Luke 10

CATHOLIC PUBLIC DOMAIN	MODERN HEBREW BIBLE
1 Then, after these things, the Lord also designated another seventy-two. And he sent them in pairs before his face, into every city and place where he was to arrive.	1 ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה
2 And he said to them: “Certainly the harvest is great, but the workers are few. Therefore, ask the Lord of the harvest to send workers into his harvest.	2 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו
3 Go forth. Behold, I send you out like lambs among wolves.	3 לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים
4 Do not choose to carry a purse, nor provisions, nor shoes; and you shall greet no one along the way.	4 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך
5 Into whatever house you will have entered, first say, ‘Peace to this house.’	5 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה
6 And if a son of peace is there, your peace will rest upon him. But if not, it will return to you.	6 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב
7 And remain in the same house, eating and drinking the things that are with them. For the worker is worthy of his pay. Do not choose to pass from house to house.	7 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית
8 And into whatever city you have entered and they have received you, eat what they set before you.	8 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם
9 And cure the sick who are in that place, and proclaim to them, ‘The kingdom of God has drawn near to you.’	9 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים
10 But into whatever city you have entered and they have not received you, going out into its main streets, say:	10 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו
11 ‘Even the dust which clings to us from your city, we wipe away against you. Yet know this: the kingdom of God has drawn near.’	11 אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים
12 I say to you, that in that day, Sodom will be forgiven more than that city will be.	12 אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא
13 Woe to you, Chorazin! Woe to you, Bethsaida! For if the miracles that have been wrought in you, had been wrought in Tyre and Sidon, they would have repented long ago, sitting in haircloth and ashes.	13 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו
14 Yet truly, Tyre and Sidon will be forgiven more in the judgment than you will be.	14 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם
15 And as for you, Capernaum, who would be exalted even up to Heaven: you shall be submerged into Hell.	15 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי
16 Whoever hears you, hears me. And whoever despises you, despises me. And whoever despises me, despises him who sent me.”	16 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני
17 Then the seventy-two returned with gladness, saying, “Lord, even the demons are subject to us, in your name.”	17 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך
18 And he said to them: “I was watching as Satan fell like lightning from heaven.	18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים
19 Behold, I have given you authority to tread upon serpents and scorpions, and upon all the powers of the enemy, and nothing shall hurt you.	19 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם
20 Yet truly, do not choose to rejoice in this, that the spirits are subject to you; but rejoice that your names are written in heaven.”	20 אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים
21 In the same hour, he exulted in the Holy Spirit, and he said: “I confess to you, Father, Lord of heaven and earth, because you have hidden these things from the wise and the prudent, and have revealed them to little ones. It is so, Father, because this way was pleasing before you.	21 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך
22 All things have been delivered to me by my Father. And no one knows who the Son is, except the Father, and who the Father is, except the Son, and those to whom the Son has chosen to reveal him.”	22 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו
23 And turning to his disciples, he said: “Blessed are the eyes that see what you see.	23 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים
24 For I say to you, that many prophets and kings wanted to see the things that you see, and they did not see them, and to hear the things that you hear, and they did not hear them.”	24 כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו
25 And behold, a certain expert in the law rose up, testing him and saying, “Teacher, what must I do to possess eternal life?”	25 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם
26 But he said to him: “What is written in the law? How do you read it?”	26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא
27 In response, he said: “You shall love the Lord your God from your whole heart, and from your whole soul, and from all your strength, and from all your mind, and your neighbor as yourself.”	27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך
28 And he said to him: “You have answered correctly. Do this, and you will live.”	28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה
29 But since he wanted to justify himself, he said to Jesus, “And who is my neighbor?”	29 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי
30 Then Jesus, taking this up, said: “A certain man descended from Jerusalem to Jericho, and he happened upon robbers, who now also plundered him. And inflicting him with wounds, they went away, leaving him behind, half-alive.	30 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם
31 And it happened that a certain priest was descending along the same way. And seeing him, he passed by.	31 ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו
32 And similarly a Levite, when he was near the place, also saw him, and he passed by.	32 וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו
33 But a certain Samaritan, being on a journey, came near him. And seeing him, he was moved by mercy.	33 ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו
34 And approaching him, he bound up his wounds, pouring oil and wine on them. And setting him on his pack animal, he brought him to an inn, and he took care of him.	34 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו
35 And the next day, he took out two denarii, and he gave them to the proprietor, and he said: ‘Take care of him. And whatever extra you will have spent, I will repay to you at my return.’	35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך
36 Which of these three, does it seem to you, was a neighbor to him who fell among the robbers?”	36 ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים
37 Then he said, “The one who acted with mercy toward him.” And Jesus said to him, “Go, and act similarly.”	37 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה
38 Now it happened that, while they were traveling, he entered into a certain town. And a certain woman, named Martha, received him into her home.	38 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה
39 And she had a sister, named Mary, who, while sitting beside the Lord’s feet, was listening to his word.	39 ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו
40 Now Martha was continually busying herself with serving. And she stood still and said: “Lord, is it not a concern to you that my sister has left me to serve alone? Therefore, speak to her, so that she may help me.”	40 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי
41 And the Lord responded by saying to her: “Martha, Martha, you are anxious and troubled over many things.	41 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה
42 And yet only one thing is necessary. Mary has chosen the best portion, and it shall not be taken away from her.”	42 אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה