Vaikrà (ויקרא) - Levitico 25

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר	1 Locutusque est Dominus ad Moysen in monte Sinai, dicens :
2 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה	2 Loquere filiis Israël, et dices ad eos : Quando ingressi fueritis terram quam ego dabo vobis, sabbatizes sabbatum Domino.
3 שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת־תְּבוּאָתָהּ	3 Sex annis seres agrum tuum, et sex annis putabis vineam tuam, colligesque fructus ejus :
4 וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתֹון יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר	4 septimo autem anno sabbatum erit terræ, requietionis Domini : agrum non seres, et vineam non putabis.
5 אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצֹור וְאֶת־עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתֹון יִהְיֶה לָאָרֶץ	5 Quæ sponte gignet humus, non metes : et uvas primitiarum tuarum non colliges quasi vindemiam : annus enim requietionis terræ est :
6 וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתֹושָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ	6 sed erunt vobis in cibum, tibi et servo tuo, ancillæ et mercenario tuo, et advenæ qui peregrinantur apud te :
7 וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל־תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל׃ ס	7 jumentis tuis et pecoribus, omnia quæ nascuntur præbebunt cibum.
8 וְסָפַרְתָּ לְךָ בַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי בַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה	8 Numerabis quoque tibi septem hebdomadas annorum, id est, septies septem, quæ simul faciunt annos quadraginta novem :
9 וְהַעֲבַרְתָּ שֹׁופַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשֹׂור לַחֹדֶשׁ בְּיֹום הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שֹׁופָר בְּכָל־אַרְצְכֶם	9 et clanges buccina mense septimo, decima die mensis, propitiationis tempore, in universa terra vestra.
10 וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרֹור בָּאָרֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶיהָ יֹובֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֹו וְאִישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתֹּו תָּשֻׁבוּ	10 Sanctificabisque annum quinquagesimum, et vocabis remissionem cunctis habitatoribus terræ tuæ : ipse est enim jubilæus. Revertetur homo ad possessionem suam, et unusquisque rediet ad familiam pristinam :
11 יֹובֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת־סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת־נְזִרֶיהָ	11 quia jubilæus est, et quinquagesimus annus. Non seretis neque metetis sponte in agro nascentia, et primitias vindemiæ non colligetis,
12 כִּי יֹובֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן־הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת־תְּבוּאָתָהּ	12 ob sanctificationem jubilæi : sed statim oblata comedetis.
13 בִּשְׁנַת הַיֹּובֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֹו	13 Anno jubilæi, redient omnes ad possessiones suas.
14 וְכִי־תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אֹו קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל־תֹּונוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו	14 Quando vendes quippiam civi tuo, vel emes ab eo, ne contristes fratrem tuum, sed juxta numerum annorum jubilæi emes ab eo,
15 בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיֹּובֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ בְּמִסְפַּר שְׁנֵי־תְבוּאֹת יִמְכָּר־לָךְ	15 et juxta supputationem frugum vendet tibi.
16 לְפִי ׀ רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה מִקְנָתֹו וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט מִקְנָתֹו כִּי מִסְפַּר תְּבוּאֹת הוּא מֹכֵר לָךְ	16 Quanto plures anni remanserint post jubilæum, tanto crescet et pretium : et quanto minus temporis numeraveris, tanto minoris et emptio constabit : tempus enim frugum vendet tibi.
17 וְלֹא תֹונוּ אִישׁ אֶת־עֲמִיתֹו וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם	17 Nolite affligere contribules vestros, sed timeat unusquisque Deum suum, quia ego Dominus Deus vester.
18 וַעֲשִׂיתֶם אֶת־חֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל־הָאָרֶץ לָבֶטַח	18 Facite præcepta mea, et judicia custodite, et implete ea : ut habitare possitis in terra absque ullo pavore,
19 וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ	19 et gignat vobis humus fructus suos, quibus vescamini usque ad saturitatem, nullius impetum formidantes.
20 וְכִי תֹאמְרוּ מַה־נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת־תְּבוּאָתֵנוּ	20 Quod si dixeritis : Quid comedemus anno septimo, si non severimus, neque collegerimus fruges nostras ?
21 וְצִוִּיתִי אֶת־בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת־הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים	21 dabo benedictionem meam vobis anno sexto, et faciet fructus trium annorum :
22 וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן־הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד ׀ הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת עַד־בֹּוא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן	22 seretisque anno octavo, et comedetis veteres fruges usque ad nonum annum : donec nova nascantur, edetis vetera.
23 וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי־לִי הָאָרֶץ כִּי־גֵרִים וְתֹושָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי	23 Terra quoque non vendetur in perpetuum, quia mea est, et vos advenæ et coloni mei estis :
24 וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ׃ ס	24 unde cuncta regio possessionis vestræ sub redemptionis conditione vendetur.
25 כִּי־יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתֹו וּבָא גֹאֲלֹו הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו	25 Si attenuatus frater tuus vendiderit possessiunculam suam, et voluerit propinquus ejus, potest redimere quod ille vendiderat.
26 וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה־לֹּו גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדֹו וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתֹו	26 Sin autem non habuerit proximum, et ipse pretium ad redimendum potuerit invenire,
27 וְחִשַּׁב אֶת־שְׁנֵי מִמְכָּרֹו וְהֵשִׁיב אֶת־הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר־לֹו וְשָׁב לַאֲחֻזָּתֹו	27 computabuntur fructus ex eo tempore quo vendidit : et quod reliquum est, reddet emptori, sicque recipiet possessionem suam.
28 וְאִם לֹא־מָצְאָה יָדֹו דֵּי הָשִׁיב לֹו וְהָיָה מִמְכָּרֹו בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתֹו עַד שְׁנַת הַיֹּובֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתֹו	28 Quod si non invenerit manus ejus ut reddat pretium, habebit emptor quod emerat, usque ad annum jubilæum. In ipso enim omnis venditio redibit ad dominum et ad possessorem pristinum.
29 וְאִישׁ כִּי־יִמְכֹּר בֵּית־מֹושַׁב עִיר חֹומָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתֹו עַד־תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרֹו יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתֹו	29 Qui vendiderit domum intra urbis muros, habebit licentiam redimendi, donec unus impleatur annus.
30 וְאִם לֹא־יִגָּאֵל עַד־מְלֹאת לֹו שָׁנָה תְמִימָה וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר־בָּעִיר אֲשֶׁר־ [לֹא כ] (לֹו ק) חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתֹו לְדֹרֹתָיו לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל	30 Si non redemerit, et anni circulus fuerit evolutus, emptor possidebit eam, et posteri ejus in perpetuum, et redimi non poterit, etiam in jubilæo.
31 וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם חֹמָה סָבִיב עַל־שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב גְּאֻלָּה תִּהְיֶה־לֹּו וּבַיֹּבֵל יֵצֵא	31 Sin autem in villa domus, quæ muros non habet, agrorum jure vendetur : si ante redempta non fuerit, in jubilæo revertetur ad dominum.
32 וְעָרֵי הַלְוִיִּם בָּתֵּי עָרֵי אֲחֻזָּתָם גְּאֻלַּת עֹולָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם	32 Ædes Levitarum quæ in urbibus sunt, semper possunt redimi :
33 וַאֲשֶׁר יִגְאַל מִן־הַלְוִיִּם וְיָצָא מִמְכַּר־בַּיִת וְעִיר אֲחֻזָּתֹו בַּיֹּבֵל כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם הִוא אֲחֻזָּתָם בְּתֹוךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל	33 si redemptæ non fuerint, in jubilæo revertentur ad dominos, quia domus urbium Levitarum pro possessionibus sunt inter filios Israël.
34 וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם לֹא יִמָּכֵר כִּי־אֲחֻזַּת עֹולָם הוּא לָהֶם׃ ס	34 Suburbana autem eorum non veneant, quia possessio sempiterna est.
35 וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדֹו עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בֹּו גֵּר וְתֹושָׁב וָחַי עִמָּךְ	35 Si attenuatus fuerit frater tuus, et infirmus manu, et susceperis eum quasi advenam et peregrinum, et vixerit tecum,
36 אַל־תִּקַּח מֵאִתֹּו נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ	36 ne accipias usuras ab eo, nec amplius quam dedisti : time Deum tuum, ut vivere possit frater tuus apud te.
37 אֶת־כַּסְפְּךָ לֹא־תִתֵּן לֹו בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא־תִתֵּן אָכְלֶךָ	37 Pecuniam tuam non dabis ei ad usuram, et frugum superabundantiam non exiges.
38 אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הֹוצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת־אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיֹות לָכֶם לֵאלֹהִים׃ ס	38 Ego Dominus Deus vester, qui eduxi vos de terra Ægypti, ut darem vobis terram Chanaan, et essem vester Deus.
39 וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר־לָךְ לֹא־תַעֲבֹד בֹּו עֲבֹדַת עָבֶד	39 Si paupertate compulsus vendiderit se tibi frater tuus, non eum opprimes servitute famulorum,
40 כְּשָׂכִיר כְּתֹושָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד־שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ	40 sed quasi mercenarius et colonus erit : usque ad annum jubilæum operabitur apud te,
41 וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמֹּו וְשָׁב אֶל־מִשְׁפַּחְתֹּו וְאֶל־אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב	41 et postea egredietur cum liberis suis, et revertetur ad cognationem, ad possessionem patrum suorum.
42 כִּי־עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הֹוצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד	42 Mei enim servi sunt, et ego eduxi eos de terra Ægypti : non veneant conditione servorum :
43 לֹא־תִרְדֶּה בֹו בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ	43 ne affligas eum per potentiam, sed metuito Deum tuum.
44 וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ־לָךְ מֵאֵת הַגֹּויִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה	44 Servus et ancilla sint vobis de nationibus quæ in circuitu vestro sunt :
45 וְגַם מִבְּנֵי הַתֹּושָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם אֲשֶׁר הֹולִידוּ בְּאַרְצְכֶם וְהָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּה	45 et de advenis qui peregrinantur apud vos, vel qui ex his nati fuerint in terra vestra, hos habebitis famulos :
46 וְהִתְנַחֲלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא־תִרְדֶּה בֹו בְּפָרֶךְ׃ ס	46 et hæreditario jure transmittetis ad posteros, ac possidebitis in æternum : fratres autem vestros filios Israël ne opprimatis per potentiam.
47 וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתֹושָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמֹּו וְנִמְכַּר לְגֵר תֹּושָׁב עִמָּךְ אֹו לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר	47 Si invaluerit apud vos manus advenæ atque peregrini, et attenuatus frater tuus vendiderit se ei, aut cuiquam de stirpe ejus :
48 אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה־לֹּו אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ	48 post venditionem potest redimi. Qui voluerit ex fratribus suis, redimet eum,
49 אֹו־דֹדֹו אֹו בֶן־דֹּדֹו יִגְאָלֶנּוּ אֹו־מִשְּׁאֵר בְּשָׂרֹו מִמִּשְׁפַּחְתֹּו יִגְאָלֶנּוּ אֹו־הִשִּׂיגָה יָדֹו וְנִגְאָל	49 et patruus, et patruelis, et consanguineus, et affinis. Sin autem et ipse potuerit, redimet se,
50 וְחִשַּׁב עִם־קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרֹו לֹו עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרֹו בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמֹּו	50 supputatis dumtaxat annis a tempore venditionis suæ usque ad annum jubilæum : et pecunia, qua venditus fuerat, juxta annorum numerum, et rationem mercenarii supputata.
51 אִם־עֹוד רַבֹּות בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתֹו מִכֶּסֶף מִקְנָתֹו	51 Si plures fuerint anni qui remanent usque ad jubilæum, secundum hos reddet et pretium :
52 וְאִם־מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד־שְׁנַת הַיֹּבֵל וְחִשַּׁב־לֹו כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת־גְּאֻלָּתֹו	52 si pauci, ponet rationem cum eo juxta annorum numerum, et reddet emptori quod reliquum est annorum,
53 כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמֹּו לֹא־יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ	53 quibus ante servivit mercedibus imputatis : non affliget eum violenter in conspectu tuo.
54 וְאִם־לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמֹּו	54 Quod si per hæc redimi non potuerit, anno jubilæo egredietur cum liberis suis.
55 כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הֹוצֵאתִי אֹותָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם	55 Mei enim sunt servi filii Israël, quos eduxi de terra Ægypti.