Prima lettera di Giovanni - (מכתב ראשון של יוחנן) 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 פּוֹלוֹס שְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בִּרְצוֹן הָאֱלֹהִים לְפִי הַבְטָחַת הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	1 Παῦλος ἀπόστολος Χριστοῦ Ἰησοῦ διὰ θελήματος θεοῦ κατ’ ἐπαγγελίαν ζωῆς τῆς ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ
2 אֶל־טִימוֹתִיּוֹס בְּנוֹ הֶחָבִיב חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וּמֵאֵת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ	2 Τιμοθέῳ ἀγαπητῷ τέκνῳ, χάρις ἔλεος εἰρήνη ἀπὸ θεοῦ πατρὸς καὶ Χριστοῦ Ἰησοῦ τοῦ κυρίου ἡμῶν.
3 מוֹדֶה אֲנִי לֵאלֹהִים אֲשֶׁר אֲנִי עֹבֵד אוֹתוֹ מִימֵי אֲבוֹתַי בְּרוּחַ טְהוֹרָה כִּי־תָמִיד אֶזְכָּרְךָ בִּתְפִלּוֹתַי לַיְלָה וְיוֹמָם	3 Χάριν ἔχω τῷ θεῷ, ᾧ λατρεύω ἀπὸ προγόνων ἐν καθαρᾷ συνειδήσει, ὡς ἀδιάλειπτον ἔχω τὴν περὶ σοῦ μνείαν ἐν ταῖς δεήσεσίν μου νυκτὸς καὶ ἡμέρας,
4 וְנִכְסַפְתִּי לִרְאוֹתְךָ בְּזָכְרִי אֶת־דִּמְעוֹתֶיךָ לְמַעַן אֶמָּלֵא שִׂמְחָה	4 ἐπιποθῶν σε ἰδεῖν, μεμνημένος σου τῶν δακρύων, ἵνα χαρᾶς πληρωθῶ,
5 כִּי־בָאתִי לִזְכֹּר אֶת־אֱמוּנָתְךָ בִּלְתִּי־צְבוּעָה שֶׁשָּׁכְנָה כְבָר בְּלוֹאִיס זְקֵנָתְךָ וּבְאַבְנִיקָה אִמֶּךָ וּמֻבְטָח אֲנִי כִּי תִשְׁכֹּן גַּם־בָּךְ	5 ὑπόμνησιν λαβὼν τῆς ἐν σοὶ ἀνυποκρίτου πίστεως, ἥτις ἐνῴκησεν πρῶτον ἐν τῇ μάμμῃ σου Λωΐδι καὶ τῇ μητρί σου Εὐνίκῃ, πέπεισμαι δὲ ὅτι καὶ ἐν σοί.
6 עַל־כֵּן אַזְכִּירְךָ שֶׁתְּעוֹרֵר אֶת־מַתְּנַת הָאֱלֹהִים הַנְּתוּנָה לְךָ בִּסְמִיכַת יָדִי	6 Δι’ ἣν αἰτίαν ἀναμιμνῄσκω σε ἀναζωπυρεῖν τὸ χάρισμα τοῦ θεοῦ, ὅ ἐστιν ἐν σοὶ διὰ τῆς ἐπιθέσεως τῶν χειρῶν μου.
7 כִּי הָאֱלֹהִים לֹא־נָתַן לָנוּ רוּחַ אֵימָה כִּי אִם־רוּחַ גְּבוּרָה וְאַהֲבָה וּמוּסָר	7 οὐ γὰρ ἔδωκεν ἡμῖν ὁ θεὸς πνεῦμα δειλίας ἀλλὰ δυνάμεως καὶ ἀγάπης καὶ σωφρονισμοῦ.
