Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 לָכֵן אֲנַחְנוּ חַיָּבִים בְּיוֹתֵר לְהָכִין לְבָבֵנוּ אֶל־אֲשֶׁר שָׁמָעְנוּ פֶּן־יָלוּז וְיֹאבַד מִמֶּנּוּ	1 לכן אנחנו חיבים ביותר להכין לבבנו אל אשר שמענו פן ילוז ויאבד ממנו
2 כִּי אִם־הַדָּבָר הַנֶּאֱמָר עַל־יְדֵי הַמַּלְאָכִים הָיָה קַיָּם וְכָל־פֶּשַׁע וּמְרִי נָשָׂא אֶת־עָנְשׁוֹ כַּמִּשְׁפָּט	2 כי אם הדבר הנאמר על ידי המלאכים היה קים וכל פשע ומרי נשא את ענשו כמשפט
3 אֵיךְ נִמָּלֵט אֲנַחְנוּ אִם־לֹא נָשִׂים לֵב לִתְשׁוּעָה גְדוֹלָה אֲשֶׁר כָּזֹאת הַנֶּאֱמָרָה מִתְּחִלָּה בְּפִי הָאָדוֹן וַתְּקֻיַּם־לָנוּ עַל־יְדֵי שֹׁמְעֶיהָ	3 איך נמלט אנחנו אם לא נשים לב לתשועה גדולה אשר כזאת הנאמרה מתחלה בפי האדון ותקים לנו על ידי שמעיה
4 וְגַם־אֱלֹהִים הֵעִיד עָלֶיהָ בְּאֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבִגְבוּרוֹת שֹׁנוֹת וּבְהַאֲצִיל מֵרוּחַ קָדְשׁוֹ כִּרְצוֹנוֹ	4 וגם אלהים העיד עליה באתות ובמופתים ובגבורות שנות ובהאציל מרוח קדשו כרצונו
5 כִּי לֹא תַחַת יַד־הַמַּלְאָכִים שָׁת אֶת־הָעוֹלָם הַבָּא אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עָלָיו	5 כי לא תחת יד המלאכים שת את העולם הבא אשר אנחנו מדברים עליו
6 כִּי אִם־כַּאֲשֶׁר הֵעִיד הָאֹמֵר בְּמָקוֹם אֶחָד מָה־אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן־אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ	6 כי אם כאשר העיד האמר במקום אחד מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו
7 וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ וַתַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת־רַגְלָיו	7 ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו ותמשילהו במעשי ידיך
8 הִנֵּה בַּאֲשֶׁר שָׁת כֹּל תַּחְתָּיו לֹא־הִשְׁאִיר דָּבָר שֶׁלֹּא־שָׁת תַּחְתָּיו וְעַתָּה זֶה לֹא רָאִינוּ עֲדַיִן כִּי־כֹל הוּשַׁת תַּחְתָּיו	8 כל שתה תחת רגליו הנה באשר שת כל תחתיו לא השאיר דבר שלא שת תחתיו ועתה זה לא ראינו עדין כי כל הושת תחתיו
9 אֲבָל יֵשׁוּעַ הַמְחֻסָּר מְעַט מִמַּלְאָכִים אוֹתוֹ רָאִינוּ מְעֻטָּר בְּכָבוֹד וְהָדָר מִפְּנֵי עֻנּוּתוֹ עַד־מָוֶת לְמַעַן אֲשֶׁר יִטְעַם בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אֶת־הַמָּוֶת בְּעַד כֻּלָּם	9 אבל ישוע המחסר מעט ממלאכים אותו ראינו מעטר בכבוד והדר מפני ענותו עד מות למען אשר יטעם בחסד אלהים את המות בעד כלם
10 כִּי־נָאֶה הָיָה לוֹ אֲשֶׁר הַכֹּל לְמַעֲנוֹ וְהַכֹּל עַל־יָדוֹ בְּהַנְחֹתוֹ בָּנִים רַבִּים לְכָבוֹד לְהַשְׁלִים בְּעִנּוּיִם אֶת־שַׂר יְשׁוּעָתָם	10 כי נאה היה לו אשר הכל למענו והכל על ידו בהנחתו בנים רבים לכבוד להשלים בענוים את שר ישועתם
11 כִּי גַם־הַמְקַדֵּשׁ גַּם־הַמְקֻדָּשִׁים כֻּלָּם מֵאֶחָד הֵמָּה וְעַל־כֵּן לֹא בוֹשׁ מִקְּרֹא לָהֶם אַחִים	11 כי גם המקדש גם המקדשים כלם מאחד המה ועל כן לא בוש מקרא להם אחים
12 בְּאָמְרוֹ אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלֲלֶךָּ	12 באמרו אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך
13 וְעוֹד וְקִוֵּיתִי לוֹ וְעוֹד הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן־לִי יְהוָֹה	13 ועוד וקויתי לו ועוד הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה
14 וְיַעַן כִּי הַיְלָדִים כֻּלָּם יַחְדָּו בָּשָׂר וָדָם אַף־הוּא לָבַשׁ בָּשָׂר וָדָם כְּמוֹהֶם לְמַעַן אֲשֶׁר יְבַטֵּל עַל־יְדֵי הַמָּוֶת אֵת אֲשֶׁר־לוֹ מֶמְשֶׁלֶת הַמָּוֶת הוּא הַשָּׂטָן	14 ויען כי הילדים כלם יחדו בשר ודם אף הוא לבש בשר ודם כמוהם למען אשר יבטל על ידי המות את אשר לו ממשלת המות הוא השטן
15 וּלְהַתִּיר אֶת־אֵלֶּה אֲשֶׁר מֵאֵימַת הַמָּוֶת הָיוּ נְתֻנִים לְעַבְדוּת כָּל־יְמֵי חַיֵּיהֶם	15 ולהתיר את אלה אשר מאימת המות היו נתנים לעבדות כל ימי חייהם
16 כִּי אָמְנָם לֹא בְּמַלְאָכִים הֶחֱזִיק כִּי אִם־בְּזֶרַע אַבְרָהָם הֶחֱזִיק	16 כי אמנם לא במלאכים החזיק כי אם בזרע אברהם החזיק
17 עַל־כֵּן הָיָה עָלָיו לְהִדָּמוֹת לְאֶחָיו בְּכָל־דָּבָר לְמַעַן אֲשֶׁר־יִהְיֶה כֹּהֵן גָּדוֹל רַחֲמָן וְנֶאֱמָן בְּעִנְיְנֵי אֱלֹהִים לְכַפֵּר עַל־חַטֹּאת הָעָם	17 על כן היה עליו להדמות לאחיו בכל דבר למען אשר יהיה כהן גדול רחמן ונאמן בעניני אלהים לכפר על חטאת העם
18 כִּי בַאֲשֶׁר הוּא בְעַצְמוֹ עֻנָּה וְנִתְנַסֶּה יָכֹל לַעֲזֹר אֶת־הַמְנֻסִּים	18 כי באשר הוא בעצמו ענה ונתנסה יכל לעזר את המנסים