Luke 6

CATHOLIC PUBLIC DOMAIN	MODERN HEBREW BIBLE
1 Now it happened that, on the second first Sabbath, as he passed through the grain field, his disciples were separating the ears of grain and eating them, by rubbing them in their hands.	1 ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו
2 Then certain Pharisees said to them, “Why are you doing what is not lawful on the Sabbaths?”	2 ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת
3 And responding to them, Jesus said: “Have you not read this, what David did when he was hungry, and those who were with him?	3 ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו
4 How he entered into the house of God, and took the bread of the Presence, and ate it, and gave it to those who were with him, though it is not lawful for anyone to eat it, except the priests alone?”	4 כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם
5 And he said to them, “For the Son of man is Lord, even of the Sabbath.”	5 ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא
6 And it happened that, on another Sabbath, he entered into the synagogue, and he taught. And there was a man there, and his right hand was withered.	6 ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית
7 And the scribes and Pharisees observed whether he would heal on the Sabbath, so that they might thereby find an accusation against him.	7 ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה
8 Yet truly, he knew their thoughts, and so he said to the man who had the withered hand, “Rise up and stand in the middle.” And rising up, he stood still.	8 והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד
9 Then Jesus said to them: “I ask you if it is lawful on the Sabbaths to do good, or to do evil? To give health to a life, or to destroy it?”	9 ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד
10 And looking around at everyone, he said to the man, “Extend your hand.” And he extended it. And his hand was restored.	10 ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת
11 Then they were filled with madness, and they discussed with one another, what, in particular, they might do about Jesus.	11 והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע
12 And it happened that, in those days, he went out to a mountain to pray. And he was in the prayer of God throughout the night.	12 ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים
13 And when daylight had arrived, he called his disciples. And he chose twelve out of them (whom he also named Apostles):	13 ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים
14 Simon, whom he surnamed Peter, and Andrew his brother, James and John, Philip and Bartholomew,	14 את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי
15 Matthew and Thomas, James of Alphaeus, and Simon who is called the Zealot,	15 את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא
16 and Jude of James, and Judas Iscariot, who was a traitor.	16 את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר
17 And descending with them, he stood in a level place with a multitude of his disciples, and a copious multitude of people from all of Judea and Jerusalem and the seacoast, and Tyre and Sidon,	17 וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם
18 who had come so that they might listen to him and be healed of their diseases. And those who were troubled by unclean spirits were cured.	18 וגם הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו
19 And the entire crowd was trying to touch him, because power went out from him and healed all.	19 וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם
20 And lifting up his eyes to his disciples, he said: “Blessed are you poor, for yours is the kingdom of God.	20 והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים
21 Blessed are you who are hungry now, for you shall be satisfied. Blessed are you who are weeping now, for you shall laugh.	21 אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו
22 Blessed shall you be when men will have hated you, and when they will have separated you and reproached you, and thrown out your name as if evil, because of the Son of man.	22 אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם
23 Be glad in that day and exult. For behold, your reward is great in heaven. For these same things their fathers did to the prophets.	23 שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים
24 Yet truly, woe to you who are wealthy, for you have your consolation.	24 אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם
25 Woe to you who are satisfied, for you will be hungry. Woe to you who laugh now, for you will mourn and weep.	25 אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו
26 Woe to you when men will have blessed you. For these same things their fathers did to the false prophets.	26 אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר
27 But I say to you who are listening: Love your enemies. Do good to those who hate you.	27 אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם
28 Bless those who curse you, and pray for those who slander you.	28 ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם
29 And to him who strikes you on the cheek, offer the other also. And from him who takes away your coat, do not withhold even your tunic.	29 המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך
30 But distribute to all who ask of you. And do not ask again of him who takes away what is yours.	30 וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו
31 And exactly as you would want people to treat you, treat them also the same.	31 וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם
32 And if you love those who love you, what credit is due to you? For even sinners love those who love them.	32 ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם
33 And if you will do good to those who do good to you, what credit is due to you? Indeed, even sinners behave this way.	33 ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן
34 And if you will loan to those from whom you hope to receive, what credit is due to you? For even sinners lend to sinners, in order to receive the same in return.	34 ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה
35 So truly, love your enemies. Do good, and lend, hoping for nothing in return. And then your reward will be great, and you will be sons of the Most High, for he himself is kind to the ungrateful and to the wicked.	35 אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים
36 Therefore, be merciful, just as your Father is also merciful.	36 לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא
37 Do not judge, and you will not be judged. Do not condemn, and you will not be condemned. Forgive, and you will be forgiven.	37 ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו
38 Give, and it will be given to you: a good measure, pressed down and shaken together and overflowing, they will place upon your lap. Certainly, the same measure that you use to measure out, will be used to measure back to you again.”	38 תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם
39 Now he told them another comparison: “How can the blind lead the blind? Would they not both fall into a pit?	39 וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת
40 The disciple is not above his teacher. But each one will be perfected, if he is like his teacher.	40 אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו
41 And why do you see the straw that is in your brother’s eye, while the log that is in your own eye, you do not consider?	41 ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט
42 Or how can you say to your brother, ‘Brother, allow me to remove the straw from your eye,’ while you yourself do not see the log in your own eye? Hypocrite, first remove the log from your own eye, and then will you see clearly, so that you may lead out the straw from your brother’s eye.	42 ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסירה את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך
43 For there is no good tree which produces bad fruit, nor does an evil tree produce good fruit.	43 כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב
44 For each and every tree is known by its fruit. For they do not gather figs from thorns, nor do they gather the grape from the bramble bush.	44 כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה
45 A good man, from the good storehouse of his heart, offers what is good. And an evil man, from the evil storehouse, offers what is evil. For out of the abundance of the heart, the mouth speaks.	45 האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו
46 But why do you call me, ‘Lord, Lord,’ and not do what I say?	46 ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר
47 Anyone who comes to me, and listens to my words, and does them: I will reveal to you what he is like.	47 כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה
48 He is like a man building a house, who has dug deep and has laid the foundation upon the rock. Then, when the floodwaters came, the river was rushing against that house, and it was not able to move it. For it was founded upon the rock.	48 דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו
49 But whoever hears and does not do: he is like a man building his house upon the soil, without a foundation. The river rushed against it, and it soon fell down, and the ruin of that house was great.”	49 ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא