Sh'muel (שמואל) - 1 Samuele 18

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 וַיְהִי כְּכַלֹּתֹו לְדַבֵּר אֶל־שָׁאוּל וְנֶפֶשׁ יְהֹונָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד [וַיֶּאֱהָבֹו כ] (וַיֶּאֱהָבֵהוּ ק) יְהֹונָתָן כְּנַפְשֹׁו	1 Lorsqu'il eut fini de parler à Saül, l'âme de Jonathan s'attacha à l'âme de David et Jonathan se mità l'aimer comme lui-même.
2 וַיִּקָּחֵהוּ שָׁאוּל בַּיֹּום הַהוּא וְלֹא נְתָנֹו לָשׁוּב בֵּית אָבִיו	2 Saül le retint ce jour même et ne lui permit pas de retourner chez son père.
3 וַיִּכְרֹת יְהֹונָתָן וְדָוִד בְּרִית בְּאַהֲבָתֹו אֹתֹו כְּנַפְשֹׁו	3 Jonathan conclut un pacte avec David, car il l'aimait comme lui-même:
4 וַיִּתְפַּשֵּׁט יְהֹונָתָן אֶת־הַמְּעִיל אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתְּנֵהוּ לְדָוִד וּמַדָּיו וְעַד־חַרְבֹּו וְעַד־קַשְׁתֹּו וְעַד־חֲגֹרֹו	4 Jonathan se dépouilla du manteau qu'il avait sur lui et il le donna à David, ainsi que sa tenue,jusqu'à son épée, son arc et son ceinturon.
5 וַיֵּצֵא דָוִד בְּכֹל אֲשֶׁר יִשְׁלָחֶנּוּ שָׁאוּל יַשְׂכִּיל וַיְשִׂמֵהוּ שָׁאוּל עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַיִּיטַב בְּעֵינֵי כָל־הָעָם וְגַם בְּעֵינֵי עַבְדֵי שָׁאוּל׃ פ	5 Dans ses sorties, partout où l'envoyait Saül, David remportait des succès et Saül le mit à la têtedes hommes de guerre; il était bien vu de tout le peuple, et même des officiers de Saül.
6 וַיְהִי בְּבֹואָם בְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכֹּות אֶת־הַפְּלִשְׁתִּי וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל־עָרֵי יִשְׂרָאֵל [לָשֹׁור כ] (לָשִׁיר ק) וְהַמְּחֹלֹות לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִשִׁים	6 A leur retour, quand David revint d'avoir tué le Philistin, les femmes sortirent de toutes les villesd'Israël au-devant du roi Saül pour chanter en dansant, au son des tambourins, des cris d'allégresse et des sistres.
7 וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקֹות וַתֹּאמַרְןָ הִכָּה שָׁאוּל [בַּאֱלְפֹו כ] (בַּאֲלָפָיו ק) וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו	7 Les femmes qui dansaient chantaient ceci: "Saül a tué ses milliers, et David ses myriades."
8 וַיִּחַר לְשָׁאוּל מְאֹד וַיֵּרַע בְּעֵינָיו הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבֹות וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים וְעֹוד לֹו אַךְ הַמְּלוּכָה	8 Saül fut très irrité et cette affaire lui déplut. Il dit: "On a donné les myriades à David et à moi lesmilliers, il ne lui manque plus que la royauté!"
9 וַיְהִי שָׁאוּל [עָוֹן כ] (עֹויֵן ק) אֶת־דָּוִד מֵהַיֹּום הַהוּא וָהָלְאָה׃ ס	9 Et, à partir de ce jour, Saül regarda David d'un oeil jaloux.
10 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַתִּצְלַח רוּחַ אֱלֹהִים ׀ רָעָה ׀ אֶל־שָׁאוּל וַיִּתְנַבֵּא בְתֹוךְ־הַבַּיִת וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָדֹו כְּיֹום ׀ בְּיֹום וְהַחֲנִית בְּיַד־שָׁאוּל	10 Le lendemain, un mauvais esprit de Dieu assaillit Saül qui entra en délire au milieu de lamaison. David jouait de la cithare comme les autres jours et Saül avait sa lance à la main.
