Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 וּפֶטְרוֹס וְיוֹחָנָן עֹלִים יַחְדָּו אֶל־הַמִּקְדָּשׁ לְעֵת הַתְּפִלָּה בַּשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית	1 Pierre et Jean montaient au Temple pour la prière de la neuvième heure.
2 וְאִישׁ אֶחָד פִּסֵּחַ מִבֶּטֶן אִמּוֹ מוּבָא שָׁמָּה אֲשֶׁר יוֹשִׁיבֻהוּ יוֹם יוֹם שַׁעַר הַמִּקְדָּשׁ הַנִּקְרָא שַׁעַר הַמְהֻדָּר לִשְׁאֹל מַתָּנוֹת מֵאֵת בָּאֵי הַמִּקְדָּשׁ	2 Or on apportait un impotent de naissance qu'on déposait tous les jours à la porte du Temple appelée laBelle, pour demander l'aumône à ceux qui y entraient.
3 וַיְהִי כִרְאֹתוֹ אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יוֹחָנָן בָּאִים אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וַיְבַקֵּשׁ לָקַחַת מֵאִתָּם צְדָקָה	3 Voyant Pierre et Jean sur le point de pénétrer dans le Temple, il leur demanda l'aumône.
4 וַיִּסְתַּכֶּל־בּוֹ פֶּטְרוֹס וְגַם־יוֹחָנָן וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַבִּיטָה אֵלֵינוּ	4 Alors Pierre fixa les yeux sur lui, ainsi que Jean, et dit: "Regarde-nous."
5 וַיָּשֶׂם פָּנָיו אֲלֵיהֶם בְּקַוֹּתוֹ לָקַחַת מֵאִתָּם דָּבָר	5 Il tenait son regard attaché sur eux, s'attendant à en recevoir quelque chose.
6 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס כֶּסֶף וְזָהָב אֵין־לִי אֲבָל אֵת אֲשֶׁר בְּיָדִי אֶתְּנֶנּוּ לָךְ בְּשֵׁם־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַנָּצְרִי קוּם הִתְהַלֵּךְ	6 Mais Pierre dit: "De l'argent et de l'or, je n'en ai pas, mais ce que j'ai, je te le donne: au nom de JésusChrist le Nazôréen, marche!"
7 וַיֹּאחֶז בְּיַד יְמִינוֹ וַיָּקֶם אוֹתוֹ וַיִּתְחַזְּקוּ פִתְאֹם רַגְלָיו וְקַרְסֻלָּיו	7 Et le saisissant par la main droite, il le releva. A l'instant ses pieds et ses chevilles s'affermirent;
8 וַיְקַפֵּץ וַיִּתְהַלֵּךְ וַיָּבֹא אִתָּם אֶל־הַמִּקְדָּשׁ מִתְהַלֵּךְ וּמְרַקֵּד וּמְשַׁבֵּחַ אֶת־הָאֱלֹהִים	8 d'un bond il fut debout, et le voilà qui marchait. Il entra avec eux dans le Temple, marchant,gambadant et louant Dieu.
9 וַיִּרְאֵהוּ כָּל־הָעָם מִתְהַלֵּךְ וּמְשַׁבֵּחַ אֶת־הָאֱלֹהִים	9 Tout le peuple le vit marcher et louer Dieu;
10 וַיַּכִּירוּ אוֹתוֹ כִּי הוּא אֲשֶׁר הָיָה ישֵׁב לִשְׁאֹל צְדָקָה בְּשַׁעַר הַמִּקְדָּשׁ הַמְהֻדָּר וַיִּמָּלְאוּ שַׁמָּה וְתִמָּהוֹן עַל־הַנַּעֲשָׂה לוֹ	10 on le reconnaissait: c'était bien lui qui demandait l'aumône, assis à la Belle Porte du Temple. Et l'onfut rempli d'effroi et de stupeur au sujet de ce qui lui était arrivé.
11 וַיְהִי הוּא מַחֲזִיק בְּפֶטְרוֹס וּבְיוֹחָנָן וַיָּרָץ אֲלֵיהֶם כָּל־הָעָם אֶל־הָאוּלָם הַנִּקְרָא אוּלָם שֶׁל־שְׁלֹמֹה וַיִּשְׁתּוֹמֵמוּ	11 Comme il ne lâchait pas Pierre et Jean, tous, hors d'eux-mêmes, accoururent vers eux au portique ditde Salomon.
12 וַיַּרְא פֶּטְרוֹס וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל־הָעָם אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מָה אַתֶּם תְּמֵהִים עַל־זֹאת וּמַה־תִּסְתַּכְּלוּ בָנוּ כְּאִלּוּ אֲנַחְנוּ בְּכֹחֵנוּ וּבַחֲסִידוּתֵנוּ שַׂמְנוּ אֶת־זֶה מִתְהַלֵּךְ	12 A cette vue, Pierre s'adressa au peuple: "Hommes d'Israël, pourquoi vous étonner de cela? Qu'avez-vous à nous regarder, comme si c'était par notre propre puissance ou grâce à notre piété que nous avons faitmarcher cet homme?
13 אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הוּא פֵּאֵר אֶת־עַבְדּוֹ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר אַתֶּם מְסַרְתֶּם אוֹתוֹ וְכִחַשְׁתֶּם בּוֹ בִּפְנֵי פִילָטוֹס כְּשֶׁהָיָה דָן לְפָטְרוֹ	13 Le Dieu d'Abraham, d'Isaac et de Jacob, le Dieu de nos pères a glorifié son serviteur Jésus que vous,vous avez livré et que vous avez renié devant Pilate, alors qu'il était décidé à le relâcher.
