Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 וַיְהִי כְּכַלּוֹת יֵשׁוּעַ לְצַוֹּת אֶת־שְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם לְלַמֵּד וּלְבַשֵּר בְּעָרֵיהֶם	1 Jésus donna donc ses instructions à ses douze disciples; lorsqu’il eut terminé, il partit pour enseigner et prêcher dans les villes de la région.
2 וְיוֹחָנָן שָׁמַע בְּבֵית הַסֹּהַר אֶת־מַעֲשֵׂי הַמָּשִׁיחַ וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו	2 Or voici que Jean-Baptiste, dans sa prison, entendait parler de ce que faisait le Christ, et il lui fit porter par ses disciples le message suivant:
3 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה הוּא הַבָּא אִם־נְחַכֶּה לְאַחֵר	3 "Es-tu celui qui doit venir ou devons-nous en attendre un autre?”
4 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ הַגִּידוּ לְיוֹחָנָן אֶת־אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם וּרְאִיתֶם	4 Jésus leur donna cette réponse: "Allez voir Jean et racontez-lui ce que vous entendez et voyez:
5 עִוְרִים רֹאִים וּפִסְּחִים מִתְהַלְּכִים מְצֹרָעִים מְטֹהָרִים וְחֵרְשִׁים שֹׁמְעִים וּמֵתִים קָמִים וַעֲנִיִּים מִתְבַּשְּׂרֵי יְשׁוּעָה הֵם	5 les aveugles retrouvent la vue, les éclopés marchent, les lépreux sont purifiés, les sourds entendent, les morts se réveillent et les pauvres entendent une bonne nouvelle.
6 וְאַשְׁרֵי אֲשֶׁר לֹא־יִכָּשֵׁל בִּי	6 Mais heureux particulièrement celui qui me voit, si ce n’est pas pour sa chute.”
7 הֵמָּה הָלְכוּ לָהֶם וְיֵשׁוּעַ הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל־הֲמוֹן הָעָם עַל־אֹדוֹת יוֹחָנָן וַיֹּאמַר מַה־זֶּה יְצָאתֶם הַמִּדְבָּרָה לִרְאוֹת הֲקָנֶה אֲשֶׁר יִנּוֹעַ בָּרוּחַ	7 Lorsque les hommes furent repartis, Jésus commença à parler de Jean à la foule: "Que cherchiez-vous à voir quand vous alliez au désert? Un roseau agité par le vent?
8 וְאִם־לֹא מַה־זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֹת הַאִישׁ לָבוּשׁ בִּגְדֵי עֲדָנִים הִנֵּה הַלֹּבְשִׁים עֲדָנִים בְּבָתֵּי הַמְּלָכִים הֵמָּה	8 Qu’alliez-vous voir? Un homme dans le luxe? Mais les gens qui vivent dans le luxe se trouvent dans les palais des rois.
9 וְאִם־לֹא מַה־זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֹת אִם־אִישׁ נָבִיא הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי גַם־גָּדוֹל הוּא מִנָּבִיא	9 “Alors pourquoi alliez-vous là-bas? Pour voir un prophète? Oui, je vous le dis, et plus qu’un prophète.
10 כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה־דַרְכְּךָ לְפָנֶיךָ	10 Car c’est de lui qu’il est écrit: J’envoie mon messager devant toi pour qu’il te prépare le chemin.
11 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לֹא קָם בִּילוּדֵי אִשָּׁה אִישׁ גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל אַךְ הַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם גָּדוֹל הוּא מִמֶּנּוּ	11 “Oui, je vous le dis, on n’a pas vu se lever plus grand que Jean parmi les fils de la femme. Et pourtant le plus petit dans le Royaume des Cieux est plus grand que lui.
12 וּמִימֵי יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל עַד־הֵנָּה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם נִתְפְּשָׂה בְּחָזְקָה וְהַחֲזָקִים יַחֲזִיקוּ בָהּ	12 “Depuis la venue de Jean-Baptiste jusqu’à présent, le Royaume des Cieux se prend par force et ce sont les plus décidés qui l’emportent.
13 כִּי כָל־הַנְּבִיאִים וְהַתּוֹרָה עֲדֵי יוֹחָנָן נִבָּאוּ	13 “Jusqu’à Jean on en restait à la prophétie, tous les prophètes aussi bien que la Loi,
14 וְאִם־תִּרְצוּ לְקַבֵּל הִנֵּה הוּא אֵלִיָּה הֶעָתִיד לָבוֹא	14 et si vous voulez me croire, cet Élie qui devait revenir, c’est lui.
15 מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע	15 Celui qui a des oreilles, qu’il entende!
16 וְאֶל־מִי אֲדַמֶּה אֶת־הַדּוֹר הַזֶּה דּוֹמֶה הוּא לַיְלָדִים הַיּשְׁבִים בַּשְּׁוָקִים וְקֹרְאִים לְחַבְרֵיהֶם לֵאמֹר	16 “Comment vais-je dépeindre la présente génération? Elle fait penser à des gamins assis sur la place; un groupe interpelle les autres:
17 חִלַּלְנוּ לָכֶם בַּחֲלִילִים וְלֹא רִקַּדְתֶּם קוֹנַנּוּ לָכֶם קִינָה וְלֹא סְפַדְתֶּם	17 Nous avons joué de la flûte pour vous et vous n’avez pas dansé; et quand nous avons fait la lamentation, vous n’avez pas pleuré.
