Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 16

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיָּבֹא אֶל־דַּרְבִי וְאֶל־לוּסְטְרָא וְהִנֵּה־שָׁם תַּלְמִיד אֶחָד וּשְׁמוֹ טִימוֹתִיּוֹס וְהוּא בֶּן־אִשָּׁה יְהוּדִית מַאֲמֶנֶת וְאָבִיו יְוָנִי	1 Pervenit autem Derben et Lystram. Et ecce discipulus quidam erat ibi nomine Timotheus, filius mulieris Judææ fidelis, patre gentili.
2 וַיְהִי־לוֹ שֵׁם טוֹב בֵּין הָאַחִים אֲשֶׁר בְּלוּסְטְרָא וּבְאִיקָנְיוֹן	2 Huic testimonium bonum reddebant qui in Lystris erant et Iconio fratres.
3 בּוֹ בָּחַר פּוֹלוֹס אֲשֶׁר יֵצֵא אִתּוֹ וַיִּקַּח וַיָּמָל אֹתוֹ בַּעֲבוּר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בַּמְּקוֹמוֹת הָהֵם כִּי כֻלָּם יָדְעוּ אֶת־אָבִיו כִּי יְוָנִי הוּא	3 Hunc voluit Paulus secum proficisci : et assumens circumcidit eum propter Judæos qui erant in illis locis. Sciebant enim omnes quod pater ejus erat gentilis.
4 וַיְהִי בְּעָבְרָם בֶּעָרִים וַיִּמְסְרוּ לָהֶם לִשְׁמֹר אֶת־הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר גָּזְרוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם	4 Cum autem pertransirent civitates, tradebant eis custodiri dogmata quæ erant decreta ab Apostolis et senioribus qui erant Jerosolymis.
5 וַתִּתְחַזַּקְנָה הַקְּהִלּוֹת בָּאֱמוּנָה וַיִּרֶב מִסְפָּרָן יוֹם יוֹם	5 Et ecclesiæ quidem confirmabantur fide, et abundabunt numero quotidie.
6 וַיַּעַבְרוּ בִפְרוּגְיָא וּבְאֶרֶץ גָּלַטְיָא כִּי מְנָעָם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵהַשְׁמִיעַ אֶת־הַדָּבָר בְּאַסְיָא	6 Transeuntes autem Phrygiam et Galatiæ regionem, vetati sunt a Spiritu Sancto loqui verbum Dei in Asia.
7 וּכְבֹאָם אֶל־מוּסְיָא הוֹאִילוּ לָלֶכֶת אֶל־בִּיתוּנְיָא וְלֹא־הִנִּיחַ לָהֶם הָרוּחַ	7 Cum venissent autem in Mysiam, tentabant ire in Bithyniam : et non permisit eos Spiritus Jesu.
8 וַיַּחְלְפוּ מִמּוּסְיָא וַיֵּרְדוּ אֶל־טְרוֹאָס	8 Cum autem pertransissent Mysiam, descenderunt Troadem :
9 וְחָזוֹן נִרְאָה אֶל־פּוֹלוֹס בַּלָּיְלָה וְהִנֵּה־אִישׁ מוּקְדוֹן נִצָּב וְהוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לֵאמֹר עֲבֹר אֶל־מַקְדּוֹנְיָא וְעָזְרֵנוּ	9 et visio per noctem Paulo ostensa est : vir Macedo quidam erat stans et deprecans eum, et dicens : Transiens in Macedoniam, adjuva nos.
10 וְכִרְאֹתוֹ אֶת־הַמַּחֲזֶה מִיָּד בִּקַּשְׁנוּ לָלֶכֶת אֶל־מַקְדּוֹנְיָא בַּהֲבִינֵנוּ כִּי הָאֱלֹהִים קְרָאָנוּ שָׁמָּה לְבַשֵּׂר אֹתָם הַבְּשׂוֹרָה	10 Ut autem visum vidit, statim quæsivimus proficisci in Macedoniam, certi facti quod vocasset nos Deus evangelizare eis.
