Premier livre de Samuel 14

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Un jour le fils de Saül, Jonathan, dit à son écuyer: "Viens, traversons jusqu'au poste des Philistinsqui sont de l'autre côté", mais il n'avertit pas son père.	1 ויהי היום ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב פלשתים אשר מעבר הלז ולאביו לא הגיד
2 Saül était assis à la limite de Géba, sous le grenadier qui est près de l'aire, et la troupe qui étaitavec lui était d'environ 600 hommes.	2 ושאול יושב בקצה הגבעה תחת הרמון אשר במגרון והעם אשר עמו כשש מאות איש
3 Ahiyya, fils d'Ahitub, frère d'Ikabod, fils de Pinhas, fils d'Eli, le prêtre de Yahvé à Silo, portaitl'éphod. La troupe ne remarqua pas que Jonathan était parti.	3 ואחיה בן אחטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן יהוה בשלו נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן
4 Dans le défilé que Jonathan cherchait à franchir pour atteindre le poste philistin, il y a une dentde rocher d'un côté et une dent de rocher de l'autre côté. L'une est appelée Boçèç, et l'autre Senné;	4 ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבר על מצב פלשתים שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה
5 la première dent est au nord, face à Mikmas, la seconde est au sud, face à Géba.	5 השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע
6 Jonathan dit à son écuyer: "Viens, traversons jusqu'au poste de ces incirconcis. Peut-être Yahvéfera-t-il quelque chose pour nous, car rien n'empêche Yahvé de donner la victoire, qu'on soit beaucoup ou peu."	6 ויאמר יהונתן אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה אולי יעשה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט
7 Son écuyer lui répondit: "Fais tout ce vers quoi penche ton coeur. Je suis avec toi, mon coeur estcomme ton coeur."	7 ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך
8 Jonathan dit: "Voici que nous allons passer vers ces gens et nous découvrir à eux.	8 ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל האנשים ונגלינו אליהם
9 S'ils nous disent: Ne bougez pas jusqu'à ce que nous vous rejoignions, nous resterons sur place etnous ne monterons pas vers eux.	9 אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם
10 Mais s'ils nous disent: Montez vers nous, nous monterons, car Yahvé les aura livrés entre nosmains: cela nous servira de signe."	10 ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו כי נתנם יהוה בידנו וזה לנו האות
11 Lorsqu'ils se découvrirent tous les deux au poste des Philistins, ceux-ci dirent: "Voilà desHébreux qui sortent des trous où ils se cachaient",	11 ויגלו שניהם אל מצב פלשתים ויאמרו פלשתים הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם
12 et les gens du poste, s'adressant à Jonathan et à son écuyer, dirent: "Montez vers nous, que nousvous apprenions quelque chose." Alors Jonathan dit à son écuyer: "Monte derrière moi, car Yahvé les a livrésaux mains d'Israël."	12 ויענו אנשי המצבה את יונתן ואת נשא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר ויאמר יונתן אל נשא כליו עלה אחרי כי נתנם יהוה ביד ישראל
13 Jonathan monta en s'aidant des mains et des pieds, et son écuyer le suivit; ils tombaient devantJonathan et son écuyer les achevait derrière lui.	13 ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשא כליו ממותת אחריו
14 Ce premier massacre que firent Jonathan et son écuyer fut d'une vingtaine d'hommes...	14 ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה
15 La terreur se répandit dans le camp, dans la campagne et dans tout le peuple; le poste et le corpsde destruction furent saisis d'effroi eux aussi, la terre trembla et ce fut une panique de Dieu.	15 ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים
16 Les guetteurs de Saül, qui étaient à Géba de Benjamin, virent que le camp s'agitait en tout sens,	16 ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם
17 et Saül dit à la troupe qui était avec lui: "Faites l'appel et voyez qui d'entre nous est parti." On fitl'appel et voilà que Jonathan et son écuyer étaient absents!	17 ויאמר שאול לעם אשר אתו פקדו נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשא כליו
