Prima lettera di Giovanni - (מכתב ראשון של יוחנן) 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 פּוֹלוֹס שְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בִּרְצוֹן הָאֱלֹהִים לְפִי הַבְטָחַת הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	1 Paulus Apostolus Jesu Christi per voluntatem Dei, secundum promissionem vitæ, quæ est in Christo Jesu,
2 אֶל־טִימוֹתִיּוֹס בְּנוֹ הֶחָבִיב חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וּמֵאֵת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ	2 Timotheo carissimo filio : gratia, misericordia, pax a Deo Patre, et Christo Jesu Domino nostro.
3 מוֹדֶה אֲנִי לֵאלֹהִים אֲשֶׁר אֲנִי עֹבֵד אוֹתוֹ מִימֵי אֲבוֹתַי בְּרוּחַ טְהוֹרָה כִּי־תָמִיד אֶזְכָּרְךָ בִּתְפִלּוֹתַי לַיְלָה וְיוֹמָם	3 Gratias ago Deo, cui servio a progenitoribus in conscientia pura, quod sine intermissione habeam tui memoriam in orationibus meis, nocte ac die
4 וְנִכְסַפְתִּי לִרְאוֹתְךָ בְּזָכְרִי אֶת־דִּמְעוֹתֶיךָ לְמַעַן אֶמָּלֵא שִׂמְחָה	4 desiderans te videre, memor lacrimarum tuarum, ut gaudio implear,
5 כִּי־בָאתִי לִזְכֹּר אֶת־אֱמוּנָתְךָ בִּלְתִּי־צְבוּעָה שֶׁשָּׁכְנָה כְבָר בְּלוֹאִיס זְקֵנָתְךָ וּבְאַבְנִיקָה אִמֶּךָ וּמֻבְטָח אֲנִי כִּי תִשְׁכֹּן גַּם־בָּךְ	5 recordationem accipiens ejus fidei, quæ est in te non ficta, quæ et habitavit primum in avia tua Loide, et matre tua Eunice, certus sum autem quod et in te.
6 עַל־כֵּן אַזְכִּירְךָ שֶׁתְּעוֹרֵר אֶת־מַתְּנַת הָאֱלֹהִים הַנְּתוּנָה לְךָ בִּסְמִיכַת יָדִי	6 Propter quam causam admoneo te ut resuscites gratiam Dei, quæ est in te per impositionem manuum mearum.
7 כִּי הָאֱלֹהִים לֹא־נָתַן לָנוּ רוּחַ אֵימָה כִּי אִם־רוּחַ גְּבוּרָה וְאַהֲבָה וּמוּסָר	7 Non enim dedit nobis Deus spiritum timoris : sed virtutis, et dilectionis, et sobrietatis.
8 לָכֵן אַל־תֵּבוֹשׁ לֹא מֵעֵדוּת אֲדֹנֵינוּ וְלֹא מִמֶּנִּי אֲסִירוֹ כִּי אִם־תִּסְבֹּל הָרָעוֹת גַּם־אַתָּה כָמוֹנִי עַל־הַבְּשׂוֹרָה כְּפִי־כֹחַ הָאֱלֹהִים	8 Noli itaque erubescere testimonium Domini nostri, neque me vinctum ejus : sed collabora Evangelio secundum virtutem Dei :
9 אֲשֶׁר־הוּא הוֹשִׁיעָנוּ וּקְרָאָנוּ בִּקְרִיאָה קְדוֹשָׁה לֹא לְפִי מַעֲשֵׂינוּ כִּי אִם־לְפִי עֲצָתוֹ וְחַסְדּוֹ הַנִּתָּן לָנוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ לִפְנֵי יְמוֹת עוֹלָם	9 qui nos liberavit, et vocavit vocatione sua sancta, non secundum opera nostra, sed secundum propositum suum, et gratiam, quæ data est nobis in Christo Jesu ante tempora sæcularia.
10 וְעַתָּה נִגְלָה בְּהֵרָאוֹת מוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בִּטֵּל אֶת־הַמָּוֶת וַיּוֹצֵא לָאוֹר עַל־יְדֵי הַבְּשׂוֹרָה אֶת־הַחַיִּים וְאֵת אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ עוֹבֵר	10 Manifestata est autem nunc per illuminationem Salvatoris nostri Jesu Christi, qui destruxit quidem mortem, illuminavit autem vitam, et incorruptionem per Evangelium :
11 אֲשֶׁר הָפְקַדְתִּי לִהְיוֹת לָהּ כָּרוֹז וְשָׁלִיחַ וּמוֹרֵה הַגּוֹיִם	11 in quo positus sum ego prædicator, et Apostolus, et magister gentium.
12 וּבַעֲבוּר זֹאת אֶסְבֹּל כָּאֵלֶּה וְלֹא אֵבוֹשׁ כִּי־יוֹדֵעַ אָנֹכִי בְּמִי הֶאֱמַנְתִּי וּמֻבְטָח אָנֹכִי כִּי־הַיְכֹלֶת לוֹ לִשְׁמֹר אֶת־פִּקְדוֹנִי עַד־הַיּוֹם הַהוּא	12 Ob quam causam etiam hæc patior, sed non confundor. Scio enim cui credidi, et certus sum quia potens est depositum meum servare in illum diem.
13 הַחֲזֵק בִּתְכוּנַת הַדְּבָרִים הַבְּרִיאִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי בָּאֱמוּנָה וּבָאַהֲבָה אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	13 Formam habe sanorum verborum, quæ a me audisti in fide, et in dilectione in Christo Jesu.
14 שְׁמֹר אֶת־הַפִּקָּדוֹן הַטּוֹב בְּעֶזְרַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשֹּׁכֵן בָּנוּ	14 Bonum depositum custodi per Spiritum Sanctum, qui habitat in nobis.
15 זֹאת אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי־פָנוּ מִמֶּנִּי כֹּל אֲשֶׁר בְּאַסְיָא וּבְתוֹכָם פּוּגְלוֹס וְהַרְמוֹגְנִיס	15 Scis hoc, quod aversi sunt a me omnes, qui in Asia sunt, ex quibus est Phigellus, et Hermogenes.
16 יִתֵּן הָאָדוֹן רַחֲמִים לְבֵית אֳנִיסִיפוֹרוֹס כִּי־פְעָמִים רַבּוֹת הֵשִׁיב אֶת־נַפְשִׁי וְלֹא־בוֹשׁ מִמּוֹסֵרָי	16 Det misericordiam Dominus Onesiphori domui : quia sæpe me refrigeravit, et catenam meam non erubuit :
17 כִּי אִם־בִּהְיוֹתוֹ בְרוֹמִי יָגַע לְבַקְּשֵׁנִי עַד כִּי־מְצָאָנִי	17 sed cum Romam venisset, sollicite me quæsivit, et invenit.
18 יִתֶּן־לוֹ הָאָדוֹן לִמְצֹא רַחֲמִים מִלִּפְנֵי יְהוָֹה בַּיּוֹם הַהוּא וְרֹב שֵׁרוּתוֹ אֲשֶׁר שֵׁרֵת בְּאֶפְסוֹס אַתָּה יָדַעְתָּ הֵיטֵב	18 Det illi Dominus invenire misericordiam a Domino in illa die. Et quanta Ephesi ministravit mihi, tu melius nosti.