11 וַנֵּצֵא מִן־טְרוֹאַס וַנֵּרֶד בָּאֳנִיָּה וַנָּבֹא דֶּרֶךְ יְשָׁרָה אֶל־סַמּוֹתְרַקְיָא וּמִמָּחֳרָת אֶל־נַפּוֹלִיס	11 Navigantes autem a Troade, recto cursu venimus Samothraciam, et sequenti die Neapolim :
12 וּמִשָּׁם אֶל־פִילִפִּי רֵאשִׁית עָרֵי הַפֶּלֶךְ שֶׁל־מַקְדּוֹנְיָא וְהִיא בַת־חוֹרִין וַנֵּשֶׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמִים אֲחָדִים	12 et inde Philippos, quæ est prima partis Macedoniæ civitas, colonia. Eramus autem in hac urbe diebus aliquot, conferentes.
13 וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יָצָאנוּ אֶל־מִחוּץ לָעִיר אֶל־יַד הַנָּהָר אֲשֶׁר־שָׁם מְקוֹם תְּפִלָּה כְּמִנְהָגָם וַנֵּשֶׁב וַנְּדַבֵּר אֶל־הַנָּשִׁים הַנִּקְהָלוֹת שָׁמָּה	13 Die autem sabbatorum egressi sumus foras portam juxta flumen, ubi videbatur oratio esse : et sedentes loquebamur mulieribus quæ convenerant.
14 וְאִשָּׁה יִרְאַת אֱלֹהִים וּשְׁמָהּ לוּדְיָא מֹכֶרֶת אַרְגָּמָן מֵעִיר תִּיאֲטִירָא שָׁמְעָה וַיִּפְתַּח יְהוָֹה אֶת־לִבָּהּ לְהַקְשִׁיב אֶל־דִּבְרֵי פוֹלוֹס	14 Et quædam mulier nomine Lydia, purpuraria civitatis Thyatirenorum, colens Deum, audivit : cujus Dominus aperuit cor intendere his quæ dicebantur a Paulo.
15 וַתִּטָּבֵל הִיא וּבְנֵי בֵיתָהּ וַתְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לֵאמֹר אִם־חֲשַׁבְתֶּם אֹתִי נֶאֱמָנָה לָאָדוֹן בֹּאוּ־נָא אֶל־בֵּיתִי וּשְׁבוּ־בוֹ וַתִּפְצַר בָּנוּ	15 Cum autem baptizata esset, et domus ejus, deprecata est, dicens : Si judicastis me fidelem Domino esse, introite in domum meam, et manete. Et coëgit nos.
16 וַיְהִי בְּלֶכְתֵּנוּ לִמְקוֹם הַתְּפִלָּה וַתִּפְגַּע־בָּנוּ שִׁפְחָה בַּעֲלַת אוֹב אֲשֶׁר עָשְׂתָה הוֹן־רַב לַאדֹנֶיהָ בִּקְסָמֶיהָ	16 Factum est autem euntibus nobis ad orationem, puellam quamdam habentem spiritum pythonem obviare nobis, quæ quæstum magnum præstabat dominis suis divinando.
17 וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי פוֹלוֹס וְאַחֲרֵינוּ הָלוֹךְ וְקָרוֹא לֵאמֹר הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עַבְדֵי אֵל עֶלְיוֹן הֵמָּה הַמּוֹדִיעִים אֹתָנוּ אֹרַח הַיְשׁוּעָה	17 Hæc subsecuta Paulum et nos, clamabat dicens : Isti homines servi Dei excelsi sunt, qui annuntiant vobis viam salutis.
18 וְכֵן עָשְׂתָה יָמִים רַבִּים וַיֵּרַע בְּעֵינֵי פוֹלוֹס הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּפֶן וַיֹּאמֶר אֶל־הָרוּחַ אָנֹכִי מְצַוְּךָ בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לָצֵאת מִמֶּנָּה וַיֵּצֵא בַּשָּׁעָה הַהִיא	18 Hoc autem faciebat multis diebus. Dolens autem Paulus, et conversus, spiritui dixit : Præcipio tibi in nomine Jesu Christi exire ab ea. Et exiit eadem hora.
19 וַיִּרְאוּ אֲדֹנֶיהָ כִּי אָזְלָה תּוֹחֶלֶת בִּצְעָם וַיִּתְפְּשֹוּ אֶת־פּוֹלוֹס וְאֶת־סִילָא וַיִּסְחָבוּם אֶל־הָרְחוֹב לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר	19 Videntes autem domini ejus quia exivit spes quæstus eorum, apprehendentes Paulum et Silam, perduxerunt in forum ad principes :
20 וַיְבִיאוּם אֶל־הַשָּׂרִים וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עֹכְרִים אֶת־עִירֵנוּ וְהֵם יְהוּדִים	20 et offerentes eos magistratibus, dixerunt : Hi homines conturbant civitatem nostram, cum sint Judæi :
21 וּמוֹדִיעִים חֻקּוֹת אֲשֶׁר לֹא־נָכוֹן לָנוּ לְקַבְּלָם וְלַעֲשׂתָם כִּי רוֹמִיִּים אֲנַחְנוּ	21 et annuntiant morem quem non licet nobis suscipere neque facere, cum simus Romani.
22 וַיָּקָם גַּם־הָעָם עֲלֵיהֶם וְהַשָּׂרִים קָרְעוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם מֵעֲלֵיהֶם וַיְצַוּוּ לְהַכּוֹתָם בַּשּׁוֹטִים	22 Et cucurrit plebs adversus eos : et magistratus, scissis tunicis eorum, jusserunt eos virgis cædi.
23 וַיְהִי אַחֲרֵי הַכּוֹת אֹתָם מַכָּה רַבָּה וַיַּשְׁלִיכוּם בַּמִּשְׁמָר וַיְצַוּוּ אֶת־שׁוֹמֵר הָאֲסוּרִים לְשָׁמְרָם הֵיטֵב	23 Et cum multas plagas eis imposuissent, miserunt eos in carcerem, præcipientes custodi ut diligenter custodiret eos.
24 וְהוּא כַּאֲשֶׁר צֻוָּה כֵּן הִשְׁלִיכָם בַּחֲדַר הַמִּשְׁמָר הַפְּנִימִי וַיָּשֶׂם אֶת־רַגְלֵיהֶם בַּסָּד	24 Qui cum tale præceptum accepisset, misit eos in interiorem carcerem, et pedes eorum strinxit ligno.
25 וַיְהִי כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וַיִּתְפַּלְלוּ פּוֹלוֹס וְסִילָא וַיְזַמְּרוּ לֵאלֹהִים וְהָאֲסוּרִים מַקְשִׁיבִים אֲלֵיהֶם	25 Media autem nocte Paulus et Silas orantes, laudabant Deum : et audiebant eos qui in custodia erant.
26 וּפִתְאֹם הָיָה רַעַשׁ גָּדוֹל עַד־אֲשֶׁר זָעוּ מוֹסְדוֹת בֵּית הַכֶּלֶא וּכְרֶגַע נִפְתְּחוּ כָל־הַדְּלָתוֹת וּמוֹסְרוֹת כֻּלָּם נִתָּקוּ	26 Subito vero terræmotus factus est magnus, ita ut moverentur fundamenta carceris. Et statim aperta sunt omnia ostia : et universorum vincula soluta sunt.
27 וְשׁוֹמֵר הָאֲסוּרִים נֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וַיְהִי כִּרְאֹתוֹ אֶת־דַּלְתוֹת הַמִּשְׁמָר נִפְתָּחוֹת וַיִּשְׁלֹף חַרְבּוֹ וַיְבַקֵּשׁ לְאַבֵּד אֶת־עַצְמוֹ בְּחָשְׁבוֹ כִּי־בָרְחוּ הָאֲסוּרִים	27 Expergefactus autem custos carceris, et videns januas apertas carceris, evaginato gladio volebat se interficere, æstimans fugisse vinctos.
28 וַיִּקְרָא פוֹלוֹס בְּקוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר אַל־תַּעַשׂ לְךָ מְאוּמָה רָע כִּי־פֹה אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ	28 Clamavit autem Paulus voce magna, dicens : Nihil tibi mali feceris : universi enim hic sumus.
29 וַיִּשְׁאַל נֵרוֹת וַיְדַלֵּג פְּנִימָה וְהוּא מַרְעִיד וַיִּפֹּל לְרַגְלֵי פוֹלוֹס וְסִילָא	29 Petitoque lumine, introgressus est : et tremefactus procidit Paulo et Silæ ad pedes :
30 וַיּוֹצִיאֵם הַחוּצָה וַיֹּאמַר אֲדֹנַי מֶה־עָלַי לַעֲשׂוֹת לְמַעַן אִוָּשֵׁעַ	30 et producens eos foras, ait : Domini, quid me oportet facere, ut salvus fiam ?
31 וַיֹּאמְרוּ הַאֲמֵן בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְתִוָּשֵׁעַ אַתָּה וּבֵיתֶךָ	31 At illi dixerunt : Crede in Dominum Jesum, et salvus eris tu, et domus tua.
32 וַיַּגִּידוּ־לוֹ אֶת־דְּבַר יְהוָֹה וּלְכֹל אֲשֶׁר בְּבֵיתוֹ	32 Et locuti sunt ei verbum Domini cum omnibus qui erant in domo ejus.
33 וַיִּקָּחֵם בַּלַּיְלָה בַּשָּׁעָה הַהִיא וַיִּרְחַץ אֶת־חַבּוּרוֹתֵיהֶם וַיְמַהֵר לְהִטָּבֵל הוּא וְכָל־אֲשֶׁר־לוֹ	33 Et tollens eos in illa hora noctis, lavit plagas eorum : et baptizatus est ipse, et omnis domus ejus continuo.
34 וַיַּעֲלֵם אֶל־בֵּיתוֹ וַיָּשֶׂם שֻׁלְחָן לִפְנֵיהֶם וַיָּגֶל עִם־כָּל־בֵּיתוֹ עַל־הֱיוֹתוֹ מַאֲמִין בֵּאלֹהִים	34 Cumque perduxisset eos in domum suam, apposuit eis mensam, et lætatus est cum omni domo sua credens Deo.
35 וּבִהְיוֹת הַבֹּקֶר שָׁלְחוּ הַשָּׂרִים אֶת־הַשּׁוֹטְרִים לֵאמֹר שַׁלַּח אֶת־הָאֲנָשִׁים הָהֵם	35 Et cum dies factus esset, miserunt magistratus lictores, dicentes : Dimitte homines illos.
36 וַיַּגֵּד שֹׁמֵר הָאֲסוּרִים לְפוֹלוֹס אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר שָׁלְחוּ הַשָּׂרִים לִפְטֹר אֶתְכֶם וְעַתָּה צְאוּ וּלְכוּ בְשָׁלוֹם	36 Nuntiavit autem custos carceris verba hæc Paulo : Quia miserunt magistratus ut dimittamini : nunc igitur exeuntes, ite in pace.
37 וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס אֲלֵיהֶם הַכֵּה הִכּוּנוּ נֶגֶד כָּל־הָעָם בְּלֹא־דִין וּמִשְׁפָּט וַאֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים רוֹמִיִּים וַיַּשְׁלִיכוּ אֹתָנוּ בַּמִּשְׁמָר וְעַתָּה בַּסֵּתֶר יְגָרְשׁוּנוּ אַל־נָא כִּי אִם־יָבֹאוּ הֵמָּה וְיוֹצִיאוּנוּ	37 Paulus autem dixit eis : Cæsos nos publice, indemnatos homines Romanos, miserunt in carcerem : et nunc occulte nos ejiciunt ? Non ita : sed veniant,
38 וַיַּגִּידוּ הַשּׁוֹטְרִים לַשָּׂרִים אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיְהִי כְּשָׁמְעָם כִּי־רוֹמִיִּים הֵם וַיִּירָאוּ	38 et ipsi nos ejiciant. Nuntiaverunt autem magistratibus lictores verba hæc. Timueruntque audito quod Romani essent :
39 וַיָּבֹאוּ וַיְחַלּוּ פְנֵיהֶם וַיּוֹצִיאוּם וַיִּשְׁאֲלוּ מֵהֶם לָצֵאת מִן־הָעִיר	39 et venientes deprecati sunt eos, et educentes rogabant ut egrederentur de urbe.
40 וַיֵּצְאוּ מִן־הַמִּשְׁמָר וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּית לוּדְיָא וַיִּרְאוּ אֶת־הָאַחִים וַיַּזְהִירוּם וַיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם	40 Exeuntes autem de carcere, introierunt ad Lydiam : et visis fratribus consolati sunt eos, et profecti sunt.