Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 22

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וַיִּקְרַב חַג הַמַּצּוֹת הַנִּקְרָא פָּסַח	1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח
2 וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים מְבַקְשִׁים אֵיךְ יַהַרְגֻהוּ כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי הָעָם	2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם
3 וְהַשָּׂטָן נִכְנַס בִּיהוּדָה הַמְכֻנֶּה אִישׁ־קְרִיּוֹת וְהוּא בְּמִסְפַּר שְׁנֵים הֶעָשָׂר	3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר
4 וַיֵּלֶךְ וַיְדַבֵּר עִם־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְשָׂרֵי הֶחָיִל אֵיךְ יִמְסְרֶנּוּ אֶל־יָדָם	4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם
5 וַיִּשְׂמָחוּ וַיֵּאֹתוּ לָתֶת־לוֹ כָסֶף	5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף
6 וַיַּבְטַח אֹתָם וַיְבַקֵּשׁ תּוֹאֲנָה לְמָסְרוֹ אֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לְעֵינֵי הֶהָמוֹן	6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון
7 וַיָּבֹא יוֹם הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר זָבוֹחַ יִזָּבַח־בּוֹ הַפָּסַח	7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח
8 וַיִּשְׁלַח אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יוֹחָנָן לֵאמֹר לְכוּ וְהָכִינוּ לָנוּ אֶת־הַפֶּסַח וְנֹאכֵלָה	8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה
9 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּאֵיזֶה מָקוֹם תַּחְפֹּץ כִּי־נָכִין אוֹתוֹ	9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו
10 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִנֵּה אַתֶּם בָּאִים הָעִירָה וּפָגַע אֶתְכֶם אִישׁ נֹשֵׂא צַפַּחַת מָיִם לְכוּ אַחֲרָיו אֶל־הַבַּיִת אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁמָּה	10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה
11 וַאֲמַרְתֶּם אֶל־בַּעַל הַבָּיִת כֹּה אָמַר־לְךָ הָרַב אַיֵּה הַמָּלוֹן אֲשֶׁר אֹכְלָה־שָּׁם אֶת־הַפֶּסַח עִם־תַּלְמִידָי	11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי
12 וְהוּא יַרְאֶה אֶתְכֶם עֲלִיָּה גְדוֹלָה מֻצָּעָה שָׁם תָּכִינוּ	12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו
13 וַיֵּלְכוּ וַיִּמְצְאוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם וַיָּכִינוּ אֶת־הַפָּסַח	13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח
14 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַשָּׁעָה וַיָּסֶב הוּא וּשְׁנֵים־עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים אִתּוֹ	14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו
15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לֶאֱכֹל אִתְכֶם אֶת־הַפֶּסַח הַזֶּה לִפְנֵי עֻנּוֹתִי	15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי
16 כִּי־אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אֵינֶנִּי אֹכֵל אוֹתוֹ עוֹד עַד כִּי־יִמָּלֵא בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים	16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים
17 וַיִּקַּח אֶת־הַכּוֹס וַיְבָרֵךְ וַיֹּאמֶר קְחוּ אֹתָהּ וְחַלְּקוּ בֵּינֵיכֶם	17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם
18 כִּי־אֹמֵר אֲנִי לָכֶם שָׁתֹה לֹא אֶשְׁתֶּה מֵעַתָּה מִתְּנוּבַת הַגָּפֶן עַד כִּי־תָבוֹא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים
19 וַיִּקַּח אֶת־הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לָהֶם לֵאמֹר זֶה גוּפִי הַנִּתָּן בַּעַדְכֶם זֹאת עֲשֹוּ לְזִכְרוֹנִי	19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני
20 וְכֵן גַּם־אֶת־הַכּוֹס אַחַר הַסְּעוּדָה לֵאמֹר זוֹ הַכּוֹס הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי הַנִּשְׁפָּךְ בַּעַדְכֶם	20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם
21 אַךְ הִנֵּה יַד־הַמֹּסֵר אוֹתִי אִתִּי עַל־הַשֻּׁלְחָן	21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן
22 כִּי הֵן בֶּן־הָאָדָם הֹלֵךְ לוֹ כְּפִי אֲשֶׁר נֶחֱרָץ עָלָיו אֲבָל אוֹי לָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ יִמָּסֵר	22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר
23 וְהֵם הֵחֵלּוּ לַחֲקֹר אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ מִי־הוּא זֶה מֵהֶם אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה־זֹּאת	23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת
24 וְגַם־מְרִיבָה הָיְתָה בֵינֵיהֶם מִי יֵחָשֵׁב לִהְיוֹת הַגָּדוֹל בָּהֶם	24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם
25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַלְכֵי הַגּוֹיִם רוֹדִים בָּהֶם וְשַׁלִּיטֵיהֶם יִקָּרְאוּ עֹשֵׂי חָסֶד	25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד
26 וְאַתֶּם לֹא־כֵן כִּי הַגָּדוֹל בָּכֶם יִהְיֶה כַצָּעִיר וְהַמּשֵׁל יִהְיֶה כַמְּשָׁרֵת	26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת
27 כִּי מִי הוּא הַגָּדוֹל אִם־הַמֵּסֵב אוֹ הַמְשָׁרֵת הֲלֹא הַמֵּסֵב וַאֲנִי הִנְנִי בְתוֹכְכֶם כְּמוֹ הַמְשָׁרֵת	27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת
28 וְאַתֶּם הֵם הָעֹמְדִים עִמָּדִי עַד־עַתָּה בְּנִסְיוֹנֹתָי	28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי
29 לָכֵן אֲנִי מַנְחִיל אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר הִנְחִילַנִי אָבִי אֵת הַמַּלְכוּת	29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות
30 לְמַעַן תֹּאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ עַל־שֻׁלְחָנִי בְּמַלְכוּתִי וִישַׁבְתֶּם עַל־כִּסְאוֹת לִשְׁפֹּט אֶת־שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל	30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל
31 וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן שִׁמְעוֹן שִׁמְעוֹן הִנֵּה תָּבַע אֶתְכֶם הַשָּׂטָן לִזְרוֹתְכֶם כַּחִטִּים	31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים
32 וַאֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי בַעַדְךָ אֲשֶׁר לֹא־תִכְלֶה אֱמוּנָתֶךָ וְאַתָּה כַּאֲשֶׁר תָּשׁוּב חַזֵּק אֶת־אַחֶיךָ	32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך
33 וְהוּא אָמַר אֵלָיו אֲדֹנִי הִנְנִי נָכוֹן לָלֶכֶת אִתְּךָ גַּם לְבֵית הָאֲסוּרִים גַּם לַמָּוֶת	33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות
34 וַיֹּאמַר אֲנִי אֹמֵר לְךָ פֶּטְרוֹס לֹא־יִקְרָא תַרְנְגֹל הַיּוֹם עַד כִּי־שָׁלשׁ פְּעָמִים כִּחַשְׁתָּ בִּי לֵאמֹר לֹא יְדַעְתִּיו	34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו
35 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם בְּלִי־כִיס וְתַרְמִיל וּנְעָלִים הַחֲסַרְתֶּם דָּבָר וַיֹּאמְרוּ לֹא חָסַרְנוּ כָּל־דָּבָר	35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר
36 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָכֵן עַתָּה אֲשֶׁר־לוֹ כִיס יִשָּׂאֵהוּ וְכֵן גַּם־אֶת־הַתַּרְמִיל וַאֲשֶׁר אֵין־לוֹ הוּא יִמְכֹּר אֶת־בִּגְדוֹ וְיִקְנֶה חָרֶב	36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב
37 כִּי־אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אֲשֶׁר־צָרִיךְ עוֹד לְהִתְמַלֵּא בִי הַכָּתוּב הַזֶּה וְאֶת־פּשְׁעִים נִמְנָה כִּי כָל־הַכָּתוּב עָלַי בָּא עַד־קִצּוֹ	37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו
38 וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנֵינוּ הִנֵּה־פֹה שְׁתֵּי חֲרָבוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם דָּי	38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די
39 וַיֵּצֵא וַיֵּלֶךְ כְּיוֹם בְּיוֹם עַל־הַר הַזֵּיתִים וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו גַּם־תַּלְמִידָיו	39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו
40 וַיָּבֹא אֶל־הַמָּקוֹם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִתְפַּלְלוּ לְבִלְתִּי־בוֹא לִידֵי נִסָּיוֹן	40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון
41 וְהוּא נִפְרַד מֵהֶם הַרְחֵק כִּקְלֹעַ אָבֶן וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו וַיִּתְפַּלֵּל לֵאמֹר	41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר
42 אָבִי אִם־רְצוֹנְךָ לְהַעֲבִיר מֵעָלַי אֶת־הַכּוֹס הַזֹּאת אַךְ אַל־יְהִי כִרְצוֹנִי כִּי אִם־כִּרְצוֹנֶךָ	42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך
43 וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאָךְ מִן־הַשָּׁמָיִם וַיְחַזְּקֵהוּ	43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו
44 וַיָּבֹאוּ עָלָיו חֶבְלֵי־מָוֶת וַיּוֹסֶף לְהִתְפַּלֵּל בְּחָזְקָה וַתְּהִי זֵעָתוֹ כְּנִטְפֵי דָם יֹרְדִים לָאָרֶץ	44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ
45 וַיָּקָם מֵהִתְפַּלֵּל וַיָּבֹא אֶל־הַתַּלְמִידִים וַיִּמְצָאֵם יְשֵׁנִים מִיָּגוֹן	45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון
46 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָּה תִישְׁנוּ קוּמוּ וְהִתְפַּלְלוּ אֲשֶׁר לֹא תָבֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן	46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו
47 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה הָמוֹן וְאֶחָד מִשְּׁנֵים הֶעָשָׂר הַנִּקְרָא יְהוּדָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וַיִּקְרַב אֶל־יֵשׁוּעַ לִנְשָׁק־לוֹ	47 ]74-64[