14 אֲבָל אַתֶּם כִּחַשְׁתֶּם בַּקָּדוֹשׁ וּבַצַּדִּיק וּבִקַּשְׁתֶּם כִּי־יֻחַן לָכֶם אִישׁ רֹצֵחַ	14 Mais vous, vous avez chargé le Saint et le juste; vous avez réclamé la grâce d'un assassin,
15 וְאֶת־שַׂר הַחַיִּים הֲרַגְתֶּם אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן־הַמֵּתִים וַאֲנַחְנוּ עֵדָיו	15 tandis que vous faisiez mourir le prince de la vie. Dieu l'a ressuscité des morts: nous en sommestémoins.
16 וּלְמַעַן אֱמוּנַת שְׁמוֹ חִזַּק שְׁמוֹ אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים וּמַכִּירִים אֹתוֹ וְהָאֱמוּנָה אֲשֶׁר לָנוּ עַל־יָדוֹ הִיא הֶעֶלְתָה־לוֹ אֶת־הָאֲרֻכָה הַזֹּאת לְעֵינֵי כֻלְּכֶם	16 Et par la foi en son nom, à cet homme que vous voyez et connaissez, ce nom même a rendu la force,et c'est la foi en lui qui, devant vous tous, l'a rétabli en pleine santé.
17 וְעַתָּה אַחַי יֹדֵעַ אֲנִי כִּי בִבְלִי־דַעַת עֲשִׂיתֶם גַּם־אַתֶּם גַּם־רָאשֵׁיכֶם	17 "Cependant, frères, je sais que c'est par ignorance que vous avez agi, ainsi d'ailleurs que vos chefs.
18 וְהָאֱלֹהִים כָּכָה מִלֵּא אֵת אֲשֶׁר־הִגִּיד מִקֶּדֶם בְּפִי כָל־נְבִיאָיו כִּי יְעֻנֶּה הַמָּשִׁיחַ	18 Dieu, lui, a ainsi accompli ce qu'il avait annoncé d'avance par la bouche de tous les prophètes, queson Christ souffrirait.
19 לָכֵן הִנָּחֲמוּ וָשׁוּבוּ וְיִמָּחוּ חֲטָאֵיכֶם	19 Repentez-vous donc et convertissez-vous, afin que vos péchés soient effacés,
20 לְמַעַן אֲשֶׁר־יָבֹאוּ יְמֵי רְוָחָה מִלִּפְנֵי יְהוָֹה וְיִשְׁלַח אֶת־אֲשֶׁר בִּשְׂרוֹ מִקֶּדֶם אֶת־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	20 et qu'ainsi le Seigneur fasse venir le temps du répit. Il enverra alors le Christ qui vous a été destiné,Jésus,
21 אֲשֶׁר צָרִיךְ כִּי יְקַבְּלֻהוּ הַשָּׁמַיִם עַד־יְמֵי שׁוּב כָּל־הַדְּבָרִים לְתִקּוּנָם אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיהֶם הָאֱלֹהִים בְּפִי־נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים מִימֵי עוֹלָם	21 celui que le ciel doit garder jusqu'aux temps de la restauration universelle dont Dieu a parlé par labouche de ses saints prophètes.
22 הֵן משֶׁה אָמַר אֶל־אֲבוֹתֵינוּ נָבִיא יָקִים לָכֶם יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיכֶם כָּמֹנִי אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן כְּכֹל אֲשֶׁר יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם	22 Moïse, d'abord, a dit: Le Seigneur Dieu vous suscitera d'entre vos frères un prophète semblable àmoi; vous l'écouterez en tout ce qu'il vous dira.
23 וְהָיָה כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע אֶל־הַנָּבִיא הַהוּא וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ	23 Quiconque n'écoutera pas ce prophète sera exterminé du sein du peuple.
24 וְגַם כָּל־הַנְּבִיאִים מִשְּׁמוּאֵל וַאֲשֶׁר נִבְּאוּ אַחֲרָיו כֻּלָּם הִגִּידוּ מֵרֹאשׁ אֶת־הַיָּמִים הָאֵלֶּה	24 Tous les prophètes, ensuite, qui ont parlé depuis Samuel et ses successeurs, ont pareillement annoncéces jours-ci.
25 אַתֶּם בְּנֵי הַנְּבִיאִים וּבְנֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת הָאֱלֹהִים עִם־אֲבוֹתֵינוּ בְּאָמְרוֹ אֶל־אַבְרָהָם וְנִבְרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה	25 "Vous êtes, vous, les fils des prophètes et de l'alliance que Dieu a conclue avec nos pères quand il adit à Abraham: Et en ta postérité seront bénies toutes les familles de la terre.
26 לָכֶם בָּרִאשׁוֹנָה הֶעֱמִיד הָאֱלֹהִים אֶת־עַבְדוֹ יֵשׁוּעַ וַיִּשְׁלָחֵהוּ לְבָרֵךְ אֶתְכֶם בְּשׁוּבְכֶם כָּל־אִישׁ מֵרֹעַ מַעַלְלֵיכֶם	26 C'est pour vous d'abord que Dieu a ressuscité son Serviteur et l'a envoyé vous bénir, du moment quechacun de vous se détourne de ses perversités."