Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וְעַתָּה מַה־נֹּאמַר עַל־אַבְרָהָם אָבִינוּ מַה־זֶּה הִשִּׂיג לְפִי הַבָּשָׂר	1 ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר
2 כִּי אִם־נִצְדַּק אַבְרָהָם מִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים לוֹ הַתְּהִלָּה אַךְ־לֹא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים	2 כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים
3 כִּי הַכָּתוּב מַה־הוּא אֹמֵר וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בַּיהוֹה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה	3 כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה
4 הִנֵּה הַפֹּעֵל לֹא־יֵחָשֶׁב לוֹ שְׂכָרוֹ עַל־פִּי הֶחָסֶד כִּי אִם־עַל־פִּי הַחוֹב	4 הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב
5 אֲבָל לַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹעֵל כִּי אִם־מַאֲמִין בַּמַּצְדִּיק אֶת־הָרָשָׁע אֱמוּנָתוֹ תֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה	5 אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה
6 כַּאֲשֶׁר גַּם־דָּוִד מְאַשֵּׁר אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים יַחְשָׁב־לוֹ צְדָקָה בְּלֹא מַעֲשִׂים בְּאָמְרוֹ	6 כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו
7 אַשְׁרֵי נְשֹוּי־פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה	7 אשרי נשוי פשע כסוי חטאה
8 אַשְׁרֵי אָדָם לֹא־יַחְשֹׁב יְהוָֹה לוֹ עָוֺן	8 אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון
9 וְעַתָּה הָאִשּׁוּר הַזֶּה הַעַל־הַמִּילָה הוּא אִם־גַּם עַל־הָעָרְלָה הֲלֹא אָמַרְנוּ כִּי לְאַבְרָהָם נֶחְשְׁבָה אֱמוּנָתוֹ לִצְדָקָה	9 ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה
10 וְאֵיךְ נֶחְשְׁבָה־לּוֹ אִם־בִּהְיוֹתוֹ נִמּוֹל אוֹ בְּעוֹדֶנּוּ עָרֵל הֵן לֹא בִהְיוֹתוֹ נִמּוֹל כִּי אִם־בְּעָרְלָתוֹ	10 ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו
11 וְאוֹת הַמִּילָה קִבֵּל לְחוֹתַם צִדְקַת הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר הָיְתָה־לּוֹ בְּעָרְלָתוֹ לִהְיוֹת לְאָב לְכָל־הַמַּאֲמִינִים וְהֵם עֲרֵלִים לְמַעַן אַף־לָהֶם תֵּחָשֵׁב הַצְּדָקָה	11 ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה
12 וְלִהְיוֹת לְאָב גַּם־לַמּוּלִים אַךְ־לֹא לַאֲשֶׁר הֵם נִמּוֹלִים לְבַד כִּי אִם־גַּם־הֹלְכִים בְּעִקְּבוֹת הָאֱמוּנָה שֶׁהָיְתָה־לּוֹ לְאַבְרָהָם בְּעוֹדֶנּוּ בְעָרְלָתוֹ	12 ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו
13 כִּי לֹא עַל־יְדֵי תוֹרָה בָּאָה הַהַבְטָחָה לְאַבְרָהָם וּלְזַרְעוֹ לִהְיוֹתוֹ יֹרֵשׁ הָעוֹלָם כִּי אִם־עַל־יְדֵי צִדְקַת הָאֱמוּנָה	13 כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה
14 כִּי אִלּוּ לִבְנֵי־הַתּוֹרָה הַיְרֻשָּׁה הָאֱמוּנָה לָרִיק תִּהְיֶה וְהַהַבְטָחָה בְּטֵלָה	14 כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה
15 כִּי הַתּוֹרָה מְבִיאָה קָצֶף כִּי בַאֲשֶׁר אֵין תּוֹרָה גַּם אֵין־שָׁם עֲבֵרָה	15 כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה
16 עַל־כֵּן מִתּוֹךְ אֱמוּנָה לְמַעַן לְפִי־חֶסֶד לְמַעַן תִּהְיֶה הַהַבְטָחָה קַיֶּמֶת לְכָל־זַרְעוֹ לֹא לִבְנֵי הַתּוֹרָה לְבַדָּם כִּי־גַם לִבְנֵי אֱמוּנַת אַבְרָהָם אֲשֶׁר הוּא אָב לְכֻלָּנוּ	16 על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו
17 כַּכָּתוּב כִּי אַב־הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ וְהוּא הֶאֱמִין בְּהַבִּיט אֶל־אֵל הַמְחַיֶּה אֶת־הַמֵּתִים וְהַקּוֹרֵא אֵת אֲשֶׁר לֹא־הָיָה כְּמוֹ הוֹה	17 ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה
18 בַּאֲשֶׁר אֵין־תִּקְוָה קִוָּה וַיַּאֲמֵן לְמַעַן אֲשֶׁר יִהְיֶה לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ	18 באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך
19 וְלֹא רָפְתָה אֱמוּנָתוֹ וְלֹא הִתְבּוֹנֵן אֶל־גּוּפוֹ שֶׁכְּבָר נָפוֹג בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן־מְאַת שָׁנָה וְאֶל־בְּלוֹת רֶחֶם שָׂרָה	19 ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה
20 וְלֹא־חָלַק לִבּוֹ בְּהַבְטָחַת הָאֱלֹהִים כַּחֲסַר הָאֱמוּנָה כִּי אִם־הִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ וַיִּתֵּן כָּבוֹד לֵאלֹהִים	20 ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים
21 וַיֵּדַע בְּלֵבָב שָׁלֵם כִּי אֶת־אֲשֶׁר הִבְטִיחַ גַּם־יָכֹל לַעֲשׂוֹתוֹ	21 וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו
22 עַל־כֵּן גַּם־נֶחְשְׁבָה־לּוֹ לִצְדָקָה	22 על כן גם נחשבה לו לצדקה
23 וְלֹא־לְבַד לְמַעֲנוֹ כְּתוּבָה זֹאת שֶׁנֶּחְשְׁבָה לוֹ	23 ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו
24 כִּי אִם־גַּם לְמַעֲנֵנוּ אֲשֶׁר עֲתִידָה לְהֵחָשֵׁב לָנוּ הַמַּאֲמִינִים בְּמִי שֶׁהֵעִיר אֶת־יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ מִן־הַמֵּתִים	24 כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים
25 אֲשֶׁר נִמְסַר בַּעֲבוּר פְּשָׁעֵינוּ וְנֵעוֹר לְבַעֲבוּר צַדְּקֵנוּ	25 אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו