Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיְהִי כְּכַלּוֹת יֵשׁוּעַ לְצַוֹּת אֶת־שְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם לְלַמֵּד וּלְבַשֵּר בְּעָרֵיהֶם	1 Et factum est, cum consum masset Iesus praecipiens Duodecim discipulissuis, transiit inde, ut doceret et praedicaret in civitatibus eorum.
2 וְיוֹחָנָן שָׁמַע בְּבֵית הַסֹּהַר אֶת־מַעֲשֵׂי הַמָּשִׁיחַ וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו	2 Ioannes autem, cum audisset in vinculis opera Christi, mittens per discipulossuos
3 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה הוּא הַבָּא אִם־נְחַכֶּה לְאַחֵר	3 ait illi: “ Tu es qui venturus es, an alium exspectamus? ”.
4 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ הַגִּידוּ לְיוֹחָנָן אֶת־אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם וּרְאִיתֶם	4 Etrespondens Iesus ait illis: “ Euntes renuntiate Ioanni, quae auditis etvidetis:
5 עִוְרִים רֹאִים וּפִסְּחִים מִתְהַלְּכִים מְצֹרָעִים מְטֹהָרִים וְחֵרְשִׁים שֹׁמְעִים וּמֵתִים קָמִים וַעֲנִיִּים מִתְבַּשְּׂרֵי יְשׁוּעָה הֵם	5 caeci vident et claudi ambulant, leprosi mundantur et surdi audiuntet mortui resurgunt et pauperes evangelizantur;
6 וְאַשְׁרֵי אֲשֶׁר לֹא־יִכָּשֵׁל בִּי	6 et beatus est, qui non fueritscandalizatus in me ”.
7 הֵמָּה הָלְכוּ לָהֶם וְיֵשׁוּעַ הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל־הֲמוֹן הָעָם עַל־אֹדוֹת יוֹחָנָן וַיֹּאמַר מַה־זֶּה יְצָאתֶם הַמִּדְבָּרָה לִרְאוֹת הֲקָנֶה אֲשֶׁר יִנּוֹעַ בָּרוּחַ	7 Illis autem abeuntibus, coepit Iesus dicere ad turbasde Ioanne: “ Quid existis in desertum videre? Arundinem vento agitatam?
8 וְאִם־לֹא מַה־זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֹת הַאִישׁ לָבוּשׁ בִּגְדֵי עֲדָנִים הִנֵּה הַלֹּבְשִׁים עֲדָנִים בְּבָתֵּי הַמְּלָכִים הֵמָּה	8 Sedquid existis videre? Hominem mollibus vestitum? Ecce, qui mollibus vestiuntur,in domibus regum sunt.
9 וְאִם־לֹא מַה־זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֹת אִם־אִישׁ נָבִיא הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי גַם־גָּדוֹל הוּא מִנָּבִיא	9 Sed quid existis videre? Prophetam? Etiam, dico vobis,et plus quam prophetam.
10 כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה־דַרְכְּךָ לְפָנֶיךָ	10 Hic est, de quo scriptum est: "Ecce ego mitto angelum meum ante faciem tuam, qui praeparabit viam tuam ante te".
11 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לֹא קָם בִּילוּדֵי אִשָּׁה אִישׁ גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל אַךְ הַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם גָּדוֹל הוּא מִמֶּנּוּ	11 Amen dico vobis: Non surrexit inter natos mulierum maior Ioanne Baptista; quiautem minor est in regno caelorum, maior est illo.
12 וּמִימֵי יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל עַד־הֵנָּה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם נִתְפְּשָׂה בְּחָזְקָה וְהַחֲזָקִים יַחֲזִיקוּ בָהּ	12 A diebus autem IoannisBaptistae usque nunc regnum caelorum vim patitur, et violenti rapiunt illud.
13 כִּי כָל־הַנְּבִיאִים וְהַתּוֹרָה עֲדֵי יוֹחָנָן נִבָּאוּ	13 Omnes enim Prophetae et Lex usque ad Ioannem prophetaverunt;
14 וְאִם־תִּרְצוּ לְקַבֵּל הִנֵּה הוּא אֵלִיָּה הֶעָתִיד לָבוֹא	14 et si vultisrecipere, ipse est Elias, qui venturus est.
15 מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע	15 Qui habet aures, audiat.
16 וְאֶל־מִי אֲדַמֶּה אֶת־הַדּוֹר הַזֶּה דּוֹמֶה הוּא לַיְלָדִים הַיּשְׁבִים בַּשְּׁוָקִים וְקֹרְאִים לְחַבְרֵיהֶם לֵאמֹר	16 Cui autem similem aestimabo generationem istam? Similis est pueris sedentibusin foro, qui clamantes coaequalibus
17 חִלַּלְנוּ לָכֶם בַּחֲלִילִים וְלֹא רִקַּדְתֶּם קוֹנַנּוּ לָכֶם קִינָה וְלֹא סְפַדְתֶּם	17 dicunt: “Cecinimus vobis, et non saltastis; lamentavimus, et non planxistis”.
18 כִּי־בָא־יוֹחָנָן לֹא אֹכֵל וְלֹא שֹׁתֶה וַיֹּאמְרוּ שֵׁד בּוֹ	18 Venit enim Ioannes neque manducans neque bibens, et dicunt: “Daemoniumhabet!”;
19 וַיָּבֹא בֶן־הָאָדָם וְהוּא אֹכֵל וְשֹׁתֶה וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה אִישׁ זוֹלֵל וְסֹבֵא וְאֹהֵב מוֹכְסִים וְחַטָּאִים וְנִצְדְּקָה הַחָכְמָה מֵאֵת בָּנֶיהָ	19 venit Filius hominis manducans et bibens, et dicunt: “Ecce homovorax et potator vini, publicanorum amicus et peccatorum!”. Et iustificata estsapientia ab operibus suis ”.
20 אָז הֵחֵל לִגְעֹר בֶּעָרִים אֲשֶׁר־רֹב גְּבוּרוֹתָיו נַעֲשׂוּ בְתוֹכָן וְלֹא שָׁבוּ	20 Tunc coepit exprobrare civitatibus, in quibus factae sunt plurimae virtuteseius, quia non egissent paenitentiam:
21 אוֹי לָךְ כּוֹרָזִין אוֹי לָךְ בֵּית־צַיְדָה כִּי הַגְּבוּרוֹת אֲשֶׁר נַעֲשֹוּ בְקִרְבְּכֶן לוּ בְּצוֹר וּבְצִידוֹן נַעֲשֹוּ הֲלֹא־כְבָר שָׁבוּ בְּשַׂק וָאֵפֶר	21 “ Vae tibi, Chorazin! Vae tibi,Bethsaida! Quia si in Tyro et Sidone factae essent virtutes, quae factae sunt invobis, olim in cilicio et cinere paenitentiam egissent.
22 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי בְּיוֹם הַדִּין יֵקַל לְצוֹר וְצִידוֹן יוֹתֵר מִכֶּם	22 Verumtamen dicovobis: Tyro et Sidoni remissius erit in die iudicii quam vobis.
23 וְאַתְּ כְּפַר־נַחוּם הַמְרוֹמָמָה עַד־הַשָּׁמַיִם עַד־שְׁאוֹל תּוּרָדִי כִּי הַגְּבוּרוֹת אֲשֶׁר נַעֲשֹוּ בְתוֹכֵךְ לוּ בִסְדוֹם נַעֲשֹוּ כִּי עַתָּה עָמְדָה עַל־תִּלָּהּ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה	23 Et tu,Capharnaum, numquid usque in caelum exaltaberis? Usque in infernum descendes!Quia si in Sodomis factae fuissent virtutes, quae factae sunt in te, mansissentusque in hunc diem.
24 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי בְּיוֹם הַדִּין יֵקַל לְאַדְמַת סְדוֹם מִמֵּךְ	24 Verumtamen dico vobis: Terrae Sodomorum remissius erit indie iudicii quam tibi ”.
25 בָּעֵת הַהִיא עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר אוֹדְךָ אָבִי אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת־אֵלֶּה מִן־הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים וְגִלִּיתָם לָעוֹלָלִים	25 In illo tempore respondens Iesus dixit: “ Confiteor tibi, Pater, Dominecaeli et terrae, quia abscondisti haec a sapientibus et prudentibus et revelastiea parvulis.
26 הֵן אָבִי כִּי כֵן הָיָה רָצוֹן לְפָנֶיךָ	26 Ita, Pater, quoniam sic fuit placitum ante te.
27 הַכֹּל נִמְסַר־לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין מַכִּיר אֶת־הַבֵּן בִּלְתִּי הָאָב וְאֵין מַכִּיר אֶת־הָאָב בִּלְתִּי הַבֵּן וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ הַבֵּן לְגַלּוֹתוֹ לוֹ	27 Omnia mihitradita sunt a Patre meo; et nemo novit Filium nisi Pater, neque Patrem quisnovit nisi Filius et cui voluerit Filius revelare.
28 בֹּאוּ אֵלַי כָּל־הָעֲמֵלִים וְהַטְּעוּנִים וַאֲנִי אָנִיחַ לָכֶם	28 Venite ad me, omnes, qui laboratis et onerati estis, et ego reficiam vos.
29 קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם אֶת־עֻלִּי וְלִמְדוּ מִמֶּנִּי כִּי־עָנָו וּשְׁפַל רוּחַ אָנֹכִי וְתִמְצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשֹׁתֵיכֶם	29 Tollite iugum meum super vos et discite a me, quia mitis sum et humilis corde,et invenietis requiem animabus vestris.
30 כִּי עֻלִּי נָעִים הוּא וְקַל מַשָּׂאִי	30 Iugum enim meum suave, et onus meumleve est ”.
31 הָאֱלֹהִים אֲבִי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים הוּא יֹדֵעַ כִּי לֹא אֲשַׁקֵּר
32 בְּדַמֶּשֶׂק שָׁמַר הַנִּצָּב שֶׁל־הַמֶּלֶךְ אֲרֵטַס אֶת־עִיר הַדַּמַּשְׂקִיִּים וַיְבַקֵּשׁ לְתָפְשֵׂנִי
33 וּבְעַד הַחַלּוֹן הוֹרִידוּ אֹתִי בְּסַל מֵעַל הַחוֹמָה וַאִמָּלֵט מִיָּדָיו