Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 לָכֵן אֲנַחְנוּ חַיָּבִים בְּיוֹתֵר לְהָכִין לְבָבֵנוּ אֶל־אֲשֶׁר שָׁמָעְנוּ פֶּן־יָלוּז וְיֹאבַד מִמֶּנּוּ	1 Darum müssen wir umso aufmerksamer auf das achten, was wir gehört haben, damit wir nicht vom Weg abkommen.
2 כִּי אִם־הַדָּבָר הַנֶּאֱמָר עַל־יְדֵי הַמַּלְאָכִים הָיָה קַיָּם וְכָל־פֶּשַׁע וּמְרִי נָשָׂא אֶת־עָנְשׁוֹ כַּמִּשְׁפָּט	2 Denn wenn schon das durch Engel verkündete Wort rechtskräftig war und jede Übertretung und jeder Ungehorsam die gerechte Vergeltung fand,
3 אֵיךְ נִמָּלֵט אֲנַחְנוּ אִם־לֹא נָשִׂים לֵב לִתְשׁוּעָה גְדוֹלָה אֲשֶׁר כָּזֹאת הַנֶּאֱמָרָה מִתְּחִלָּה בְּפִי הָאָדוֹן וַתְּקֻיַּם־לָנוּ עַל־יְדֵי שֹׁמְעֶיהָ	3 wie sollen dann wir entrinnen, wenn wir uns um ein so erhabenes Heil nicht kümmern, das zuerst durch den Herrn verkündet und uns von den Ohrenzeugen bestätigt wurde?
4 וְגַם־אֱלֹהִים הֵעִיד עָלֶיהָ בְּאֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבִגְבוּרוֹת שֹׁנוֹת וּבְהַאֲצִיל מֵרוּחַ קָדְשׁוֹ כִּרְצוֹנוֹ	4 Auch Gott selbst hat dies bezeugt durch Zeichen und Wunder, durch machtvolle Taten aller Art und Gaben des Heiligen Geistes, nach seinem Willen.
5 כִּי לֹא תַחַת יַד־הַמַּלְאָכִים שָׁת אֶת־הָעוֹלָם הַבָּא אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עָלָיו	5 Denn nicht Engeln hat er die zukünftige Welt unterworfen, von der wir reden,
6 כִּי אִם־כַּאֲשֶׁר הֵעִיד הָאֹמֵר בְּמָקוֹם אֶחָד מָה־אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן־אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ	6 vielmehr (dem Sohn, darum) heißt es an einer Stelle ausdrücklich: Was ist der Mensch, dass du an ihn denkst, oder der Menschensohn, dass du dich seiner annimmst?
7 וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ וַתַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת־רַגְלָיו	7 Du hast ihn nur für kurze Zeit unter die Engel erniedrigt. Du hast ihn mit Herrlichkeit und Ehre gekrönt,
8 הִנֵּה בַּאֲשֶׁר שָׁת כֹּל תַּחְתָּיו לֹא־הִשְׁאִיר דָּבָר שֶׁלֹּא־שָׁת תַּחְתָּיו וְעַתָּה זֶה לֹא רָאִינוּ עֲדַיִן כִּי־כֹל הוּשַׁת תַּחְתָּיו	8 alles hast du ihm zu Füßen gelegt. Denn als er ihm alles zu Füßen legte, hat er nichts von der Unterwerfung ausgenommen. Jetzt sehen wir noch nicht alles ihm zu Füßen gelegt;
9 אֲבָל יֵשׁוּעַ הַמְחֻסָּר מְעַט מִמַּלְאָכִים אוֹתוֹ רָאִינוּ מְעֻטָּר בְּכָבוֹד וְהָדָר מִפְּנֵי עֻנּוּתוֹ עַד־מָוֶת לְמַעַן אֲשֶׁר יִטְעַם בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אֶת־הַמָּוֶת בְּעַד כֻּלָּם	9 aber den, der nur für kurze Zeit unter die Engel erniedrigt war, Jesus, ihn sehen wir um seines Todesleidens willen mit Herrlichkeit und Ehre gekrönt; es war nämlich Gottes gnädiger Wille, dass er für alle den Tod erlitt.
10 כִּי־נָאֶה הָיָה לוֹ אֲשֶׁר הַכֹּל לְמַעֲנוֹ וְהַכֹּל עַל־יָדוֹ בְּהַנְחֹתוֹ בָּנִים רַבִּים לְכָבוֹד לְהַשְׁלִים בְּעִנּוּיִם אֶת־שַׂר יְשׁוּעָתָם	10 Denn es war angemessen, dass Gott, für den und durch den das All ist und der viele Söhne zur Herrlichkeit führen wollte, den Urheber ihres Heils durch Leiden vollendete.
11 כִּי גַם־הַמְקַדֵּשׁ גַּם־הַמְקֻדָּשִׁים כֻּלָּם מֵאֶחָד הֵמָּה וְעַל־כֵּן לֹא בוֹשׁ מִקְּרֹא לָהֶם אַחִים	11 Denn er, der heiligt, und sie, die geheiligt werden, stammen alle von Einem ab; darum scheut er sich nicht, sie Brüder zu nennen
12 בְּאָמְרוֹ אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלֲלֶךָּ	12 und zu sagen: Ich will deinen Namen meinen Brüdern verkünden, inmitten der Gemeinde dich preisen;
13 וְעוֹד וְקִוֵּיתִי לוֹ וְעוֹד הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן־לִי יְהוָֹה	13 und ferner: Ich will auf ihn mein Vertrauen setzen; und: Seht, ich und die Kinder, die Gott mir geschenkt hat.
14 וְיַעַן כִּי הַיְלָדִים כֻּלָּם יַחְדָּו בָּשָׂר וָדָם אַף־הוּא לָבַשׁ בָּשָׂר וָדָם כְּמוֹהֶם לְמַעַן אֲשֶׁר יְבַטֵּל עַל־יְדֵי הַמָּוֶת אֵת אֲשֶׁר־לוֹ מֶמְשֶׁלֶת הַמָּוֶת הוּא הַשָּׂטָן	14 Da nun die Kinder Menschen von Fleisch und Blut sind, hat auch er in gleicher Weise Fleisch und Blut angenommen, um durch seinen Tod den zu entmachten, der die Gewalt über den Tod hat, nämlich den Teufel,
15 וּלְהַתִּיר אֶת־אֵלֶּה אֲשֶׁר מֵאֵימַת הַמָּוֶת הָיוּ נְתֻנִים לְעַבְדוּת כָּל־יְמֵי חַיֵּיהֶם	15 und um die zu befreien, die durch die Furcht vor dem Tod ihr Leben lang der Knechtschaft verfallen waren.
16 כִּי אָמְנָם לֹא בְּמַלְאָכִים הֶחֱזִיק כִּי אִם־בְּזֶרַע אַבְרָהָם הֶחֱזִיק	16 Denn er nimmt sich keineswegs der Engel an, sondern der Nachkommen Abrahams nimmt er sich an.
17 עַל־כֵּן הָיָה עָלָיו לְהִדָּמוֹת לְאֶחָיו בְּכָל־דָּבָר לְמַעַן אֲשֶׁר־יִהְיֶה כֹּהֵן גָּדוֹל רַחֲמָן וְנֶאֱמָן בְּעִנְיְנֵי אֱלֹהִים לְכַפֵּר עַל־חַטֹּאת הָעָם	17 Darum musste er in allem seinen Brüdern gleich sein, um ein barmherziger und treuer Hoherpriester vor Gott zu sein und die Sünden des Volkes zu sühnen.
18 כִּי בַאֲשֶׁר הוּא בְעַצְמוֹ עֻנָּה וְנִתְנַסֶּה יָכֹל לַעֲזֹר אֶת־הַמְנֻסִּים	18 Denn da er selbst in Versuchung geführt wurde und gelitten hat, kann er denen helfen, die in Versuchung geführt werden.