18 כִּי־בָא־יוֹחָנָן לֹא אֹכֵל וְלֹא שֹׁתֶה וַיֹּאמְרוּ שֵׁד בּוֹ	18 “Rappelez-vous Jean: il ne mangeait pas, il ne buvait pas, et quand il est venu on a dit: Il a un démon.
19 וַיָּבֹא בֶן־הָאָדָם וְהוּא אֹכֵל וְשֹׁתֶה וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה אִישׁ זוֹלֵל וְסֹבֵא וְאֹהֵב מוֹכְסִים וְחַטָּאִים וְנִצְדְּקָה הַחָכְמָה מֵאֵת בָּנֶיהָ	19 Et puis vient le Fils de l’Homme qui mange et qui boit, et l’on dit: Il aime le vin et la bonne chère, c’est un ami des collecteurs de l’impôt et des pécheurs! Mais on verra que la Sagesse a bien fait les choses.”
20 אָז הֵחֵל לִגְעֹר בֶּעָרִים אֲשֶׁר־רֹב גְּבוּרוֹתָיו נַעֲשׂוּ בְתוֹכָן וְלֹא שָׁבוּ	20 Alors Jésus commença à invectiver les villes où la plupart de ses miracles avaient eu lieu, car elles ne s’étaient pas converties.
21 אוֹי לָךְ כּוֹרָזִין אוֹי לָךְ בֵּית־צַיְדָה כִּי הַגְּבוּרוֹת אֲשֶׁר נַעֲשֹוּ בְקִרְבְּכֶן לוּ בְּצוֹר וּבְצִידוֹן נַעֲשֹוּ הֲלֹא־כְבָר שָׁבוּ בְּשַׂק וָאֵפֶר	21 "Malheur à toi, Korazin! Malheur à toi, Bethsaïde! Si les miracles qui ont eu lieu chez vous avaient eu lieu dans Tyr et dans Sidon, depuis longtemps elles auraient fait pénitence avec le sac et la cendre.
22 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי בְּיוֹם הַדִּין יֵקַל לְצוֹר וְצִידוֹן יוֹתֵר מִכֶּם	22 Aussi je vous dis: Tyr et Sidon s’en tireront à meilleur compte que vous au jour du jugement.
23 וְאַתְּ כְּפַר־נַחוּם הַמְרוֹמָמָה עַד־הַשָּׁמַיִם עַד־שְׁאוֹל תּוּרָדִי כִּי הַגְּבוּרוֹת אֲשֶׁר נַעֲשֹוּ בְתוֹכֵךְ לוּ בִסְדוֹם נַעֲשֹוּ כִּי עַתָּה עָמְדָה עַל־תִּלָּהּ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה	23 “Et toi, Capharnaüm, vas-tu t’élever jusqu’au ciel? Non, tu descendras jusque chez les morts. Car si l’on avait eu chez les gens de Sodome les miracles qui ont eu lieu chez toi, leur ville serait encore là aujourd’hui.
24 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי בְּיוֹם הַדִּין יֵקַל לְאַדְמַת סְדוֹם מִמֵּךְ	24 Aussi je vous dis: Sodome s’en tirera à meilleur compte que toi au jour du jugement.”
25 בָּעֵת הַהִיא עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר אוֹדְךָ אָבִי אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת־אֵלֶּה מִן־הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים וְגִלִּיתָם לָעוֹלָלִים	25 En cette même occasion Jésus éleva la voix et dit: "Je proclamerai tes grandeurs, Père, Seigneur du ciel et de la terre, car tu as caché ces choses aux sages et aux intelligents et tu les as révélées à des tout-petits.
26 הֵן אָבִי כִּי כֵן הָיָה רָצוֹן לְפָנֶיךָ	26 Oui, Père, c’est cela qui t’a paru bon!
27 הַכֹּל נִמְסַר־לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין מַכִּיר אֶת־הַבֵּן בִּלְתִּי הָאָב וְאֵין מַכִּיר אֶת־הָאָב בִּלְתִּי הַבֵּן וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ הַבֵּן לְגַלּוֹתוֹ לוֹ	27 “Tout m’a été remis par mon Père et personne ne connaît vraiment le Fils, si ce n’est le Père; et personne ne connaît vraiment le Père, si ce n’est le Fils et celui à qui le Fils veut le révéler.
28 בֹּאוּ אֵלַי כָּל־הָעֲמֵלִים וְהַטְּעוּנִים וַאֲנִי אָנִיחַ לָכֶם	28 “Venez à moi, vous tous qui peinez, qui êtes surchargés, et je vous donnerai le repos.
29 קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם אֶת־עֻלִּי וְלִמְדוּ מִמֶּנִּי כִּי־עָנָו וּשְׁפַל רוּחַ אָנֹכִי וְתִמְצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשֹׁתֵיכֶם	29 Prenez sur vous mon joug et apprenez de moi que je suis doux et humble de cœur, et vous trouverez le repos pour vos âmes.
30 כִּי עֻלִּי נָעִים הוּא וְקַל מַשָּׂאִי	30 Car mon joug est aisé et ma charge légère.”
31 הָאֱלֹהִים אֲבִי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים הוּא יֹדֵעַ כִּי לֹא אֲשַׁקֵּר
32 בְּדַמֶּשֶׂק שָׁמַר הַנִּצָּב שֶׁל־הַמֶּלֶךְ אֲרֵטַס אֶת־עִיר הַדַּמַּשְׂקִיִּים וַיְבַקֵּשׁ לְתָפְשֵׂנִי
33 וּבְעַד הַחַלּוֹן הוֹרִידוּ אֹתִי בְּסַל מֵעַל הַחוֹמָה וַאִמָּלֵט מִיָּדָיו