1 فاذ قد تبررنا بالايمان لنا سلام مع الله بربنا يسوع المسيح | 1 לָכֵן אַחֲרֵי נִצְדַּקְנוּ בָאֱמוּנָה שָׁלוֹם לָנוּ עִם־הָאֱלֹהִים בַּאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ |
2 الذي به ايضا قد صار لنا الدخول بالايمان الى هذه النعمة التي نحن فيها مقيمون ونفتخر على رجاء مجد الله. | 2 אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מָצָאנוּ בָאֱמוּנָה מָבוֹא אֶל־הַחֶסֶד הַזֶּה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹמְדִים בּוֹ וְנִתְהַלֵּל בְּתִקְוַת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים |
3 وليس ذلك فقط بل نفتخر ايضا في الضيقات عالمين ان الضيق ينشئ صبرا | 3 וְלֹא־זֹאת בִּלְבָד כִּי אַף־נִתְהַלֵּל בַּצָּרוֹת יַעַן אֲשֶׁר יָדַעְנוּ כִּי־הַצָּרָה מְבִיאָה לִידֵי סַבְלָנוּת |
4 والصبر تزكية والتزكية رجاء | 4 וְהַסַּבְלָנוּת לִידֵי עֲמִידָה בְנִסָּיוֹן וְהָעֲמִידָה בְנִסָּיוֹן לִידֵי תִקְוָה |
5 والرجاء لا يخزي لان محبة الله قد انسكبت في قلوبنا بالروح القدس المعطى لنا. | 5 וְהַתִּקְוָה הִיא לֹא תָבִישׁ כִּי הוּצְקָה בִּלְבָבֵנוּ אַהֲבַת אֵל עַל־יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַנִּתָּן לָנוּ |
6 لان المسيح اذ كنا بعد ضعفاء مات في الوقت المعيّن لاجل الفجار. | 6 כִּי הַמָּשִׁיחַ בְּעוֹדֵנוּ חַלָּשִׁים מֵת בְּעִתּוֹ בְּעַד הָרְשָׁעִים |
7 فانه بالجهد يموت احد لاجل بار. ربما لاجل الصالح يجسر احد ايضا ان يموت. | 7 הֵן בְּעַד הַצַּדִּיק יִקְשֶׁה לְאִישׁ לָמוּת אָכֵן לָמוּת בְּעַד הַטּוֹב אוּלַי יִשָּׂאֵהוּ לִבּוֹ |
8 ولكن الله بيّن محبته لنا لانه ونحن بعد خطاة مات المسيح لاجلنا. | 8 אֲבָל בָּזֹאת הוֹדִיעַ הָאֱלֹהִים אֶת־אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ כִּי הַמָּשִׁיחַ מֵת בַּעֲדֵנוּ בִּהְיוֹתֵנוּ עוֹד חַטָּאִים |
9 فبالأولى كثيرا ونحن متبرّرون الآن بدمه نخلص به من الغضب. | 9 וְעַתָּה אֲשֶׁר נִצְדַּקְנוּ בְּדָמוֹ מַה־מְּאֹד נִוָּשַׁע בּוֹ מִן־הַקָּצֶף |
10 لانه ان كنا ونحن اعداء قد صولحنا مع الله بموت ابنه فبالأولى كثيرا ونحن مصالحون نخلص بحياته. | 10 כִּי אִם־נִרְצִינוּ לֵאלֹהִים בְּמוֹת בְּנוֹ בִּהְיוֹתֵנוּ אֹיְבִים אַף כִּי־נִוָּשַׁע עַתָּה בְּחַיָּיו אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִרְצִינוּ |
11 وليس ذلك فقط بل نفتخر ايضا بالله بربنا يسوع المسيح الذي نلنا به الآن المصالحة | 11 וְלֹא־זֹאת בִּלְבָד כִּי גַם־מִתְהַלְלִים אֲנַחְנוּ בֵּאלֹהִים עַל־יַד אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בּוֹ עַתָּה קִבַּלְנוּ אֶת־הָרִצּוּי |
12 من اجل ذلك كأنما بانسان واحد دخلت الخطية الى العالم وبالخطية الموت وهكذا اجتاز الموت الى جميع الناس اذ اخطأ الجميع. | 12 לָכֵן כַּאֲשֶׁר עַל־יְדֵי אָדָם אֶחָד בָּא הַחֵטְא לָעוֹלָם וְהַמָּוֶת בְּעֵקֶב הַחֵטְא וְכֵן עָבַר הַמָּוֶת עַל־כָּל־בְּנֵי אָדָם מִפְּנֵי אֲשֶׁר כֻּלָּם חָטָאוּ |
13 فانه حتى الناموس كانت الخطية في العالم. على ان الخطية لا تحسب ان لم يكن ناموس. | 13 כִּי עַד־זְמַן הַתּוֹרָה הָיָה הַחֵטְא בָּעוֹלָם אַךְ לֹא־יֵחָשֵׁב חֵטְא בְּאֵין תּוֹרָה |
14 لكن قد ملك الموت من آدم الى موسى وذلك على الذين لم يخطئوا على شبه تعدي آدم الذي هو مثال الآتي. | 14 אוּלָם הַמָּוֶת מָלַךְ מֵאָדָם עַד־משֶׁה גַּם עַל־אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא חָטְאוּ בְּדִמְיוֹן עֲבֵרַת אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר־הוּא דְמוּת הֶעָתִיד לָבוֹא |
15 ولكن ليس كالخطية هكذا ايضا الهبة. لانه ان كان بخطية واحد مات الكثيرون فبالأولى كثيرا نعمة الله والعطية بالنعمة التي بالانسان الواحد يسوع المسيح قد ازدادت للكثيرين. | 15 אַךְ לֹא כִדְבַר־הַפֶּשַׁע דְּבַר הַמַּתָּנָה כִּי אִם־בְּפֶשַׁע הָאֶחָד מֵתוּ הָרַבִּים אַף כִּי־חֶסֶד אֱלֹהִים וּמַתְּנָתוֹ עָדְפוּ עָדוֹף לָרַבִּים בְּחֶסֶד הָאָדָם הָאֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ |
16 وليس كما بواحد قد اخطأ هكذا العطية. لان الحكم من واحد للدينونة. واما الهبة فمن جرى خطايا كثيرة للتبرير. | 16 וְלֹא כְמוֹ עַל־יְדֵי חֹטֵא אֶחָד כֵּן הַמַּתָּנָה כִּי הַמִּשְׁפָּט יָצָא מֵאֶחָד לְחַיֵּב אֲבָל מַתְּנַת הַחֶסֶד הִיא לְזַכּוֹת מִפְּשָׁעִים רַבִּים |
17 لانه ان كان بخطية الواحد قد ملك الموت بالواحد فبالأولى كثيرا الذين ينالون فيض النعمة وعطية البر سيملكون في الحياة بالواحد يسوع المسيح. | 17 כִּי אִם־בְּפֶשַׁע הָאֶחָד מָלַךְ הַמָּוֶת עַל־יְדֵי הָאֶחָד אַף כִּי־מְקַבְּלֵי עֹדֶף הַחֶסֶד וּמַתְּנַת הַצְּדָקָה יִמְלְכוּ בַחַיִּים עַל־יְדֵי הָאֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ |
18 فاذا كما بخطية واحدة صار الحكم الى جميع الناس للدينونة هكذا ببر واحد صارت الهبة الى جميع الناس لتبرير الحياة. | 18 לָכֵן כַּאֲשֶׁר בְּפֶשַׁע אֶחָד נֶאְשְׁמוּ כָּל־בְּנֵי־אָדָם כָּכָה גַּם־עַל־יְדֵי זְכוּת אַחַת יִזְכּוּ כָּל־בְּנֵי־אָדָם לַחַיִּים |
19 لانه كما بمعصية الانسان الواحد جعل الكثيرون خطاة هكذا ايضا باطاعة الواحد سيجعل الكثيرون ابرارا. | 19 כִּי כַּאֲשֶׁר בִּמְרִי הָאָדָם הָאֶחָד הָיוּ הָרַבִּים לְחַטָּאִים כָּכָה גַּם עַל־יְדֵי מִשְׁמַעַת הָאֶחָד יִהְיוּ הָרַבִּים לְצַדִּיקִים |
20 واما الناموس فدخل لكي تكثر الخطية. ولكن حيث كثرت الخطية ازدادت النعمة جدا | 20 אֲבָל הַתּוֹרָה נִכְנְסָה לְמַעַן יִרְבֶּה הַפָּשַׁע וּבַאֲשֶׁר רָבָה הַחֵטְא עָדַף מִמֶּנּוּ הֶחָסֶד |
21 حتى كما ملكت الخطية في الموت هكذا تملك النعمة بالبر للحياة الابدية بيسوع المسيح ربنا | 21 לְמַעַן כַּאֲשֶׁר מָלַךְ הַחֵטְא בַּמָּוֶת כָּכָה יִמְלֹךְ גַם־הַחֶסֶד עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה לְחַיֵּי עוֹלָם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ |
| 22 הִתְרַחֲקוּ מִכָּל־הַדּוֹמֶה לָרָע |
| 23 וְהוּא אֱלֹהֵי הַשָּׁלוֹם יְקַדֵּשׁ אֶתְכֶם קְדֻשָּׁה שְׁלֵמָה וְכָל־רוּחֲכֶם וְנַפְשְׁכֶם וְגוּפְכֶם יִשָּׁמֵר תָּמִים בְּבוֹא אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ |
| 24 נֶאֱמָן הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם אֲשֶׁר גַּם־יַעֲשֶׂה |
| 25 אַחַי הִתְפַּלְלוּ בַעֲדֵנוּ |
| 26 שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֹם כָּל־הָאַחִים בַּנְּשִׁיקָה הַקְּדשָׁה |
| 27 הִנְנִי מַשְׁבִּיעֲכֶם בָּאָדוֹן שֶׁתִּקָּרֵא הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת בְּאָזְנֵי כָּל־הָאַחִים הַקְּדשִׁים |
| 28 חֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ עִמָּכֶם אָמֵן |