1 וַיֵּרֶד חֲנַנְיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַחֲרֵי חֲמֵשֶׁת יָמִים וְאִתּוֹ הַזְּקֵנִים וְטַרְטֻלּוֹס אִישׁ דְּבָרִים וַיּוֹדִיעוּ אֶת־הַנְּצִיב אֶת־דְּבַר רִיבָם עִם־פּוֹלוֹס | 1 וירד חנניה הכהן הגדול אחרי חמשת ימים ואתו הזקנים וטרטלוס איש דברים ויודיעו את ההגמון את דבר ריבם עם פולוס |
2 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְאוּ־לוֹ וַיָּחֶל טַרְטֻלּוֹס לְשִׂטְנוֹ וַיֹּאמַר | 2 ויהי כאשר קראו לו ויחל טרטלוס לשטנו ויאמר |
3 אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ עַל־יָדְךָ בְּשָׁלוֹם רָב וַאֲשֶׁר נַעֲשֹוּ תַּקָּנוֹת רַבּוֹת לָעָם הַזֶּה בְּהַשְׁגָּחָתֶךָ נְקַבֵּל בְכָל־עֵת וּבְכָל־מָקוֹם בְּכָל־תּוֹדָה פֶלִיקְס הָאַדִּיר | 3 את אשר ישבנו על ידך בשלום רב ואשר נעשו תקנות רבות לעם הזה בהשגחתך נקבל על כל פנים ובכל מקום בכל תודה פיליכס האדיר |
4 אַךְ לְבִלְתִּי הַלְאוֹתְךָ הַרְבֵּה אֶתְחַנֵּן אֵלֶיךָ אֲשֶׁר תִּשְׁמָעֵנוּ בְּקֹצֶר דְּבָרֵינוּ כְּחֶמְלָתֶךָ | 4 אך לבלתי הלאותך הרבה אתחנן אליך אשר תשמענו בקצר דברינו כחמלתך |
5 כִּי מָצָאנוּ אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה כְּקֶטֶב וּמְגָרֶה מִדְיָנִים בֵּין כָּל־הַיְּהוּדִים עַל־פְּנֵי תֵבֵל וְהוּא רֹאשׁ כַּת הַנָּצְרִים | 5 כי מצאנו את האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל היהודים על פני תבל והוא ראש כת הנצרים |
6 וְהוּא גַם־נִסָּה לְחַלֵּל אֶת־הַמִּקְדָּשׁ וַנִּתְפֹּשׂ אוֹתוֹ וַנַּחְפֹּץ לְשָׁפְטוֹ עַל־פִּי תוֹרָתֵנוּ | 6 והוא גם נסה לחלל את המקדש ונתפש אותו ונחפץ לשפטו על פי תורתנו |
7 וַיָּבֹא עָלֵינוּ לוּסִיאַס שַׂר־הָאֶלֶף בְּרָב־כֹּחַ וַיַּחְטְפֵהוּ מִיָּדֵינוּ | 7 ויבא עלינו לוסיאס שר האלף ברב כח ויחטפהו מידינו |
8 וַיְצַו אֶת־שׂטְנָיו כִּי־בוֹא יָבֹאוּ לְפָנֶיךָ וְאַתָּה כִּי־תַחֲקֹר אֹתוֹ תּוּכַל לָדַעַת מִפִּיהוּ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ טֹעֲנִים עָלָיו | 8 ויצו את שטניו כי בוא יבאו לפניך ואתה כי תחקר אתו תוכל לדעת מפיהו את כל הדברים האלה אשר אנחנו טענים עליו |
9 וַיְמַלְאוּ הַיְּהוּדִים אֶת־דְּבָרָיו לֵאמֹר כִּי־כֵן הוּא | 9 וימלאו היהודים את דבריו לאמר כי כן הוא |
10 וַיִּרְמֹז הַנְּצִיב אֶל־פּוֹלוֹס לְדַבֵּר וַיַּעַן וַיֹּאמַר יַעַן אֲשֶׁר־יָדַעְתִּי כִּי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים שׁוֹפֵט אַתָּה לָעָם הַזֶּה הִנְנִי מִצְטַדֵּק בְּלֵב בָּטוּחַ עַל־עִנְיָנָי | 10 וירמז ההגמון אל פולוס לדבר ויען ויאמר יען אשר ידעתי כי זה כמה שנים שופט אתה לעם הזה הנני מצטדק בלב בטוח על עניני |
