Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 14

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 אַל־יִבָּהֵל לְבַבְכֶם הַאֲמִינוּ בֵאלֹהִים וּבִי הַאֲמִינוּ	1 Μὴ ταρασσέσθω ὑμῶν ἡ καρδία· πιστεύετε εἰς τὸν θεὸν καὶ εἰς ἐμὲ πιστεύετε.
2 בְּבֵית אָבִי מְעוֹנוֹת רַבּוֹת וְאִם־לֹא כֵן הוּא כִּי עַתָּה הִגַּדְתִּי לָכֶם הִנְנִי הֹלֵךְ לְהָכִין מָקוֹם לָכֶם	2 ἐν τῇ οἰκίᾳ τοῦ πατρός μου μοναὶ πολλαί εἰσιν· εἰ δὲ μή, εἶπον ἂν ὑμῖν ὅτι πορεύομαι ἑτοιμάσαι τόπον ὑμῖν;
3 וְהָיָה כִּי־הָלַכְתִּי וַהֲכִינוֹתִי לָכֶם מָקוֹם שׁוֹב אָשׁוּב וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֵלָי לְמַעַן בַּאֲשֶׁר אֶהְיֶה שָׁם תִּהְיוּ גַּם־אַתֶּם	3 καὶ ἐὰν πορευθῶ καὶ ἑτοιμάσω τόπον ὑμῖν, πάλιν ἔρχομαι καὶ παραλήμψομαι ὑμᾶς πρὸς ἐμαυτόν, ἵνα ὅπου εἰμὶ ἐγὼ καὶ ὑμεῖς ἦτε.
4 וְאֶל־אֲשֶׁר אֲנִי הוֹלֵךְ שָׁמָּה יְדַעְתֶּם וְאֶת־הַדֶּרֶךְ יְדַעְתֶּם	4 καὶ ὅπου [ἐγὼ] ὑπάγω οἴδατε τὴν ὁδόν.
5 וַיֹּאמֶר אֵלָיו תּוֹמָא אֲדֹנִי לֹא יָדַעְנוּ אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ וְאֵיכָכָה נֵדַע אֶת־הַדָּרֶךְ	5 Λέγει αὐτῷ Θωμᾶς· κύριε, οὐκ οἴδαμεν ποῦ ὑπάγεις· πῶς δυνάμεθα τὴν ὁδὸν εἰδέναι;
6 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אָנֹכִי הִנְנִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים לֹא־יָבֹא אִישׁ אֶל־הָאָב כִּי־אִם־עַל־יָדִי	6 λέγει αὐτῷ [ὁ] Ἰησοῦς· ἐγώ εἰμι ἡ ὁδὸς καὶ ἡ ἀλήθεια καὶ ἡ ζωή· οὐδεὶς ἔρχεται πρὸς τὸν πατέρα εἰ μὴ δι’ ἐμοῦ.
7 לוּ־יְדַעְתֶּם אֹתִי גַּם אֶת־אָבִי יְדַעְתֶּם וּמֵעַתָּה יְדַעְתֶּם אֹתוֹ וּרְאִיתֶם אֹתוֹ	7 εἰ ἐγνώκατέ με, καὶ τὸν πατέρα μου γνώσεσθε. καὶ ἀπ’ ἄρτι γινώσκετε αὐτὸν καὶ ἑωράκατε αὐτόν.
8 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִילִפּוֹס אֲדֹנִי הַרְאֵנוּ נָא אֶת־הָאָב וְדַי לָנוּ	8 Λέγει αὐτῷ Φίλιππος· κύριε, δεῖξον ἡμῖν τὸν πατέρα, καὶ ἀρκεῖ ἡμῖν.
9 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ זֶה כַּמָּה יָמִים אָנֹכִי אִתְּכֶם וְאַתָּה פִילִפּוֹס הֲטֶרֶם תֵּדָעֵנִי הָרֹאֶה אֹתִי רָאָה אֶת־הָאָב וְלָמָּה־זֶּה תֹאמַר הַרְאֵנוּ אֶת־הָאָב	9 λέγει αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς· τοσούτῳ χρόνῳ μεθ’ ὑμῶν εἰμι καὶ οὐκ ἔγνωκάς με, Φίλιππε; ὁ ἑωρακὼς ἐμὲ ἑώρακεν τὸν πατέρα· πῶς σὺ λέγεις· δεῖξον ἡμῖν τὸν πατέρα;
10 הַאֵינְךָ מַאֲמִין כִּי אָנֹכִי בְאָבִי וְאָבִי בִּי הוּא הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם לֹא־מִנַּפְשִׁי אָנֹכִי דֹבֵר כִּי אָבִי הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבִּי הוּא עֹשֶׂה אֶת־הַמַּעֲשִׂים	10 οὐ πιστεύεις ὅτι ἐγὼ ἐν τῷ πατρὶ καὶ ὁ πατὴρ ἐν ἐμοί ἐστιν; τὰ ῥήματα ἃ ἐγὼ λέγω ὑμῖν ἀπ’ ἐμαυτοῦ οὐ λαλῶ, ὁ δὲ πατὴρ ἐν ἐμοὶ μένων ποιεῖ τὰ ἔργα αὐτοῦ.
11 הַאֲמִינוּ לִי כִּי־אָנֹכִי בְאָבִי וְאָבִי בִּי הוּא וְאִם־לֹא אַךְ־בִּגְלַל הַמַּעֲשִׂים הַאֲמִינוּ לִי	11 πιστεύετέ μοι ὅτι ἐγὼ ἐν τῷ πατρὶ καὶ ὁ πατὴρ ἐν ἐμοί· εἰ δὲ μή, διὰ τὰ ἔργα αὐτὰ πιστεύετε.
12 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמַּאֲמִין בִּי יַעֲשֶׂה גַם־הוּא אֶת־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה וּגְדֹלוֹת מֵאֵלֶּה יַעֲשֶׂה כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל־אָבִי	12 Ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ὁ πιστεύων εἰς ἐμὲ τὰ ἔργα ἃ ἐγὼ ποιῶ κἀκεῖνος ποιήσει καὶ μείζονα τούτων ποιήσει, ὅτι ἐγὼ πρὸς τὸν πατέρα πορεύομαι·
13 וְכָל־אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ בִשְׁמִי אֶעֱשֶׂנּוּ לְמַעַן יְכֻבַּד הָאָב בִּבְנוֹ	13 καὶ ὅ τι ἂν αἰτήσητε ἐν τῷ ὀνόματί μου τοῦτο ποιήσω, ἵνα δοξασθῇ ὁ πατὴρ ἐν τῷ υἱῷ.
14 כִּי־תִשְׁאֲלוּ דָבָר בִּשְׁמִי אֲנִי אֶעֱשֶׂנּוּ	14 ἐάν τι αἰτήσητέ με ἐν τῷ ὀνόματί μου ἐγὼ ποιήσω.
15 אִם־אֲהַבְתֶּם אֹתִי אֶת־מִצְוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ	15 Ἐὰν ἀγαπᾶτέ με, τὰς ἐντολὰς τὰς ἐμὰς τηρήσετε·
16 וַאֲנִי אֶשְׁאֲלָה מֵאָבִי וְהוּא יִתֵּן לָכֶם פְּרַקְלִיט אַחֵר אֲשֶׁר־יִשְׁכֹּן אִתְּכֶם לָנֶצַח	16 κἀγὼ ἐρωτήσω τὸν πατέρα καὶ ἄλλον παράκλητον δώσει ὑμῖν, ἵνα μεθ’ ὑμῶν εἰς τὸν αἰῶνα ᾖ,
17 אֶת־רוּחַ הָאֱמֶת אֲשֶׁר לֹא־יָכֹל הָעוֹלָם לְהַשִּׂיגוֹ בַּאֲשֶׁר לֹא יִרְאֵהוּ וְלֹא יֵדָעֵהוּ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֹתוֹ כִּי־אִתְּכֶם שֹׁכֵן הוּא אַף־יִהְיֶה בְּתוֹכֲכֶם	17 τὸ πνεῦμα τῆς ἀληθείας, ὃ ὁ κόσμος οὐ δύναται λαβεῖν, ὅτι οὐ θεωρεῖ αὐτὸ οὐδὲ γινώσκει· ὑμεῖς γινώσκετε αὐτό, ὅτι παρ’ ὑμῖν μένει καὶ ἐν ὑμῖν ἔσται.
