Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 עַל־כֵּן־נִירָא נָא בְּהִמָּצֵא עוֹד הַהַבְטָחָה לָבוֹא אֶל־מְנוּחָתוֹ פֶּן־יֵרָאֶה אִישׁ מִכֶּם מְאַחֵר פְּעָמָיו	1 על כן נירא נא בהמצא עוד ההבטחה לבוא אל מנוחתו פן יראה איש מכם מאחר פעמיו
2 כִּי גַם־אֵלֵינוּ בָּאָה הַבְּשׂוֹרָה כְּמוֹ אֲלֵיהֶם אַךְ לֹא־הוֹעִיל לָהֶם דְּבַר הַשְּׁמוּעָה מִפְּנֵי אֲשֶׁר לֹא־הִתְעָרַב בָּאֱמוּנָה לַשֹּׁמְעִים	2 כי גם אלינו באה הבשורה כמו אליהם אך לא הועיל להם דבר השמועה מפני אשר לא התערב באמונה לשמעים
3 כִּי בָּאֵי הַמְּנוּחָה אֲנַחְנוּ הַמַּאֲמִינִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם־יְבֹאוּן אֶל־מְנוּחָתִי אַף כִּי נִגְמְרוּ מַעֲשֵׂי יְהוָֹה מֵעֵת הִוָּסֵד הָעוֹלָם	3 כי באי המונה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי אף כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוסד העולם
4 כִּי עַל־הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אֹמֵר בְּמָקוֹם אֶחָד וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ	4 כי על היום השביעי אמר במקום אחד וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו
5 וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֹמֵר עוֹד אִם־יְבֹאוּן אֶל־מְנוּחָתִי	5 ובמקום הזה אמר עוד אם יבאון אל מנוחתי
6 וְיַעַן כִּי־יֶשׁ־עוֹד מָקוֹם לָבוֹא אֶל הַמְּנוּחָה וַאֲשֶׁר הִתְבַּשְּׂרוּ בָּרִאשׁוֹנָה הֵמָּה לֹא־בָאוּ שָׁם בַּעֲבוּר הַמֶּרִי	6 ויען כי יש עוד מקום לבוא אליה ואשר התבשרו בראשונה המה לא באו שם בעבור המרי
7 לָכֵן הוֹסִיף לִקְבוֹעַ יוֹם בְּאָמְרוֹ הַיּוֹם עַל־יְדֵי דָוִד מִקֵּץ יָמִים רַבִּים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הַיּוֹם אִם־בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם	7 לכן הוסיף לקבוע יום באמרו היום על ידי דוד מקץ ימים רבים כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם
8 כִּי אִלּוּ יְהוֹשֻׁעַ הֵנִיחַ לָהֶם לֹא־הָיָה מְדַבֵּר אַחֲרֵי זֹאת עַל־יוֹם אַחֵר	8 כי אלו יהושע הניח להם לא היה מדבר אחרי זאת על יום אחר
9 עַל־כֵּן נִשְׁאֲרָה עוֹד מְנוּחַת שַׁבָּת לְעַם אֱלֹהִים	9 על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים
10 כִּי הַבָּא אֶל־מְנוּחָתוֹ גַּם־הוּא שָׁבַת מִמְּלַאכְתּוֹ כְּמוֹ הָאֱלֹהִים מִשֶּׁלּוֹ	10 כי הבא אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו כמו האלהים משלו
11 לָכֵן נִשְׁקְדָה־נָּא לָבוֹא אֶל־הַמְּנוּחָה הַהִיא לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִכָּשֶׁל אִישׁ וְהָיָה מַמְרֶה כְּמוֹהֶם	11 לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם
12 כִּי־דְבַר הָאֱלֹהִים חַי הוּא וּפֹעֵל גְּבוּרוֹת וְחַד מֵחֶרֶב פִּיפִיּוֹת וְנִכְנָס עַד־לְהַבְדִּיל בֵּין־נֶפֶשׁ לָרוּחַ וּבֵין הַדְּבָקִים לָמוֹחַ וּבֹחֵן מַחְשְׁבוֹת לֵבָב וּמְזִמּוֹתָיו	12 כי דבר האלהים חי הוא ופעל גבורות וחד מחרב פיפיות ונכנס עד להבדיל בין נפש לרוח ובין הדבקים למוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו
13 וְאֵין כָּל־נִבְרָא נִסְתָּר מִנֶּגְדּוֹ כִּי־הַכֹּל חָשֹוּף וְגָלוּי לְעֵינֵי־בַעַל דְּבָרִים שֶׁלָּנוּ	13 ואין כל נברא נסתר מנגדו כי הכל חשוף וגלוי לעיני בעל דברים שלנו
14 וְעַתָּה בִּהְיוֹת־לָנוּ כֹּהֵן רֹאשׁ גָּדוֹל אֲשֶׁר עָבַר בַּשָּׁמָיִם הוּא יֵשׁוּעַ בֶּן־הָאֱלֹהִים נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָאָתֵנוּ	14 ועתה בהיות לנו כהן ראש גדול אשר עבר בשמים הוא ישוע בן האלהים נחזיקה בהודאתנו
15 כִּי אֵין לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל אֲשֶׁר לֹא־יוּכַל לְהִצְטָעֵר עַל־חֳלָיֵינוּ כִּי אִם־הַמְנֻסֶּה בַכֹּל כָּמוֹנוּ אַךְ בְּלִי־חֵטְא	15 כי אין לנו כהן גדול אשר לא יוכל להצטער על חליינו כי אם המנסה בכל כמונו אך בלי חטא
16 עַל־כֵּן נִקְרְבָה בְּבִטָּחוֹן אֶל־כִּסֵּא הֶחָסֶד לָשֵׂאת רַחֲמִים וְלִמְצֹא חֶסֶד לְעֶזְרָה בְּעִתָּהּ	16 על כן נקרבה בבטחון אל כסא החסד לשאת רחמים ולמצא חסד לעזרה בעתה