8 לָכֵן אַל־תֵּבוֹשׁ לֹא מֵעֵדוּת אֲדֹנֵינוּ וְלֹא מִמֶּנִּי אֲסִירוֹ כִּי אִם־תִּסְבֹּל הָרָעוֹת גַּם־אַתָּה כָמוֹנִי עַל־הַבְּשׂוֹרָה כְּפִי־כֹחַ הָאֱלֹהִים	8 μὴ οὖν ἐπαισχυνθῇς τὸ μαρτύριον τοῦ κυρίου ἡμῶν μηδὲ ἐμὲ τὸν δέσμιον αὐτοῦ, ἀλλὰ συγκακοπάθησον τῷ εὐαγγελίῳ κατὰ δύναμιν θεοῦ,
9 אֲשֶׁר־הוּא הוֹשִׁיעָנוּ וּקְרָאָנוּ בִּקְרִיאָה קְדוֹשָׁה לֹא לְפִי מַעֲשֵׂינוּ כִּי אִם־לְפִי עֲצָתוֹ וְחַסְדּוֹ הַנִּתָּן לָנוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ לִפְנֵי יְמוֹת עוֹלָם	9 τοῦ σώσαντος ἡμᾶς καὶ καλέσαντος κλήσει ἁγίᾳ, οὐ κατὰ τὰ ἔργα ἡμῶν ἀλλὰ κατὰ ἰδίαν πρόθεσιν καὶ χάριν, τὴν δοθεῖσαν ἡμῖν ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ πρὸ χρόνων αἰωνίων,
10 וְעַתָּה נִגְלָה בְּהֵרָאוֹת מוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בִּטֵּל אֶת־הַמָּוֶת וַיּוֹצֵא לָאוֹר עַל־יְדֵי הַבְּשׂוֹרָה אֶת־הַחַיִּים וְאֵת אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ עוֹבֵר	10 φανερωθεῖσαν δὲ νῦν διὰ τῆς ἐπιφανείας τοῦ σωτῆρος ἡμῶν Χριστοῦ Ἰησοῦ, καταργήσαντος μὲν τὸν θάνατον φωτίσαντος δὲ ζωὴν καὶ ἀφθαρσίαν διὰ τοῦ εὐαγγελίου
11 אֲשֶׁר הָפְקַדְתִּי לִהְיוֹת לָהּ כָּרוֹז וְשָׁלִיחַ וּמוֹרֵה הַגּוֹיִם	11 εἰς ὃ ἐτέθην ἐγὼ κῆρυξ καὶ ἀπόστολος καὶ διδάσκαλος,
12 וּבַעֲבוּר זֹאת אֶסְבֹּל כָּאֵלֶּה וְלֹא אֵבוֹשׁ כִּי־יוֹדֵעַ אָנֹכִי בְּמִי הֶאֱמַנְתִּי וּמֻבְטָח אָנֹכִי כִּי־הַיְכֹלֶת לוֹ לִשְׁמֹר אֶת־פִּקְדוֹנִי עַד־הַיּוֹם הַהוּא	12 δι’ ἣν αἰτίαν καὶ ταῦτα πάσχω· ἀλλ’ οὐκ ἐπαισχύνομαι, οἶδα γὰρ ᾧ πεπίστευκα καὶ πέπεισμαι ὅτι δυνατός ἐστιν τὴν παραθήκην μου φυλάξαι εἰς ἐκείνην τὴν ἡμέραν.
13 הַחֲזֵק בִּתְכוּנַת הַדְּבָרִים הַבְּרִיאִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי בָּאֱמוּנָה וּבָאַהֲבָה אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	13 Ὑποτύπωσιν ἔχε ὑγιαινόντων λόγων ὧν παρ’ ἐμοῦ ἤκουσας ἐν πίστει καὶ ἀγάπῃ τῇ ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ·
14 שְׁמֹר אֶת־הַפִּקָּדוֹן הַטּוֹב בְּעֶזְרַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשֹּׁכֵן בָּנוּ	14 τὴν καλὴν παραθήκην φύλαξον διὰ πνεύματος ἁγίου τοῦ ἐνοικοῦντος ἐν ἡμῖν.
15 זֹאת אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי־פָנוּ מִמֶּנִּי כֹּל אֲשֶׁר בְּאַסְיָא וּבְתוֹכָם פּוּגְלוֹס וְהַרְמוֹגְנִיס	15 Οἶδας τοῦτο, ὅτι ἀπεστράφησάν με πάντες οἱ ἐν τῇ Ἀσίᾳ, ὧν ἐστιν Φύγελος καὶ Ἑρμογένης.
16 יִתֵּן הָאָדוֹן רַחֲמִים לְבֵית אֳנִיסִיפוֹרוֹס כִּי־פְעָמִים רַבּוֹת הֵשִׁיב אֶת־נַפְשִׁי וְלֹא־בוֹשׁ מִמּוֹסֵרָי	16 δῴη ἔλεος ὁ κύριος τῷ Ὀνησιφόρου οἴκῳ, ὅτι πολλάκις με ἀνέψυξεν καὶ τὴν ἅλυσίν μου οὐκ ἐπαισχύνθη,
17 כִּי אִם־בִּהְיוֹתוֹ בְרוֹמִי יָגַע לְבַקְּשֵׁנִי עַד כִּי־מְצָאָנִי	17 ἀλλὰ γενόμενος ἐν Ῥώμῃ σπουδαίως ἐζήτησέν με καὶ εὗρεν·
18 יִתֶּן־לוֹ הָאָדוֹן לִמְצֹא רַחֲמִים מִלִּפְנֵי יְהוָֹה בַּיּוֹם הַהוּא וְרֹב שֵׁרוּתוֹ אֲשֶׁר שֵׁרֵת בְּאֶפְסוֹס אַתָּה יָדַעְתָּ הֵיטֵב	18 δῴη αὐτῷ ὁ κύριος εὑρεῖν ἔλεος παρὰ κυρίου ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ. καὶ ὅσα ἐν Ἐφέσῳ διηκόνησεν, βέλτιον σὺ γινώσκεις.