹּל עַבְדֵי שָׁאוּל וַיִּיקַר שְׁמֹו מְאֹד׃ ס	30 ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד