Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 14

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 וַיְהִי בְאִיקָנְיוֹן וַיָּבֹאוּ יַחְדָּו אֶל־בֵּית כְּנֵסֶת הַיְּהוּדִים וַיְדַבְּרוּ־שָׁם עַד כִּי־הֶאֱמִין הָמוֹן רָב מִן־הַיְּהוּדִים וּמִן־הַיְּוָנִים	1 Ἐγένετο δὲ ἐν Ἰκονίῳ κατὰ τὸ αὐτὸ εἰσελθεῖν αὐτοὺς εἰς τὴν συναγωγὴν τῶν Ἰουδαίων καὶ λαλῆσαι οὕτως ὥστε πιστεῦσαι Ἰουδαίων τε καὶ Ἑλλήνων πολὺ πλῆθος.
2 אַךְ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ עוֹרְרוּ וְהִכְעִיסוּ אֶת־נַפְשׁוֹת הַגּוֹיִם עַל־הָאַחִים	2 οἱ δὲ ἀπειθήσαντες Ἰουδαῖοι ἐπήγειραν καὶ ἐκάκωσαν τὰς ψυχὰς τῶν ἐθνῶν κατὰ τῶν ἀδελφῶν.
3 וַיֵּשְׁבוּ־שָׁם יָמִים רַבִּים וַיְלַמְּדוּ בְּבִטְחוֹנָם בַּיהוֹה הַמֵּעִיד עַל־דְּבַר חַסְדּוֹ בַּעֲשֹוֹתוֹ עַל־יָדָם אֹתוֹת וּמוֹפְתִים	3 ἱκανὸν μὲν οὖν χρόνον διέτριψαν παρρησιαζόμενοι ἐπὶ τῷ κυρίῳ τῷ μαρτυροῦντι [ἐπὶ] τῷ λόγῳ τῆς χάριτος αὐτοῦ, διδόντι σημεῖα καὶ τέρατα γίνεσθαι διὰ τῶν χειρῶν αὐτῶν.
4 וַיֵּחָלֵק הֲמוֹן הָעִיר לַחֵצִי אֵלֶּה נָטוּ אַחֲרֵי הַיְּהוּדִים וְאֵלֶּה אַחֲרֵי הַשְּׁלִיחִים	4 ἐσχίσθη δὲ τὸ πλῆθος τῆς πόλεως, καὶ οἱ μὲν ἦσαν σὺν τοῖς Ἰουδαίοις, οἱ δὲ σὺν τοῖς ἀποστόλοις.
5 וַתְּהִי מְהוּמַת הַגּוֹיִם וְהַיְּהוּדִים עִם־רָאשֵׁיהֶם לְהִתְעַלֵּל בָּהֶם וּלְסָקְלָם	5 ὡς δὲ ἐγένετο ὁρμὴ τῶν ἐθνῶν τε καὶ Ἰουδαίων σὺν τοῖς ἄρχουσιν αὐτῶν ὑβρίσαι καὶ λιθοβολῆσαι αὐτούς,
6 וַיִּוָּדַע לָהֶם וַיִּבְרְחוּ לְעָרֵי לוּקוֹנְיָא אֶל־לוּסְטְרָא וְדַרְבִי וּסְבִיבוֹתָן	6 συνιδόντες κατέφυγον εἰς τὰς πόλεις τῆς Λυκαονίας Λύστραν καὶ Δέρβην καὶ τὴν περίχωρον,
7 וַיְבַשְּׂרוּ־שָׁם הַבְּשׂוֹרָה	7 κἀκεῖ εὐαγγελιζόμενοι ἦσαν.
8 וְאִישׁ נְכֵה רַגְלַיִם הָיָה בְלוּסְטְרָא וְהוּא ישֵׁב פִּסֵּחַ מִבֶּטֶן אִמּוֹ וְלֹא הָלַךְ מִיָּמָיו	8 Καί τις ἀνὴρ ἀδύνατος ἐν Λύστροις τοῖς ποσὶν ἐκάθητο, χωλὸς ἐκ κοιλίας μητρὸς αὐτοῦ ὃς οὐδέποτε περιεπάτησεν.
9 וַיִּשְׁמַע אֶת־פּוֹלוֹס מְדַבֵּר וְהוּא הִסְתַּכֵּל בּוֹ וַיַּרְא כִּי־אֱמוּנָה בוֹ לְהִוָּשֵׁעַ	9 οὗτος ἤκουσεν τοῦ Παύλου λαλοῦντος· ὃς ἀτενίσας αὐτῷ καὶ ἰδὼν ὅτι ἔχει πίστιν τοῦ σωθῆναι,
10 וַיֹּאמֶר בְּקוֹל גָּדוֹל עֲמֹד הָכֵן עַל־רַגְלֶיךָ וַיְדַלֵּג וַיִּתְהַלָּךְ	10 εἶπεν μεγάλῃ φωνῇ· ἀνάστηθι ἐπὶ τοὺς πόδας σου ὀρθός. καὶ ἥλατο καὶ περιεπάτει.
11 וַהֲמוֹן הָעָם כִּרְאוֹתָם אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה פּוֹלוֹס נָשְׂאוּ אֶת־קוֹלָם וַיֹּאמְרוּ בְּלָשׁוֹן לוּקוֹנִית יָרְדוּ אֵלֵינוּ הָאֱלֹהִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים	11 οἵ τε ὄχλοι ἰδόντες ὃ ἐποίησεν Παῦλος ἐπῆραν τὴν φωνὴν αὐτῶν Λυκαονιστὶ λέγοντες· οἱ θεοὶ ὁμοιωθέντες ἀνθρώποις κατέβησαν πρὸς ἡμᾶς,
12 וַיִּקְרְאוּ לְבַר־נַבָּא בֵּל וּלְפוֹלוֹס קָרְאוּ הֶרְמִיס בַּאֲשֶׁר הוּא רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים	12 ἐκάλουν τε τὸν Βαρναβᾶν Δία, τὸν δὲ Παῦλον Ἑρμῆν, ἐπειδὴ αὐτὸς ἦν ὁ ἡγούμενος τοῦ λόγου.
13 וְכֹהֵן בֵּית־בֵּל אֲשֶׁר מִחוּץ לְעִירָם הֵבִיא הַשַּׁעְרָה שְׁוָרִים וַעֲטָרוֹת וַיַּחְפֹּץ לִזְבֹּחַ הוּא וַהֲמוֹן הָעָם	13 ὅ τε ἱερεὺς τοῦ Διὸς τοῦ ὄντος πρὸ τῆς πόλεως ταύρους καὶ στέμματα ἐπὶ τοὺς πυλῶνας ἐνέγκας σὺν τοῖς ὄχλοις ἤθελεν θύειν.
14 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ זֹאת הַשְּׁלִיחִים פּוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא וַיִּקְרְעוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם וַיָּרוּצוּ אֶל־תּוֹךְ־הָעָם	14 Ἀκούσαντες δὲ οἱ ἀπόστολοι Βαρναβᾶς καὶ Παῦλος διαρρήξαντες τὰ ἱμάτια αὐτῶν ἐξεπήδησαν εἰς τὸν ὄχλον κράζοντες
15 וַיִּצְעֲקוּ לֵאמֹר אֲנָשִׁים לָמָּה תַּעֲשֹוּ כָזֹאת גַּם־אֲנַחְנוּ בְנֵי־אָדָם חַלָּשִׁים כְּמוֹכֶם וּנְבַשְּׂרָה אֶתְכֶם לְמַעַן שׁוֹב תָּשׁוּבוּ מִן־הַבְלֵיכֶם אֵלֶּה אֶל־אֱלֹהִים חַיִּים אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ וְאֶת־הַיָּם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּם	15 καὶ λέγοντες· ἄνδρες, τί ταῦτα ποιεῖτε; καὶ ἡμεῖς ὁμοιοπαθεῖς ἐσμεν ὑμῖν ἄνθρωποι εὐαγγελιζόμενοι ὑμᾶς ἀπὸ τούτων τῶν ματαίων ἐπιστρέφειν ἐπὶ θεὸν ζῶντα, ὃς ἐποίησεν τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν καὶ τὴν θάλασσαν καὶ πάντα τὰ ἐν αὐτοῖς·
16 וַאֲשֶׁר בְּדֹרוֹת קֶדֶם הִנִּיחַ לְכָל־הַגּוֹיִם לָלֶכֶת בְּדַרְכֵיהֶם	16 ὃς ἐν ταῖς παρῳχημέναις γενεαῖς εἴασεν πάντα τὰ ἔθνη πορεύεσθαι ταῖς ὁδοῖς αὐτῶν·
17 וְגַם לֹא־חָדַל לְהָעִיד עַל־עַצְמוֹ וַיֵּיטֶב לָנוּ בְּתִתּוֹ מָטָר מִן־הַשָּׁמַיִם וְעִתּוֹת שָׂבָע וַיְמַלֵּא לִבּוֹתֵינוּ מָזוֹן וְשָׂשׂוֹן	17 καίτοι οὐκ ἀμάρτυρον αὐτὸν ἀφῆκεν ἀγαθουργῶν, οὐρανόθεν ὑμῖν ὑετοὺς διδοὺς καὶ καιροὺς καρποφόρους, ἐμπιπλῶν τροφῆς καὶ εὐφροσύνης τὰς καρδίας ὑμῶν.
18 וְאַף בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּמְעַט לֹא־עָצְרוּ כֹחַ לְהָנִיא אֶת־הָעָם מִזְּבֹחַ לָהֶם	18 καὶ ταῦτα λέγοντες μόλις κατέπαυσαν τοὺς ὄχλους τοῦ μὴ θύειν αὐτοῖς.
