Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 8

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשּׁוּחִי וַיֹאמַר	1 Respondens autem Baldad Suhites dixit:
2 עַד־אָן תְּמַלֶּל־אֵלֶּה וְרוּחַ כַּבִּיר אִמְרֵי־פִיךָ	2 “ Usquequo loqueris talia, et spiritus vehemens sermones oris tui?
3 הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט וְאִםשַׁ־דַּי יְעַוֵּת־צֶדֶק	3 Numquid Deus supplantat iudicium, aut Omnipotens subvertit, quod iustum est?
4 אִם־בָּנֶיךָ חָטְאוּ־לֹו וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד־פִּשְׁעָם	4 Et si filii tui peccaverunt ei, et dimisit eos in manu iniquitatis suae,
5 אִם־אַתָּה תְּשַׁחֵר אֶל־אֵל וְאֶלשַׁ־דַּי תִּתְחַנָּן	5 tu tamen, si diluculo consurrexeris ad Deum et Omnipotentem fueris deprecatus,
6 אִם־זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה כִּי־עַתָּה יָעִיר עָלֶיךָ וְשִׁלַּם נְוַת צִדְקֶךָ	6 si mundus et rectus incesseris, statim evigilabit ad te et pacatum reddet habitaculum iustitiae tuae;
7 וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד	7 in tantum ut, si priora tua fuerint parva, et novissima tua multiplicentur nimis.
8 כִּי־שְׁאַל־נָא לְדֹר רִישֹׁון וְכֹונֵן לְחֵקֶר אֲבֹותָם	8 Interroga enim generationem pristinam et diligenter investiga patrum memoriam.
9 כִּי־תְמֹול אֲנַחְנוּ וְלֹא נֵדָע כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי־אָרֶץ	9 Hesterni quippe sumus et ignoramus, quoniam sicut umbra dies nostri sunt super terram.
10 הֲלֹא־הֵם יֹורוּךָ יֹאמְרוּ לָךְ וּמִלִּבָּם יֹוצִאוּ מִלִּים	10 Nonne ipsi docebunt te, loquentur tibi et de corde suo proferent eloquia?
11 הֲיִגְאֶה־גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה יִשְׂגֶּה־אָחוּ בְלִי־מָיִם	11 Numquid virere potest scirpus absque umore, aut crescere carectum sine aqua?
12 עֹדֶנּוּ בְאִבֹּו לֹא יִקָּטֵף וְלִפְנֵי כָל־חָצִיר יִיבָשׁ	12 Cum adhuc sit in flore, nec carpatur manu, ante omnes herbas arescit.
13 כֵּן אָרְחֹות כָּל־שֹׁכְחֵי אֵל וְתִקְוַת חָנֵף תֹּאבֵד	13 Sic viae omnium, qui obliviscuntur Deum, et spes impii peribit.
14 אֲשֶׁר־יָקֹוט כִּסְלֹו וּבֵית עַכָּבִישׁ מִבְטַחֹו	14 Cuius spes filum tenue, et sicut tela aranearum fiducia eius.
15 יִשָּׁעֵן עַל־בֵּיתֹו וְלֹא יַעֲמֹד יַחֲזִיק בֹּו וְלֹא יָקוּם	15 Innitetur super domum suam et nonstabit; fulciet eam et non consurget.
16 רָטֹב הוּא לִפְנֵי־שָׁמֶשׁ וְעַל גַּנָּתֹו יֹנַקְתֹּו תֵצֵא	16 Umectus videtur, antequam veniat sol, et in horto suo germen eius egredietur.
17 עַל־גַּל שָׁרָשָׁיו יְסֻבָּכוּ בֵּית אֲבָנִים יֶחֱזֶה	17 Super acervum petrarum radices eius densabuntur, et inter lapides commorabitur.
18 אִם־יְבַלְּעֶנּוּ מִמְּקֹומֹו וְכִחֶשׁ בֹּו לֹא רְאִיתִיךָ	18 Si absorbuerit eum de loco suo, negabit eum et dicet: “Non novi te”.
19 הֶן־הוּא מְשֹׂושׂ דַּרְכֹּו וּמֵעָפָר אַחֵר יִצְמָחוּ	19 Haec est enim laetitia viae eius, ut rursum de terra alii germinentur.
20 הֶן־אֵל לֹא יִמְאַס־תָּם וְלֹא־יַחֲזִיק בְּיַד־מְרֵעִים	20 Deus non proiciet simplicem nec porriget manum malignis,
21 עַד־יְמַלֵּה שְׂחֹוק פִּיךָ וּשְׂפָתֶיךָ תְרוּעָה	21 donec impleatur risu os tuum, et labia tua iubilo.
22 שֹׂנְאֶיךָ יִלְבְּשׁוּ־בֹשֶׁת וְאֹהֶל רְשָׁעִים אֵינֶנּוּ׃ פ	22 Qui oderunt te, induentur confusione, et tabernaculum impiorum non subsistet ”.