11 אַתָּה תוּכַל לָדַעַת אֲשֶׁר לֹא עָבְרוּ יוֹתֵר מִשְּׁנֵים עָשָׂר יוֹם מֵעֵת עֲלוֹתִי יְרוּשָׁלַיִם לְהִשְׁתַּחֲוֺת | 11 אתה תוכל לדעת אשר לא עברו יותר משנים עשר יום מעת עלותי ירושלים להשתחות |
12 וְלֹא בַמִּקְדָּשׁ מְצָאוּנִי מִתְוַכֵּחַ עִם־אִישׁ אוֹ־מְעוֹרֵר מְהוּמָה בָּעָם וְלֹא בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וְלֹא בָעִיר | 12 ולא במקדש מצאוני מתוכח עם איש או מעורר מהומה בעם ולא בבתי הכנסיות ולא בעיר |
13 גַּם אֵין בִּיכָלְתָּם לְהוֹכִיחַ עָלַי אֵת אֲשֶׁר עַתָּה הֵם שׂטְנִים אוֹתִי | 13 גם אין ביכלתם להוכיח עלי את אשר עתה הם שטנים אותי |
14 אֲבָל אֶת־זֹאת מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ כִּי־בַדֶּרֶךְ הַהִיא אֲשֶׁר יִקְרָאוּהָ בְּשֵׁם כַּת בָּהּ אֲנִי עֹבֵד אֶת־אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּהַאֲמִינִי בְּכָל־הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים | 14 אבל את זאת מודה אני לפניך כי בדרך ההיא אשר יקראוה בשם כת בה אני עבד את אלהי אבותינו בהאמיני בכל הכתוב בתורה ובנביאים |
15 וְתִקְוָתִי לֵאלֹהִים אֲשֶׁר גַּם־הֵם יְחַכּוּ־לָהּ זֹאת הִיא כִּי עֲתִידָה לִהְיוֹת תְּחִיַּת הַמֵּתִים לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים | 15 ותקותי לאלהים אשר גם הם יחכו לה זאת היא כי עתידה להיות תחית המתים לצדיקים ולרשעים |
16 וּבְזֹאת גַּם־עָמַלְתִּי לִהְיוֹת תְּמִים־לֵב לֵאלֹהִים וְלָאָדָם תָּמִיד | 16 ובזאת גם עמלתי להיות תמים לב לאלהים ולאדם תמיד |
17 וּמִקֵּץ שָׁנִים רַבּוֹת בָּאתִי לְהָבִיא נְדָבוֹת לְעַמִּי וּלְהַקְרִיב קָרְבָּן | 17 ומקץ שנים רבות באתי להביא נדבות לעמי ולהקריב קרבן |
18 וָאֱהִי מִטַּהֵר בַּמִּקְדָּשׁ לֹא בַהֲמוֹן־עָם וְלֹא בִמְהוּמָה וְכֵן מְצָאוּנִי אֲנָשִׁים יְהוּדִים מֵאַסְיָא | 18 ואהי מטהר במקדש לא בהמון עם ולא במהומה וכן מצאוני אנשים יהודים מאסיא |
19 אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם הָיָה לַעֲמָד־הֵנָּה לְפָנֶיךָ וְלַעֲנוֹת בִּי אִם־הָיָה לָהֶם דָּבָר נֶגְדִּי | 19 אשר עליהם היה לעמד הנה לפניך ולענות בי אם היה להם דבר נגדי |
20 אוֹ אֵלֶּה יְדַבְּרוּ־נָא הֵמָּה מַה־מָּצְאוּ בִי עָוֶל בְּעָמְדִי לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין | 20 או אלה ידברו נא המה מה מצאו בי עול בעמדי לפני הסנהדרין |
21 בִּלְתִּי אִם־הַדָּבָר הָאֶחָד הַהוּא אֲשֶׁר קָרָאתִי בְּעָמְדִי בְתוֹכָם כִּי עַל־תְּחִיַּת הַמֵּתִים אֲנִי נָדוֹן הַיּוֹם לִפְנֵיכֶם | 21 בלתי אם הדבר האחד ההוא אשר קראתי בעמדי בתוכם כי על תחית המתים אני נדון היום לפניכם |
22 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ פֶלִיקְס אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיְאַחֵר אֶת־דִּינָם לְעֵת אַחֶרֶת כִּי עִנְיְנֵי הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת נוֹדְעוּ לוֹ הֵיטֵב וַיֹּאמֶר בְּרֶדֶת אֵלַי לוּסִיאַס שַׂר הָאֶלֶף אֶשְׁפֹּט עַל־דְּבַרְכֶם | 22 ויהי כשמע פיליכס את הדרים האלה ויאחר את דינם לעת אחרת כי עניני הדרך הזאת נודעו לו היטב ויאמר ברדת אלי לוסיאס שר האלף אשפט על דברכם |
23 וַיְצַו אֶת־שַׂר הַמֵּאָה לָשֹוּם אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר וְלָתֶת־לוֹ רְוָחָה וּלְבִלְתִּי מְנֹעַ אִישׁ מִמְּיֻדָּעָיו מִשָּׁרֵת אֹתוֹ וּמִבּוֹא אֵלָיו | 23 ויצו את שר המאה לשום אתו במשמר ולתת לו רוחה ולבלתי מנע איש ממידעיו משרת אתו ומבוא אליו |
24 וְאַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים בָּא פֶלִיקְס עִם־אִשְׁתּוֹ דְּרוּסִלָּה וְהִיא יְהוּדִית וַיִּשְׁלַח לִקְרֹא לְפוֹלוֹס וַיִּשְׁמַע אֹתוֹ עַל־דְּבַר הָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ | 24 ואחרי ימים אחדים בא פיליכס עם אשתו דרוסלה והיא יהודית וישלח לקרא לפולוס וישמע אתו על דבר האמונה במשיח |
25 וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ עַל־הַצֶּדֶק וְהַפְּרִישׁוּת וְעַל־הַדִּין הֶעָתִיד לָבוֹא וֶיֶּחֱרַד פֶלִיקְס וַיַּעַן עַתָּה־זֶה לֵךְ וְלִכְשֶׁאֶפְנֶה אָשׁוּב לִקְרֹא־לָךְ | 25 ויהי כדברו על הצדק והפרישות ועל הדין העתיד לבוא ויחרד פיליכס ויען עתה זה לך ולכשאפנה אשוב לקרא לך |
26 וְהוּא מְקַוֶּה כִּי פוֹלוֹס יִתֶּן־לוֹ שֹׁחַד לְמַעַן יַתִּירֵהוּ וּבַעֲבוּר זֶה קָרָא לוֹ פְּעָמִים הַרְבֵּה וַיְדַבֵּר עִמּוֹ | 26 והוא מקוה כי פולוס יתן לו שחד למען יתירהו ובעבור זה קרא לו פעמים הרבה וידבר עמו |
27 וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וַיָּקָם פָּרְקִיּוֹס פֶסְטוֹס תַּחַת פֶלִיקְס וּפֶלִיקְס חָפֵץ לְהִתְרַצּוֹת אֶל־הַיְּהוּדִים וַיַּעֲזֹב אֶת־פּוֹלוֹס חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים | 27 ויהי מקץ שנתים ימים ויקם פרקיוס פסטוס תחת פיליכס ופיליכס חפץ להתרצות אל היהודים ויעזב את פולוס חבוש בבית האסורים |