Vaikrà (ויקרא) - Levitico 25

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר	1 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר
2 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה	2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה
3 שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת־תְּבוּאָתָהּ	3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה
4 וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתֹון יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר	4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר
5 אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצֹור וְאֶת־עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתֹון יִהְיֶה לָאָרֶץ	5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ
6 וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתֹושָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ	6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך
7 וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל־תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל׃ ס	7 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל
8 וְסָפַרְתָּ לְךָ בַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי בַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה	8 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה
9 וְהַעֲבַרְתָּ שֹׁופַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשֹׂור לַחֹדֶשׁ בְּיֹום הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שֹׁופָר בְּכָל־אַרְצְכֶם	9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם
10 וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרֹור בָּאָרֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶיהָ יֹובֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֹו וְאִישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתֹּו תָּשֻׁבוּ	10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו
11 יֹובֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת־סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת־נְזִרֶיהָ	11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה
12 כִּי יֹובֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן־הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת־תְּבוּאָתָהּ	12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה
13 בִּשְׁנַת הַיֹּובֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֹו	13 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו
14 וְכִי־תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אֹו קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל־תֹּונוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו	14 וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו
15 בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיֹּובֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ בְּמִסְפַּר שְׁנֵי־תְבוּאֹת יִמְכָּר־לָךְ	15 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך
16 לְפִי ׀ רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה מִקְנָתֹו וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט מִקְנָתֹו כִּי מִסְפַּר תְּבוּאֹת הוּא מֹכֵר לָךְ	16 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך
17 וְלֹא תֹונוּ אִישׁ אֶת־עֲמִיתֹו וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם	17 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם
18 וַעֲשִׂיתֶם אֶת־חֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל־הָאָרֶץ לָבֶטַח	18 ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח
19 וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ	19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה
20 וְכִי תֹאמְרוּ מַה־נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת־תְּבוּאָתֵנוּ	20 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו
21 וְצִוִּיתִי אֶת־בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת־הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים	21 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים
22 וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן־הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד ׀ הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת עַד־בֹּוא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן	22 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן
23 וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי־לִי הָאָרֶץ כִּי־גֵרִים וְתֹושָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי	23 והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי
24 וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ׃ ס	24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ
25 כִּי־יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתֹו וּבָא גֹאֲלֹו הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו	25 כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו
26 וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה־לֹּו גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדֹו וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתֹו	26 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו
27 וְחִשַּׁב אֶת־שְׁנֵי מִמְכָּרֹו וְהֵשִׁיב אֶת־הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר־לֹו וְשָׁב לַאֲחֻזָּתֹו	27 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו
28 וְאִם לֹא־מָצְאָה יָדֹו דֵּי הָשִׁיב לֹו וְהָיָה מִמְכָּרֹו בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתֹו עַד שְׁנַת הַיֹּובֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתֹו	28 ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו
29 וְאִישׁ כִּי־יִמְכֹּר בֵּית־מֹושַׁב עִיר חֹומָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתֹו עַד־תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרֹו יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתֹו	29 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו
30 וְאִם לֹא־יִגָּאֵל עַד־מְלֹאת לֹו שָׁנָה תְמִימָה וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר־בָּעִיר אֲשֶׁר־ [לֹא כ] (לֹו ק) חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתֹו לְדֹרֹתָיו לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל	30 ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל
31 וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם חֹמָה סָבִיב עַל־שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב גְּאֻלָּה תִּהְיֶה־לֹּו וּבַיֹּבֵל יֵצֵא	31 ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא
32 וְעָרֵי הַלְוִיִּם בָּתֵּי עָרֵי אֲחֻזָּתָם גְּאֻלַּת עֹולָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם	32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים
33 וַאֲשֶׁר יִגְאַל מִן־הַלְוִיִּם וְיָצָא מִמְכַּר־בַּיִת וְעִיר אֲחֻזָּתֹו בַּיֹּבֵל כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם הִוא אֲחֻזָּתָם בְּתֹוךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל	33 ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל
34 וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם לֹא יִמָּכֵר כִּי־אֲחֻזַּת עֹולָם הוּא לָהֶם׃ ס	34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם
35 וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדֹו עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בֹּו גֵּר וְתֹושָׁב וָחַי עִמָּךְ	35 וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך
36 אַל־תִּקַּח מֵאִתֹּו נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ	36 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך
37 אֶת־כַּסְפְּךָ לֹא־תִתֵּן לֹו בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא־תִתֵּן אָכְלֶךָ	37 את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך
38 אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הֹוצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת־אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיֹות לָכֶם לֵאלֹהִים׃ ס	38 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים
39 וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר־לָךְ לֹא־תַעֲבֹד בֹּו עֲבֹדַת עָבֶד	39 וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד
40 כְּשָׂכִיר כְּתֹושָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד־שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ	40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך
41 וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמֹּו וְשָׁב אֶל־מִשְׁפַּחְתֹּו וְאֶל־אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב	41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב
42 כִּי־עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הֹוצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד	42 כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד
43 לֹא־תִרְדֶּה בֹו בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ	43 לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך
44 וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ־לָךְ מֵאֵת הַגֹּויִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה	44 ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה
45 וְגַם מִבְּנֵי הַתֹּושָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם אֲשֶׁר הֹולִידוּ בְּאַרְצְכֶם וְהָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּה	45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה
46 וְהִתְנַחֲלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא־תִרְדֶּה בֹו בְּפָרֶךְ׃ ס	46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך
47 וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתֹושָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמֹּו וְנִמְכַּר לְגֵר תֹּושָׁב עִמָּךְ אֹו לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר	47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר
48 אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה־לֹּו אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ	48 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו
49 אֹו־דֹדֹו אֹו בֶן־דֹּדֹו יִגְאָלֶנּוּ אֹו־מִשְּׁאֵר בְּשָׂרֹו מִמִּשְׁפַּחְתֹּו יִגְאָלֶנּוּ אֹו־הִשִּׂיגָה יָדֹו וְנִגְאָל	49 או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל
50 וְחִשַּׁב עִם־קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרֹו לֹו עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרֹו בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמֹּו	50 וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו
51 אִם־עֹוד רַבֹּות בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתֹו מִכֶּסֶף מִקְנָתֹו	51 אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו
52 וְאִם־מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד־שְׁנַת הַיֹּבֵל וְחִשַּׁב־לֹו כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת־גְּאֻלָּתֹו	52 ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו
53 כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמֹּו לֹא־יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ	53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך
54 וְאִם־לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמֹּו	54 ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו
55 כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הֹוצֵאתִי אֹותָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם	55 כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם