Lettera ai Romani - האיגרת אל הרומאים 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA MARTINI
1 וַיָּשָׁב הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיְעִירֵנִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר־יֵעֹור מִשְּׁנָתֹו	1 E tornò l'Angelo, che parlava in me, e mi svegliò come un uomo, che è svegliato dal sonno,
2 וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה [וַיֹּאמֶר כ] (וָאֹמַר ק) רָאִיתִי ׀ וְהִנֵּה מְנֹורַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל־רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקֹות לַנֵּרֹות אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁהּ	2 E dissentii: Che è quel, che tu vedi? Ed io dissi: Io veggo apparirmi un candelabro tutto d'oro, che ha una lampana in cima, e ha sopra di se sette lucerne, e sette canaletti per le lucerne, che erano sul candeliere.
3 וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל־שְׂמֹאלָהּ	3 E sopra di esso due ulivi, uno a destra, l'altro a sinistra della lampana.
4 וָאַעַן וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי לֵאמֹר מָה־אֵלֶּה אֲדֹנִי	4 E dissi all'Angelo, che parlava in me: Signor mio, che è questo?
5 וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲלֹוא יָדַעְתָּ מָה־הֵמָּה אֵלֶּה וָאֹמַר לֹא אֲדֹנִי	5 E l'Angelo, che parlava in me, rispose, e dissemi: Non sai tu quel, che siano queste cose? Ed io dissi: Signor mio, no.
6 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר זֶה דְּבַר־יְהוָה אֶל־זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם־בְּרוּחִי אָמַר יְהוָה צְבָאֹות	6 Ed egli rispose, e disse a me: Questa è la parola del Signore, che dice a Zorobabel: Non per mezzo di un esercito, né colla forza, ma per virtù del mio spirito, dice il Signore degli eserciti.
7 מִי־אַתָּה הַר־הַגָּדֹול לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר וְהֹוצִיא אֶת־הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאֹות חֵן חֵן לָהּ׃ פ	7 Che se' tu, o gran monte, dinanzi a Zorobabel l'una pianura: egli imporrà la pietra primaria, e agguaglierà questa a quella grazia.
8 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	8 E il Signore parlò a me, e disse:
9 יְדֵי זְרֻבָּבֶל יִסְּדוּ הַבַּיִת הַזֶּה וְיָדָיו תְּבַצַּעְנָה וְיָדַעְתָּ כִּי־יְהוָה צְבָאֹות שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם	9 Le mani di Zorobabel han gettati i fondamenti di questa casa, e le mani di lui la ridurranno a perfezione; e voi conoscerete, che il Signore degli eserciti mi ha mandato a voi;
10 כִּי מִי בַז לְיֹום קְטַנֹּות וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת־הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל שִׁבְעָה־אֵלֶּה עֵינֵי יְהוָה הֵמָּה מְשֹׁוטְטִים בְּכָל־הָאָרֶץ	10 Imperocché chi è quegli, che disprezzò i piccoli giorni? Ei si rallegreranno, e vedranno la pietra di piombo in mano di Zorobabel. Questi sono i sette occhi del Signore, che scorrono tutta quanta la terra.
11 וָאַעַן וָאֹמַר אֵלָיו מַה־שְּׁנֵי הַזֵּיתִים הָאֵלֶה עַל־יְמִין הַמְּנֹורָה וְעַל־שְׂמֹאולָהּ	11 Ed io soggiunsi, e dissi a lui: Che son eglino questi due ulivi a destra, e a sinistra del candeliere?
12 וָאַעַן שֵׁנִית וָאֹמַר אֵלָיו מַה־שְׁתֵּי שִׁבֲּלֵי הַזֵּיתִים אֲשֶׁר בְּיַד שְׁנֵי צַנְתְּרֹות הַזָּהָב הַמְרִיקִים מֵעֲלֵיהֶם הַזָּהָב	12 E replicai ancora in secondo luogo,e gli dissi: Che son eglino que' due rami degli ulivi, che sono presso ai due beccucci di oro, dove sono i canaletti di oro?
13 וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר הֲלֹוא יָדַעְתָּ מָה־אֵלֶּה וָאֹמַר לֹא אֲדֹנִי	13 Ed egli disse a me: Non sai tu quel, che siano queste cose? Ed io dissi: Signor mio, no.
14 וַיֹּאמֶר אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי־הַיִּצְהָר הָעֹמְדִים עַל־אֲדֹון כָּל־הָאָרֶץ	14 Ed egli disse: Questi sono i due unti, i quali stan dinanzi al Dominatore di tutta la terra.
15 כִּי הַתּוֹרָה מְבִיאָה קָצֶף כִּי בַאֲשֶׁר אֵין תּוֹרָה גַּם אֵין־שָׁם עֲבֵרָה
16 עַל־כֵּן מִתּוֹךְ אֱמוּנָה לְמַעַן לְפִי־חֶסֶד לְמַעַן תִּהְיֶה הַהַבְטָחָה קַיֶּמֶת לְכָל־זַרְעוֹ לֹא לִבְנֵי הַתּוֹרָה לְבַדָּם כִּי־גַם לִבְנֵי אֱמוּנַת אַבְרָהָם אֲשֶׁר הוּא אָב לְכֻלָּנוּ
17 כַּכָּתוּב כִּי אַב־הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ וְהוּא הֶאֱמִין בְּהַבִּיט אֶל־אֵל הַמְחַיֶּה אֶת־הַמֵּתִים וְהַקּוֹרֵא אֵת אֲשֶׁר לֹא־הָיָה כְּמוֹ הוֹה
18 בַּאֲשֶׁר אֵין־תִּקְוָה קִוָּה וַיַּאֲמֵן לְמַעַן אֲשֶׁר יִהְיֶה לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ
19 וְלֹא רָפְתָה אֱמוּנָתוֹ וְלֹא הִתְבּוֹנֵן אֶל־גּוּפוֹ שֶׁכְּבָר נָפוֹג בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן־מְאַת שָׁנָה וְאֶל־בְּלוֹת רֶחֶם שָׂרָה
20 וְלֹא־חָלַק לִבּוֹ בְּהַבְטָחַת הָאֱלֹהִים כַּחֲסַר הָאֱמוּנָה כִּי אִם־הִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ וַיִּתֵּן כָּבוֹד לֵאלֹהִים
21 וַיֵּדַע בְּלֵבָב שָׁלֵם כִּי אֶת־אֲשֶׁר הִבְטִיחַ גַּם־יָכֹל לַעֲשׂוֹתוֹ
22 עַל־כֵּן גַּם־נֶחְשְׁבָה־לּוֹ לִצְדָקָה
23 וְלֹא־לְבַד לְמַעֲנוֹ כְּתוּבָה זֹאת שֶׁנֶּחְשְׁבָה לוֹ
24 כִּי אִם־גַּם לְמַעֲנֵנוּ אֲשֶׁר עֲתִידָה לְהֵחָשֵׁב לָנוּ הַמַּאֲמִינִים בְּמִי שֶׁהֵעִיר אֶת־יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ מִן־הַמֵּתִים
25 אֲשֶׁר נִמְסַר בַּעֲבוּר פְּשָׁעֵינוּ וְנֵעוֹר לְבַעֲבוּר צַדְּקֵנוּ