18 לֹא אֶעֱזָבְכֶם יְתוֹמִים אָבוֹאָה אֲלֵיכֶם	18 Οὐκ ἀφήσω ὑμᾶς ὀρφανούς, ἔρχομαι πρὸς ὑμᾶς.
19 עוֹד מְעַט וְהָעוֹלָם לֹא יוֹסִיף לִרְאוֹת אֹתִי וְאַתֶּם תִּרְאוּנִי כִּי חַי אֲנִי וְגַם־אַתֶּם חָיֹה תִחְיוּ	19 ἔτι μικρὸν καὶ ὁ κόσμος με οὐκέτι θεωρεῖ, ὑμεῖς δὲ θεωρεῖτέ με, ὅτι ἐγὼ ζῶ καὶ ὑμεῖς ζήσετε.
20 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יָדוֹעַ תֵּדְעוּ כִּי־אֲנִי בְאָבִי וְאַתֶּם בִּי וַאֲנִי בָכֶם	20 ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ γνώσεσθε ὑμεῖς ὅτι ἐγὼ ἐν τῷ πατρί μου καὶ ὑμεῖς ἐν ἐμοὶ κἀγὼ ἐν ὑμῖν.
21 מִי אֲשֶׁר מִצְוֹתַי אִתּוֹ וַיִּנְצְרֵן זֶה הוּא אֲשֶׁר יֶאֱהָבַנִי וְאֹהֲבִי אָהוּב הוּא לְאָבִי וַאֲנִי אֹהֲבֵהוּ וְאֵלָיו אֶתְוַדָּע	21 ὁ ἔχων τὰς ἐντολάς μου καὶ τηρῶν αὐτὰς ἐκεῖνός ἐστιν ὁ ἀγαπῶν με· ὁ δὲ ἀγαπῶν με ἀγαπηθήσεται ὑπὸ τοῦ πατρός μου, κἀγὼ ἀγαπήσω αὐτὸν καὶ ἐμφανίσω αὐτῷ ἐμαυτόν.
22 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֹא יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת אֲדֹנִי מַה־הוּא זֶה כִּי תַחְפֹּץ לְהִתְוַדַּע אֵלֵינוּ וְלֹא לָעוֹלָם	22 Λέγει αὐτῷ Ἰούδας, οὐχ ὁ Ἰσκαριώτης· κύριε, [καὶ] τί γέγονεν ὅτι ἡμῖν μέλλεις ἐμφανίζειν σεαυτὸν καὶ οὐχὶ τῷ κόσμῳ;
23 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִישׁ כִּי יֶאֱהָבַנִי יִשְׁמֹר אֶת־דְּבָרִי וְאָבִי יֶאֱהַב אֹתוֹ וְנָבוֹאָה אֵלָיו וְנָשִׂים אֶצְלוֹ מְעוֹנָתֵנוּ	23 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς καὶ εἶπεν αὐτῷ· ἐάν τις ἀγαπᾷ με τὸν λόγον μου τηρήσει, καὶ ὁ πατήρ μου ἀγαπήσει αὐτὸν καὶ πρὸς αὐτὸν ἐλευσόμεθα καὶ μονὴν παρ’ αὐτῷ ποιησόμεθα.
24 וַאֲשֶׁר לֹא יֶאֱהָבַנִי הוּא לֹא יִשְׁמֹר אֶת־דְּבָרִי וְהַדָּבָר אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם לֹא־שֶׁלִּי הוּא כִּי אִם־שֶׁל־אָבִי אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי	24 ὁ μὴ ἀγαπῶν με τοὺς λόγους μου οὐ τηρεῖ· καὶ ὁ λόγος ὃν ἀκούετε οὐκ ἔστιν ἐμὸς ἀλλὰ τοῦ πέμψαντός με πατρός.