18 Alors Saül dit à Ahiyya: "Apporte l'éphod", car c'était lui qui portait l'éphod en présenced'Israël.	18 ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים כי היה ארון האלהים ביום ההוא ובני ישראל
19 Mais pendant que Saül parlait au prêtre, le tumulte au camp philistin allait croissant et Saül ditau prêtre: "Retire ta main."	19 ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך
20 Saül et toute la troupe qui était avec lui se réunirent et arrivèrent au lieu du combat: voilà qu'ilstiraient l'épée les uns contre les autres, une énorme panique!	20 ויזעק שאול וכל העם אשר אתו ויבאו עד המלחמה והנה היתה חרב איש ברעהו מהומה גדולה מאד
21 Les Hébreux qui s'étaient mis auparavant au service des Philistins et qui étaient montés aveceux au camp firent défection eux aussi, pour se joindre aux Israélites qui étaient avec Saül et Jonathan.	21 והעברים היו לפלשתים כאתמול שלשום אשר עלו עמם במחנה סביב וגם המה להיות עם ישראל אשר עם שאול ויונתן
22 Tous les Israélites qui s'étaient cachés dans la montagne d'Ephraïm, apprenant que les Philistinsétaient en fuite, les talonnèrent aussi, en combattant.	22 וכל איש ישראל המתחבאים בהר אפרים שמעו כי נסו פלשתים וידבקו גם המה אחריהם במלחמה
23 Ce jour-là Yahvé donna la victoire à Israël. Le combat s'étendit au-delà de Bet-Horôn.	23 ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל והמלחמה עברה את בית און
24 Comme les gens d'Israël étaient serrés de près ce jour-là, Saül prononça sur le peuple cetteimprécation: "Maudit soit l'homme qui mangera quelque chose avant le soir, avant que j'aie tiré vengeance demes ennemis!" Et personne du peuple ne goûta d'aucune nourriture.	24 ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם
25 Or il y avait un rayon de miel en plein champ.	25 וכל הארץ באו ביער ויהי דבש על פני השדה
26 Le peuple arriva au rayon de miel et le miel coulait, mais personne ne porta la main à sabouche, car le peuple redoutait le serment juré.	26 ויבא העם אל היער והנה הלך דבש ואין משיג ידו אל פיו כי ירא העם את השבעה
27 Cependant Jonathan n'avait pas entendu son père imposer le serment au peuple. Il avança lebout du bâton qu'il avait à la main et le plongea dans le rayon de miel, puis il ramena la main à sa bouche; alorsses yeux s'éclaircirent.	27 ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה עיניו
28 Mais quelqu'un de la troupe prit la parole et dit: "Ton père a imposé ce serment au peuple:Maudit soit l'homme, a-t-il dit, qui mangera quelque chose aujourd'hui."	28 ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם היום ויעף העם
29 Jonathan répondit: "Mon père a fait le malheur du pays! Voyez donc comme j'ai les yeux plusclairs pour avoir goûté ce peu de miel.	29 ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו נא כי ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה
30 A plus forte raison, si le peuple avait mangé aujourd'hui du butin qu'il a trouvé chez l'ennemi,est-ce qu'alors la défaite des Philistins n'aurait pas été plus grande?"	30 אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא רבתה מכה בפלשתים
31 Ce jour-là, on battit les Philistins depuis Mikmas jusqu'à Ayyalôn et le peuple était à bout deforce.	31 ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד
32 Alors le peuple se rua sur le butin, il prit du petit bétail, des boeufs, des veaux, les immola àmême la terre et il se mit à manger avec le sang.	32 ויעש העם אל שלל ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם
33 On avertit ainsi Saül: "Le peuple est en train de pécher contre Yahvé en mangeant avec lesang!" Alors il dit: "Vous avez été infidèles! Roulez-moi ici une grande pierre!"	33 ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על הדם ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה
34 Puis Saül dit: "Répandez-vous dans le peuple et dites: Que chacun m'amène son boeuf ou sonmouton; vous les immolerez ici et vous mangerez, sans pécher contre Yahvé en mangeant avec le sang." Leshommes amenèrent chacun ce qu'il avait cette nuit-là et ils firent l'immolation en cet endroit.	34 ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו ליהוה לאכל אל הדם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה וישחטו שם
35 Saül construisit un autel à Yahvé; ce fut le premier autel qu'il lui construisit.	35 ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה
36 Saül dit: "Descendons de nuit à la poursuite des Philistins et pillons-les jusqu'au lever du jour;nous ne leur laisserons pas un homme." On lui répondit: "Fais tout ce qui te semble bon." Mais le prêtre dit:"Approchons-nous ici de Dieu."	36 ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה ונבזה בהם עד אור הבקר ולא נשאר בהם איש ויאמרו כל הטוב בעיניך עשה ויאמר הכהן נקרבה הלם אל האלהים
37 Saül consulta Dieu: "Descendrai-je à la poursuite des Philistins? Les livreras-tu entre les mainsd'Israël?" Mais il ne lui répondit pas ce jour-là.	37 וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא
38 Alors, Saül dit: "Approchez ici, vous tous, chefs du peuple! Examinez bien en quoi a consisté lafaute d'aujourd'hui.	38 ויאמר שאול גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום
39 Aussi vrai que vit Yahvé qui donne la victoire à Israël, même s'il s'agit de mon fils Jonathan, ilmourra sûrement!" Personne dans tout le peuple n'osa lui répondre.	39 כי חי יהוה המושיע את ישראל כי אם ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל העם
40 Il dit à tout Israël: "Mettez-vous d'un côté et moi avec mon fils Jonathan nous nous mettrons del'autre", et le peuple répondit à Saül: "Fais ce qui te semble bon."	40 ויאמר אל כל ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל שאול הטוב בעיניך עשה
41 Saül dit alors: "Yahvé, Dieu d'Israël, pourquoi n'as-tu pas répondu aujourd'hui à ton serviteur?Si la faute est sur moi ou sur mon fils Jonathan, Yahvé, Dieu d'Israël, donne urim; si la faute est sur ton peupleIsraël, donne tummim." Saül et Jonathan furent désignés et le peuple échappa.	41 ויאמר שאול אל יהוה אלהי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו
42 Saül dit: "Jetez le sort entre moi et mon fils Jonathan", et Jonathan fut désigné.	42 ויאמר שאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן
43 Alors Saül dit à Jonathan: "Avoue-moi ce que tu as fait." Jonathan répondit: "J'ai seulementgoûté un peu de miel avec le bout du bâton que j'avais à la main. Je suis prêt à mourir."	43 ויאמר שאול אל יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר בידי מעט דבש הנני אמות
44 Saül reprit: "Que Dieu me fasse ce mal et qu'il ajoute cet autre si tu ne meurs pas, Jonathan!"	44 ויאמר שאול כה יעשה אלהים וכה יוסף כי מות תמות יונתן
45 Mais le peuple dit à Saül: "Est-ce que Jonathan va mourir, lui qui a opéré cette grande victoireen Israël? Gardons-nous en! Aussi vrai que Yahvé est vivant, il ne tombera pas à terre un cheveu de sa tête, carc'est avec Dieu qu'il a agi aujourd'hui!" Ainsi le peuple racheta Jonathan et il ne mourut pas.	45 ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי יהוה אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת
46 Saül renonça à poursuivre les Philistins et les Philistins gagnèrent leur pays.	46 ויעל שאול מאחרי פלשתים ופלשתים הלכו למקומם
47 Saül s'assura la royauté sur Israël et fit la guerre de tous côtés contre tous ses ennemis, contreMoab, les Ammonites, Edom, le roi de Coba et les Philistins; où qu'il se tournât, il était victorieux.	47 ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם סביב בכל איביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשתים ובכל אשר יפנה ירשיע
48 Il fit des prouesses de vaillance, battit les Amalécites et délivra Israël des mains de ceux qui lepillaient.	48 ויעש חיל ויך את עמלק ויצל את ישראל מיד שסהו
49 Saül eut pour fils Jonathan, Ishyo et Malki-Shua. Les noms de ses deux filles étaient Mérabpour l'aînée et Mikal pour la cadette.	49 ויהיו בני שאול יונתן וישוי ומלכי שוע ושם שתי בנתיו שם הבכירה מרב ושם הקטנה מיכל
50 La femme de Saül se nommait Ahinoam, fille d'Ahimaaç. Le chef de son armée se nommaitAbner, fils de Ner, l'oncle de Saül:	50 ושם אשת שאול אחינעם בת אחימעץ ושם שר צבאו אבינר בן נר דוד שאול
51 Qish, le père de Saül, et Ner, le père d'Abner, étaient les fils d'Abiel.	51 וקיש אבי שאול ונר אבי אבנר בן אביאל
52 Il y eut une guerre acharnée contre les Philistins tant que vécut Saül. Tous les braves et tous lesvaillants que voyait Saül, il se les attachait.	52 ותהי המלחמה חזקה על פלשתים כל ימי שאול וראה שאול כל איש גבור וכל בן חיל ויאספהו אליו