11 וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת־הַחֲנִית וַיֹּאמֶר אַכֶּה בְדָוִד וּבַקִּיר וַיִּסֹּב דָּוִד מִפָּנָיו פַּעֲמָיִם	11 Saül brandit sa lance et dit: "Je vais clouer David au mur", mais David l'évita par deux fois.
12 וַיִּרָא שָׁאוּל מִלִּפְנֵי דָוִד כִּי־הָיָה יְהוָה עִמֹּו וּמֵעִם שָׁאוּל סָר	12 Saül eut peur de David car Yahvé était avec celui-ci et s'était détourné de Saül.
13 וַיְסִרֵהוּ שָׁאוּל מֵעִמֹּו וַיְשִׂמֵהוּ לֹו שַׂר־אָלֶף וַיֵּצֵא וַיָּבֹא לִפְנֵי הָעָם׃ פ	13 Alors Saül l'écarta d'auprès de lui et l'institua chef de mille: il sortait et rentrait à la tête dupeuple.
14 וַיְהִי דָוִד לְכָל־דָּרְכָו מַשְׂכִּיל וַיהוָה עִמֹּו	14 Dans toutes ses expéditions, David réussissait et Yahvé était avec lui.
15 וַיַּרְא שָׁאוּל אֲשֶׁר־הוּא מַשְׂכִּיל מְאֹד וַיָּגָר מִפָּנָיו	15 Voyant qu'il réussissait très bien, Saül le craignait,
16 וְכָל־יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת־דָּוִד כִּי־הוּא יֹוצֵא וָבָא לִפְנֵיהֶם׃ פ	16 mais tous en Israël et en Juda aimaient David, car il sortait et rentrait à leur tête.
17 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־דָּוִד הִנֵּה בִתִּי הַגְּדֹולָה מֵרַב אֹתָהּ אֶתֶּן־לְךָ לְאִשָּׁה אַךְ הֱיֵה־לִּי לְבֶן־חַיִל וְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹות יְהוָה וְשָׁאוּל אָמַר אַל־תְּהִי יָדִי בֹּו וּתְהִי־בֹו יַד־פְּלִשְׁתִּים׃ ס	17 Saül dit à David: "Voici ma fille aînée Mérab, je vais te la donner pour femme; sers-moiseulement en brave et combats les guerres de Yahvé." Saül s'était dit: "Qu'il ne tombe pas sous ma main, maissous celle des Philistins!"
18 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־שָׁאוּל מִי אָנֹכִי וּמִי חַיַּי מִשְׁפַּחַת אָבִי בְּיִשְׂרָאֵל כִּי־אֶהְיֶה חָתָן לַמֶּלֶךְ	18 David répondit à Saül: "Qui suis-je et quel est mon lignage, la famille de mon père, en Israël,pour que je devienne le gendre du roi?"
19 וַיְהִי בְּעֵת תֵּת אֶת־מֵרַב בַּת־שָׁאוּל לְדָוִד וְהִיא נִתְּנָה לְעַדְרִיאֵל הַמְּחֹלָתִי לְאִשָּׁה	19 Mais, lorsque vint le moment de donner à David la fille de Saül, Mérab, on la donna à Adriel deMehola.
20 וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת־שָׁאוּל אֶת־דָּוִד וַיַּגִּדוּ לְשָׁאוּל וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינָיו	20 Or Mikal, la fille de Saül, s'éprit de David et on l'annonça à Saül, qui trouva cela bien.
21 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶתְּנֶנָּה לֹּו וּתְהִי־לֹו לְמֹוקֵשׁ וּתְהִי־בֹו יַד־פְּלִשְׁתִּים וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־דָּוִד בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיֹּום	21 Il se dit: "Je la lui donnerai, mais elle sera un piège pour lui et la main des Philistins sera surlui." (Saül dit deux fois à David: "Tu seras aujourd'hui mon gendre.)"
22 וַיְצַו שָׁאוּל אֶת־עֲבָדָו דַּבְּרוּ אֶל־דָּוִד בַּלָּט לֵאמֹר הִנֵּה חָפֵץ בְּךָ הַמֶּלֶךְ וְכָל־עֲבָדָיו אֲהֵבוּךָ וְעַתָּה הִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ	22 Alors Saül donna cet ordre à ses serviteurs: "Parlez en secret à David et dites: Tu plais au roi ettous ses serviteurs t'aiment, deviens donc le gendre du roi."
23 וַיְדַבְּרוּ עַבְדֵי שָׁאוּל בְּאָזְנֵי דָוִד אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר דָּוִד הַנְקַלָּה בְעֵינֵיכֶם הִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ וְאָנֹכִי אִישׁ־רָשׁ וְנִקְלֶה	23 Les serviteurs de Saül répétèrent ces paroles aux oreilles de David, mais David répliqua: "Est-ceune petite chose à vos yeux de devenir le gendre du roi? Moi, je ne suis qu'un homme pauvre et de bassecondition."
24 וַיַּגִּדוּ עַבְדֵי שָׁאוּל לֹו לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר דָּוִד׃ פ	24 Les serviteurs de Saül en référèrent à celui-ci: "Voilà les paroles que David a dites."
25 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה־תֹאמְרוּ לְדָוִד אֵין־חֵפֶץ לַמֶּלֶךְ בְּמֹהַר כִּי בְּמֵאָה עָרְלֹות פְּלִשְׁתִּים לְהִנָּקֵם בְּאֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ וְשָׁאוּל חָשַׁב לְהַפִּיל אֶת־דָּוִד בְּיַד־פְּלִשְׁתִּים	25 Saül répondit: "Vous direz ceci à David: Le roi ne désire pas un paiement, mais cent prépucesde Philistins, pour tirer vengeance des ennemis du roi." Saül comptait faire tomber David aux mains desPhilistins.
26 וַיַּגִּדוּ עֲבָדָיו לְדָוִד אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי דָוִד לְהִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ וְלֹא מָלְאוּ הַיָּמִים	26 Les serviteurs de Saül rapportèrent ces paroles à David et celui-ci trouva que l'affaire étaitbonne, pour devenir le gendre du roi. Le temps n'était pas écoulé
27 וַיָּקָם דָּוִד וַיֵּלֶךְ ׀ הוּא וַאֲנָשָׁיו וַיַּךְ בַּפְּלִשְׁתִּים מָאתַיִם אִישׁ וַיָּבֵא דָוִד אֶת־עָרְלֹתֵיהֶם וַיְמַלְאוּם לַמֶּלֶךְ לְהִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ וַיִּתֶּן־לֹו שָׁאוּל אֶת־מִיכַל בִּתֹּו לְאִשָּׁה׃ ס	27 que David se mit en campagne et partit avec ses hommes. Il tua aux Philistins 200 hommes, ilrapporta leurs prépuces et les compta au roi, pour devenir son gendre. Alors Saül lui donna pour femme sa filleMikal.
28 וַיַּרְא שָׁאוּל וַיֵּדַע כִּי יְהוָה עִם־דָּוִד וּמִיכַל בַּת־שָׁאוּל אֲהֵבַתְהוּ	28 Saül dut reconnaître que Yahvé était avec David et que toute la maison d'Israël l'aimait.
29 וַיֹּאסֶף שָׁאוּל לֵרֹא מִפְּנֵי דָוִד עֹוד וַיְהִי שָׁאוּל אֹיֵב אֶת־דָּוִד כָּל־הַיָּמִים׃ ס	29 Alors Saül eut encore plus peur de David et il conçut contre lui une hostilité de tous les jours.
30 וַיֵּצְאוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים וַיְהִי ׀ מִדֵּי צֵאתָם שָׂכַל דָּוִד מִכֹּל עַבְדֵי שָׁאוּל וַיִּיקַר שְׁמֹו מְאֹד׃ ס	30 Les princes des Philistins firent campagne, mais chaque fois qu'ils faisaient campagne, Davidremportait plus de succès que tous les officiers de Saül, et il acquit un très grand renom.