Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וַיֹּאמַר	1 Respondens autem Eliphaz Themanites, dixit :
2 הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָל	2 Si cœperimus loqui tibi, forsitan moleste accipies ; sed conceptum sermonem tenere quis poterit ?
3 הִנֵּה יִסַּרְתָּ רַבִּים וְיָדַיִם רָפֹות תְּחַזֵּק	3 Ecce docuisti multos, et manus lassas roborasti ;
4 כֹּושֵׁל יְקִימוּן מִלֶּיךָ וּבִרְכַּיִם כֹּרְעֹות תְּאַמֵּץ	4 vacillantes confirmaverunt sermones tui, et genua trementia confortasti.
5 כִּי עַתָּה ׀ תָּבֹוא אֵלֶיךָ וַתֵּלֶא תִּגַּע עָדֶיךָ וַתִּבָּהֵל	5 Nunc autem venit super te plaga, et defecisti ; tetigit te, et conturbatus es.
6 הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ	6 Ubi est timor tuus, fortitudo tua, patientia tua, et perfectio viarum tuarum ?
7 זְכָר־נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ	7 Recordare, obsecro te, quis umquam innocens periit ? aut quando recti deleti sunt ?
8 כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻהוּ	8 Quin potius vidi eos qui operantur iniquitatem, et seminant dolores, et metunt eos,
9 מִנִּשְׁמַת אֱלֹוהַ יֹאבֵדוּ וּמֵרוּחַ אַפֹּו יִכְלוּ	9 flante Deo perisse, et spiritu iræ ejus esse consumptos.
10 שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקֹול שָׁחַל וְשִׁנֵּי כְפִירִים נִתָּעוּ	10 Rugitus leonis, et vox leænæ, et dentes catulorum leonum contriti sunt.
11 לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי־טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ	11 Tigris periit, eo quod non haberet prædam, et catuli leonis dissipati sunt.
12 וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ	12 Porro ad me dictum est verbum absconditum, et quasi furtive suscepit auris mea venas susurri ejus.
13 בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנֹות לָיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁים	13 In horrore visionis nocturnæ, quando solet sopor occupare homines,
14 פַּחַד קְרָאַנִי וּרְעָדָה וְרֹב עַצְמֹותַי הִפְחִיד	14 pavor tenuit me, et tremor, et omnia ossa mea perterrita sunt ;
15 וְרוּחַ עַל־פָּנַי יַחֲלֹף תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי	15 et cum spiritus, me præsente, transiret, inhorruerunt pili carnis meæ.
16 יַעֲמֹד ׀ וְלֹא־אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי דְּמָמָה וָקֹול אֶשְׁמָע	16 Stetit quidam, cujus non agnoscebam vultum, imago coram oculis meis, et vocem quasi auræ lenis audivi.
17 הַאֱנֹושׁ מֵאֱלֹוהַ יִצְדָּק אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר־גָּבֶר	17 Numquid homo, Dei comparatione, justificabitur ? aut factore suo purior erit vir ?
18 הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה	18 Ecce qui serviunt ei, non sunt stabiles, et in angelis suis reperit pravitatem ;
19 אַף ׀ שֹׁכְנֵי בָתֵּי־חֹמֶר אֲשֶׁר־בֶּעָפָר יְסֹודָם יְדַכְּאוּם לִפְנֵי־עָשׁ	19 quanto magis hi qui habitant domos luteas, qui terrenum habent fundamentum, consumentur velut a tinea ?
20 מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ מִבְּלִי מֵשִׂים לָנֶצַח יֹאבֵדוּ	20 De mane usque ad vesperam succidentur ; et quia nullus intelligit, in æternum peribunt.
21 הֲלֹא־נִסַּע יִתְרָם בָּם יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָה	21 Qui autem reliqui fuerint, auferentur ex eis ; morientur, et non in sapientia.