25 אֶת־אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹד הֱיוֹתִי עִמָּכֶם	25 Ταῦτα λελάληκα ὑμῖν παρ’ ὑμῖν μένων·
26 וְהַפְּרַקְלִיט רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר־יִשְׁלָחֶנּוּ אָבִי בִּשְׁמִי הוּא יְלַמֶּדְכֶם אֶת־כֹּל וְיַזְכִּירְכֶם אֶת־כֹּל אֲשֶׁר־הִגַּדְתִּי לָכֶם	26 ὁ δὲ παράκλητος, τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον, ὃ πέμψει ὁ πατὴρ ἐν τῷ ὀνόματί μου, ἐκεῖνος ὑμᾶς διδάξει πάντα καὶ ὑπομνήσει ὑμᾶς πάντα ἃ εἶπον ὑμῖν [ἐγώ].
27 שָׁלוֹם אַנִּיחַ לָכֶם אֶת־שְׁלוֹמִי אֶתֵּן לָכֶם לֹא כַּאֲשֶׁר יִתֵּן הָעוֹלָם אָנֹכִי נֹתֵן לָכֶם אַל־יִבָּהֵל לְבַבְכֶם וְאַל־יֵחָת	27 Εἰρήνην ἀφίημι ὑμῖν, εἰρήνην τὴν ἐμὴν δίδωμι ὑμῖν· οὐ καθὼς ὁ κόσμος δίδωσιν ἐγὼ δίδωμι ὑμῖν. μὴ ταρασσέσθω ὑμῶν ἡ καρδία μηδὲ δειλιάτω.
28 הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם כִּי אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם אֵלֶךְ־לִי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אִם־אָהֹב תֶּאֱהָבוּנִי כִּי־עַתָּה תִשְׂמְחוּ בְּאָמְרִי לָכֶם כִּי־הֹלֵךְ אֲנִי אֶל־הָאָב כִּי אָבִי גָּדוֹל מִמֶּנִּי	28 ἠκούσατε ὅτι ἐγὼ εἶπον ὑμῖν· ὑπάγω καὶ ἔρχομαι πρὸς ὑμᾶς. εἰ ἠγαπᾶτέ με ἐχάρητε ἂν ὅτι πορεύομαι πρὸς τὸν πατέρα, ὅτι ὁ πατὴρ μείζων μού ἐστιν.
29 וְעַתָּה הִנֵּה הִגַּדְתִּי זֹאת לָכֶם בְּטֶרֶם הֱיוֹתָהּ לְמַעַן בְּבוֹאָהּ תַּאֲמִינוּ	29 καὶ νῦν εἴρηκα ὑμῖν πρὶν γενέσθαι, ἵνα ὅταν γένηται πιστεύσητε.
30 לֹא־אַרְבֶּה עוֹד אֲמָרִים עִמָּכֶם כִּי יָבוֹא שַׂר הָעוֹלָם הַזֶּה וּבִי אֵין־לוֹ מְאוּמָה	30 Οὐκέτι πολλὰ λαλήσω μεθ’ ὑμῶν, ἔρχεται γὰρ ὁ τοῦ κόσμου ἄρχων· καὶ ἐν ἐμοὶ οὐκ ἔχει οὐδέν,
31 אַךְ לְמַעַן יֵדַע הָעוֹלָם כִּי אֶת־אָבִי אֲנִי אֹהֵב וְכַאֲשֶׁר צִוַּנִי אָבִי כֵּן אֲנִי עֹשֶׂה קוּמוּ וְנֵלְכָה מִזֶּה	31 ἀλλ’ ἵνα γνῷ ὁ κόσμος ὅτι ἀγαπῶ τὸν πατέρα, καὶ καθὼς ἐνετείλατό μοι ὁ πατήρ, οὕτως ποιῶ. ἐγείρεσθε, ἄγωμεν ἐντεῦθεν.