19 וַיָּבֹאוּ שָׁמָּה יְהוּדִים מִן־אַנְטְיוֹכְיָא וּמִן־אִיקָנְיוֹן וַיָּסִיתוּ אֶת־הָעָם וַיִּרְגְּמוּ אֶת־פּוֹלוֹס בָּאֲבָנִים וַיִּסְחָבֻהוּ חוּצָה לָעִיר בְּחָשְׁבָם כִּי מֵת	19 Ἐπῆλθαν δὲ ἀπὸ Ἀντιοχείας καὶ Ἰκονίου Ἰουδαῖοι καὶ πείσαντες τοὺς ὄχλους καὶ λιθάσαντες τὸν Παῦλον ἔσυρον ἔξω τῆς πόλεως νομίζοντες αὐτὸν τεθνηκέναι.
20 וַיָּסֹבּוּ אֹתוֹ הַתַּלְמִידִים וַיָּקָם וַיָּבֹא הָעִירָה וּמִמָּחֳרָת יָצָא אֶל־דַּרְבִי הוּא וּבַר־נַבָּא	20 κυκλωσάντων δὲ τῶν μαθητῶν αὐτὸν ἀναστὰς εἰσῆλθεν εἰς τὴν πόλιν. Καὶ τῇ ἐπαύριον ἐξῆλθεν σὺν τῷ Βαρναβᾷ εἰς Δέρβην.
21 וַיְבַשְּׂרוּ אֶת־הַבְּשׂוֹרָה בָּעִיר הַהִיא וְאַחֲרֵי הַעֲמִידָם תַּלְמִידִים הַרְבֵּה שָׁבוּ אֶל־לוּסְטְרָא וְאִיקָנְיוֹן וְאַנְטְיוֹכְיָא	21 εὐαγγελισάμενοί τε τὴν πόλιν ἐκείνην καὶ μαθητεύσαντες ἱκανοὺς ὑπέστρεψαν εἰς τὴν Λύστραν καὶ εἰς Ἰκόνιον καὶ εἰς Ἀντιόχειαν
22 וַיְחַזְּקוּ אֶת־נַפְשׁוֹת הַתַּלְמִידִים וַיַּזְהִירוּ אֹתָם לַעֲמֹד בָּאֱמוּנָה וְכִי רַק־בְּצָרוֹת רַבּוֹת בּוֹא נָבוֹא אֶל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	22 ἐπιστηρίζοντες τὰς ψυχὰς τῶν μαθητῶν, παρακαλοῦντες ἐμμένειν τῇ πίστει καὶ ὅτι διὰ πολλῶν θλίψεων δεῖ ἡμᾶς εἰσελθεῖν εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ.
23 וַיִּבְחֲרוּ לָהֶם זְקֵנִים בְּכָל־קְהִלָּה וּקְהִלָּה וַיִּתְפַּלְלוּ וַיָּצוּמוּ וַיַּפְקִידוּם בְּיַד הָאָדוֹן אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בוֹ	23 χειροτονήσαντες δὲ αὐτοῖς κατ’ ἐκκλησίαν πρεσβυτέρους, προσευξάμενοι μετὰ νηστειῶν παρέθεντο αὐτοὺς τῷ κυρίῳ εἰς ὃν πεπιστεύκεισαν.
24 וַיַּעַבְרוּ בְּפִיסִדְיָא וַיָּבֹאוּ אֶל־פַּמְפּוּלְיָא	24 Καὶ διελθόντες τὴν Πισιδίαν ἦλθον εἰς τὴν Παμφυλίαν
25 וַיַּשְׁמִיעוּ אֶת־דְּבַר יְהוָֹה בְּפַרְגִי וַיֵּרְדוּ אֶל־אַטַּלְיָא	25 καὶ λαλήσαντες ἐν Πέργῃ τὸν λόγον κατέβησαν εἰς Ἀττάλειαν
26 וּמִשָּׁם בָּאוּ בָאֳנִיָּה אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא אֲשֶׁר נִמְסְרוּ־שָׁם לְחֶסֶד אֱלֹהִים עַל־הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר מִלְאוּ אֹתָהּ	26 κἀκεῖθεν ἀπέπλευσαν εἰς Ἀντιόχειαν, ὅθεν ἦσαν παραδεδομένοι τῇ χάριτι τοῦ θεοῦ εἰς τὸ ἔργον ὃ ἐπλήρωσαν.
27 וּבְבֹאָם שָׁמָּה הִקְהִילוּ אֶת־הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה אִתָּם הָאֱלֹהִים וְאֵת אֲשֶׁר־פָּתַח לַגּוֹיִם פֶּתַח הָאֱמוּנָה	27 παραγενόμενοι δὲ καὶ συναγαγόντες τὴν ἐκκλησίαν ἀνήγγελλον ὅσα ἐποίησεν ὁ θεὸς μετ’ αὐτῶν καὶ ὅτι ἤνοιξεν τοῖς ἔθνεσιν θύραν πίστεως.
28 וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עִם־הַתַּלְמִידִים יָמִים לֹא מְעַטִּים	28 διέτριβον δὲ χρόνον οὐκ ὀλίγον σὺν τοῖς μαθηταῖς.