48 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו יְהוּדָה הֲבִנְשִׁיקָה אַתָּה מוֹסֵר אֶת־בֶּן־הָאָדָם	48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם
49 וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ רֹאִים אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנֵינוּ הֲנַכֶּה בֶחָרֶב	49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב
50 וַיַּךְ אֶחָד מֵהֶם אֶת־עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיְקַצֵּץ אֶת־אָזְנוֹ הַיְמָנִית	50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית
51 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה הַרְפּוּ וַיִּגַּע בְּאָזְנוֹ וַיִּרְפָּאֵהוּ	51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו
52 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְשָׂרֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהַזְּקֵנִים אֲשֶׁר בָּאוּ עָלָיו לֵאמֹר כְּמוֹ עַל־פָּרִיץ יְצָאתֶם עָלַי בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְּלוֹת	52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות
53 וָאֱהִי אֶצְלְכֶם יוֹם יוֹם בַּהֵיכָל וְלֹא־שְׁלַחְתֶּם בִּי יָד וְאוּלָם זֹאת הִיא שְׁעַתְכֶם וְשָׁלְטַן הַחשֶׁךְ	53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך
54 וַיִּתְפְּשֹוּ אוֹתוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ וַיְבִיאֻהוּ בֵּית הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וּפֶטְרוֹס הֹלֵךְ אַחֲרָיו מֵרָחוֹק	54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק
55 וַיְהִי כִּי־בִעֲרוּ אֵשׁ בְּתוֹךְ הֶחָצֵר וַיֵּשְׁבוּ יַחְדָּו וַיֵּשֶׁב גַּם־פֶּטְרוֹס בְּתוֹכָם	55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם
56 וַתִּרְאֵהוּ הַשִּׁפְחָה יוֹשֵׁב נֶגֶד הָאוּר וַתַּבֶּט־בּוֹ וַתֹּאמֶר גַּם־זֶה הָיָה עִמּוֹ	56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו
57 וַיְכַחֶשׁ־בּוֹ וַיֹּאמַר אִשָּׁה לֹא יְדַעְתִּיו	57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו
58 וְאַחֲרֵי־מְעַט רָאָהוּ אָדָם אַחֵר וַיֹּאמֶר גַּם־אַתָּה מֵהֶם וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס לֹא אָדָם כִּי אֵינֶנִּי	58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני
59 וְאַחֲרֵי עֲבֹר כְּשָׁעָה אַחַת טָעַן עָלָיו אִישׁ אַחֵר לֵאמֹר אָמְנָם גַּם־זֶה הָיָה עִמּוֹ כִּי אַף־הוּא גְּלִילִי	59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי
60 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס בֶּן־אָדָם לֹא יָדַעְתִּי מָה אַתָּה אֹמֵר וְהוּא עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהַתַּרְנְגֹל קָרָא	60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא
61 וַיִּפֶן הָאָדוֹן וַיַּבֵּט אֶל־פֶּטְרוֹס וַיִּזְכֹּר פֶּטְרוֹס אֶת־דְּבַר הָאָדוֹן אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו כִּי־בְטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגֹל תְּכַחֶשׁ־בִּי שָׁלשׁ פְּעָמִים	61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים
62 וַיֵּצֵא פֶּטְרוֹס הַחוּצָה וַיְמָרֵר בַּבֶּכִי	62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי
63 וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אָחֲזוּ אֶת־יֵשׁוּעַ הִתְעַלְּלוּ בוֹ וַיַּכֻּהוּ	63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו
64 וַיֶּחֱפוּ אֶת־רֹאשׁוֹ וַיַּכֻּהוּ עַל־פָּנָיו וַיִּשְׁאָלֻהוּ לֵאמֹר הִנָּבֵא מִי הוּא הַהֹלֵם אוֹתָךְ	64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך
65 וְעוֹד גִּדּוּפִים אֲחֵרִים הִרְבּוּ עָלָיו	65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו
66 וּבִהְיֹת הַבֹּקֶר נִקְהֲלוּ זִקְנֵי הָעָם וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים וַיַּעֲלֻהוּ לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין שֶׁלָּהֶם וַיֹּאמְרוּ הַאַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ אֱמָר־לָנוּ	66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו
67 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כִּי אַגִּיד לָכֶם לֹא תַאֲמִינוּ	67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו
68 וְגַם אִם־אֶשְׁאַל לֹא־תָשִׁיבוּ דָבָר וְלֹא תְשַׁלְּחוּנִי	68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני
69 אֲבָל מֵעַתָּה יִהְיֶה בֶן־הָאָדָם ישֵׁב לִימִין גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים	69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים
70 וַיֹּאמְרוּ כֻלָּם הֲכִי־אַתָּה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם אֲמַרְתֶּם כִּי־אֲנִי הוּא	70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא
71 וַיֹּאמְרוּ מַה־לָּנוּ עוֹד לְבַקֵּשׁ עֵדוּת הֲלֹא בְאָזְנֵינוּ שְׁמַעְנוּהָ מִפִּיו	71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו